הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 18 המסופקים ממנה לשתייה במוביל הארצי ובמפעלי אספקה אחרים. ניטור מקוון של מי נחלי אגן ההיקוות מאפשר להתריע מיידית על חדירת זיהום סביבתי או מכוון ולהפעיל נהלי חירום. ניטור ידני ואוטומאטי בתחנות ייעודיות ובדיקות מעבדתיות שבועיות מאפשרים לחשב את עומסי הנוטריאנטים הנכנסים לכנרת, ולנתח שינויים רב שנתיים אקלימיים והידרולוגיים. הניתוחים מאפשרים להצביע על מגמות השתנות איכות המים המיוחסות הן לתהליכים האקלימיים והן לשינויים בפעילות התעשייתית, החקלאית והמשמרת באגן ההיקוות של הכנרת לאורך השנים. לצורך ניטור רציף של IOSight המערכת החדשנית פותחה במשותף עם חברת WaTech איכות המים באגני היקוות ובנהרות. המערכת פותחה במסגרת שת“פ ב- ובתמיכת קול קורא לתאגידים של רשות המים. המערכת מיועדת להתריע באופן מקוון על זיהום נחלים כתוצאה מחדירת שפכים עירוניים או מזהמים תעשייתיים וחקלאיים (כגון חומרי הדברה ודישון, הזרמות מבריכות דגים, שפכי רפתות ולולים) או על זיהום מכוון כחלק מפעולות טרור ואיבה. ) תצוגה גיאוגרפית של נתונים והתראות מתחנות הניטור בנחלים; 1 המערכת כוללת ) זיהוי אנומאליות באיכות 3 ; ) אינטגרציה של מידע בין תחנות הניטור באגן ההיקוות 2 )5 ; ) סינון התראות שווא והפחתתן למינימום 4 ; מי הנחלים, לרבות הערכת החומרה ) הטמעת מודל לחיזוי התפשטות גל זיהום באגן 6 ; שידור ההתראות לבעלי תפקידים ) ממשק למערכת תומכת החלטות בעת קבלת התראה. 7 - ההיקוות; ו בין השאר, מוטמע במערכת אלגוריתם ייחודי שפותח בשנים האחרונות ביחידת המעבדה המרכזית ואגן ההיקוות במקורות. האלגוריתם, המשקלל ברציפות את הנתונים המקוונים מהחיישנים האוטומטיים בתחנות הניטור, מייצר אינדקס דקתי של איכות מי הנחל. חריגת ערך האינדקס מעבר לספים שנקבעו מראש, מייצרת התרעההמשודרתאוטומאטית לחדר הבקרה ולמכשירי הטלפון הסלולריים ולמחשבים הניידים של המורשים, ובהתאם מופעלים, לפי הצורך, נהלי החירום. המערכת כוללת בתוכה אמצעים מיוחדים להקטנת התרעותשווא מובנות, בהם אפליקציה סלולארית לצרכי תחזוקת תחנות הניטור. בארות החדרה בתווך הלא רווי: ניסוי שדה, מודל נומרי מפורט ומודל פשטני בית הספר להנדסה מכנית, אוניברסיטת תל אביב, ישראל | אמיר פסטר שרותי יעוץ, ליווי ותכנון הידרולוגי והידרוגיאולוגי, | שמעון צוק צוק הידרולוגיה וסביבה, ישראל בשנים האחרונות בוצעו בישראל בארות החדרה רבות לצורך קליטת מי נגר עילי. מ' מתחת לפני הקרקע בחלק הבלתי 10-15- בארות אלו נקדחות בד“כ לעומק של כ רווי (מעל מי התהום). מי נגר מופנים דרך המרזבים לבאר וחודרים דרך דופן הבאר לחתך הקרקע. כאשר המים חודרים לחתך הקרקע נוצרת חזית הרטבה המתקדמת רדיאלית ואנכית מן הבאר. בכדי לתכנן בארות החדרה לצורך קליטת עוצמת גשם נתונה יש צורך לבצע הערכה של כושר הקליטה של הבאר, בהנחה שידועה הספיקה המוכנסת לבאר. לצורך כך המסוגל לפתור זרימה HYDRUS2D ניתן להשתמש בתוכנות כגון המודל הנומרי בתווך בלתי רווי בקוארדינטות גליליות. בעבודה זו השתמשנו במודל הנומרי המפורט לתאר את תהליך החידור וכמו כן פיתחנו מודל פשטני המהווה חלופה למודל הנומרי המפורט. המודל הפשטני שפותח מניח חזית הרטבה חדה המתקדמת באופן רדיאלי בלבד מן הבאר. מודל זה יושם בתוכנתמטלב. מודל זה אינו פותר אתתכולת הרטיבות בקרקע, ולכן הוא מסוגל לפתור בעיית חידור מבאר תוך מספר שניות, בניגוד למודל המפורט הדורש משך ריצה של מעל שעה בבעייה אופיינית. במסגרת העבודה בצענו ניסוי שדה בבארות החדרה הנמצאות בקמפוס מעונות ברושים ברמתאביב. במהלך הניסוי הזרמנו לבאר ספיקהקבועה עדשהבאר התמלאה, ובדקנו את מפלס המים באופן רציף בעת ההזרמה ולאחריה. שני המודלים (המפורט והפשטני) הורצו עבור תוצאותהניסוי, ובצענו כיול של המוליכותההידראולית במודלים. נמצאה התאמה סבירה בין תוצאות הניסוי והמודלים, ונמצאה התאמה טובה בין המודלים. התוצאות הראו עוד כי קיים הבדל ניכר בין המוליכות ההידראולית המכויילת של הבארות שנבדקו. בארות אלו משורשרות אחת לשנייה, כך שהבאר השנייה קולטת את המים הגולשים מהבאר הראשונה. מצאנו כי בבאר השנייה המוליכות ההידראולית תואמת את הערכים המקובלים לחתך הקרקע ואילו בבאר הראשונה יש מוליכות נמוכה באופן ניכר. דבר זה יכול להעיד על כך שהבאר הראשונה נאטמה במהלך השנים ולכן תפקודה ירוד. השבת קולחים תעשייתיים של קבוצת בז“ן איך הופכים מטרד למשאב דמיטרי ליסיצין הנדסה, גי אי אס בע“מ, ישראל מפעלי קבוצת בז“ן ממוקמים באזור דרום מפרץ חיפה והינם בין יצרני הקולחים התעשייתיים הגדולים בארץ. שפכי המפעלים עוברים טיפול אינטנסיבי בתחומי בז“ן וכאו“ל והיו עד לא מזמן מפונים כקולחים תעשייתיים ישירות לנחל קישון. למרות הטיפול האינטנסיבי והיעיל בשפכי המפעלים, שאריות הזיהומים בקולחים המפונים עדיין מהווים מטרד סביבתי. כמו כן, המפעלים צורכים כמויות גדולותשל מים שפירים לצורך ייצור מי קירור ומים נטולי מלחים אשר מבוסס על טכנולוגיות מיושנות ,וצורך עקב כך כמות גדולה יחסיתשל כימיקלים ואנרגיה ומייצר כמותשפכים גדולה יחסית. נסיבות אלו הובילו למיזם של הקמת מתקן להשבת קולחים תעשייתיים של קבוצת בז“ן לשימוש חוזר במפעלים. הרעיון המרכזי שעמד מאחורי המיזם היה לבנות מתקן שמטפל בקולחים התעשייתיים ומייצר מהם מי קירור ומים נטולי מלחים במקום מתקני הייצור הקיימים כיום במפעלים. המטרות העיקריותשהוצבו בפני הפרויקט היו: להשיב כמות מרבית של קולחים כמי תהליך באיכות מעולה ולהביא לחסכון במיליוני מ“ק לשנה של מים שפירים להשביח את מי הרכז של מתקן ההשבה לאיכות המתאימה להזרמה לנחל קישון ולהביא להקטנה בעומס הזיהומים המפונים לנחל להפיק מי קירור ומים נטולי מלחים בטכנולוגיות חדשניות הצורכות פחות אנרגיה וכימיקלים מתקן ההשבה מורכב מארבעה שלבי טיפול עיקריים כולם מבוססים על טכנולוגיות ממברנאליות. תחילה עוברים הקולחים הגולמיים טיפול ביולוגי , לאחר מכן, הקולחים המטופלים עוברים Al-MBR ממברנאלי חדשני בשיטת ולבסוף, הקולחים המותפלים עוברים RO התפלה דו שלבית ע“י ממברנות . EDI ליטוש בממברנות התפלה חשמלית ומאז הפעלתו מטפל בקולחים 2017 מתקן ההשבה הופעל בתחילת שנת . ההרצאה 24/7 תעשייתיים ומייצר מי קירור ומים נטולי מלחים במתכונת תסקור את האתגרים שעמדו בפני המתקן והפתרונות הטכנולוגיים שייושמו בהקמתו. כמו כן, יוצגו תוצאות של השנה הראשונה של הפעלת המתקן. טיפול במרכיב המלח בשפכי רפתות בעזרת אגנים ירוקים בשילוב עם הלופיטים וזיאוליטים הידרוגאוכימיה, מיג''ל, ישראל | עזרא אורלופסקי מדעי המים, מכללת תל-חי, ישראל | סימון צ’רנואיוונוב הידרוגאוכימיה, מיג''ל, ישראל | איגי ליטאור שפכים בכלל ושפכי תעשייה בפרט מהווים מפגע סביבתי חמור המצריך טיפול לשם עמידה בתקנים, אשר הולכים ומחמירים. אחד המרכיבים הקשים להסרה בשפכים תעשייתיים ובייחוד שפכי רפת הוא הנתרן אשר מגיע מסודה קאוסטית שבעזרתה מנקים את הצנרת משאריות שומן מהחלב. קיים מגוון של טיפולים מקדימים לשפכי