הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 33 החלטה על תרחיש התכן, בהשתתפות תושבי האגן. כאן המקום להדגיש שההחלטה על אירוע התכן צריכה להיות של רשויות האגן ולא של גוף חיצוני, כגון השרות ההידרולוגי, שאינו נושא באחריות ישירה לנזקי ההצפות. רמת התכנון השנייה בהירארכיה היא של תוכנית ניקוז אגנית, שבמהותה היא תוכנית הנדסית המיועדת להתאים את שדרת הניקוז העיקרית של האגן לקריטריונים התכנונייםשהותוו ברמה העליונה. על ידי תכנון האמצעים הנחוצים למזעור נזקי שטפונות ולהבטחת משטר הזרימה בנחלים. יעד חיוני בשלב זה הוא הגדרה כמותית של תנאי הגבול שבמוצאי מערך הניקוז של השטח המבונה. תנאים אלה כוללים את: . הגדרת הנפחים וספיקות הצפויים במוצאי הניקוז המקומיים/העירוניים 1 בהתאם לעקרון התכנון האגני של שמירת המאזן ההידרולוגי והאקולוגי. . הגדרת מפלסי המים בבסיסי הניקוז (ים והנחלים) של המערכות 2 המקומיות בהתאם לאירועי התכן המומלצים בתוכנית האגנית. כך למשל, ערכים מספריים של מפלס הים במוצא הירקון ומפלסי הזרימה שנה. 1:200 בעורקי הניקוז העיקריים באירוע תכן של . הגדרת מדדי האיכות של הנגר העילי במוצאי הניקוז המקומי/עירוני 3 הנחוצים למניעת זיהום הנחלים. הבטחת האיכות אפשרית לדוגמא First באמצעות בניית מתקנים להפרדת מזהמים בתחילת כל חורף ( ) וניקוי עונתי של רחובות. flush קביעה ושמירה של תנאי הגבול הנ“ל יאפשרו את המשך הפיתוח האורבני באגן ללא שינוי מהותי במשטר הזרימה ו/או סיכוני ההצפה. באופן זה נשמר העיקרון של התאמת פיתוח התשתיות למאפיינים הסביבתיים של האגן, שהוא כאמור אמין ויעיל יותר מהתכנון הקונבנציונלי לפיו מחליטים תחילה על פיתוח התשתיות ומשנים בהמשך את נתוני הסביבה. שילוב הרמה המקומית והשטחים מעבר לקו הירוק באגן הירקון, לשטח הבנוי שממערב ל“קו הירוק“ השפעה משמעותית על היקף הנגר העילי המתנקז באפיקי הנחלים. פרוס מרחבי של שטח זה, ( מנסה להשיג את התרשים ברזולוציה 2 , מוצג בתרשים 2014 נכון לשנת ,2040 מתאימה, צפריר). בהתאם לתחזית הכפלת האוכלוסייה עד שנת שטח האגן צפוי להיות בעיקרו שטח מבונה ולכן על תוכנית הניקוז האגנית להתמודד באופן יסודי עם התחזית הנ“ל ולא להתבסס על נתוני עבר הידרולוגיים בלבד. גזירה שווה היא ביחס לשינויי האקלים הגלובלי, לעלית מפלס הים ולשינויים אפשריים אחרים כגון סתימה הדרגתית של אתרי החדרה (מחצבות), גדר ההפרדה וכו'. רמה התכנון השלישית והאחרונה היא תכנון הנדסי של מערך ניקוז הנגר העילי המקומי בתחום הרשויות המוניציפאליות. חלוקה נכונה לצורך זה Major( ) ומערך הניקוז הראשי Minor system היא למערך ניקוז משני ( ). מערך הניקוז המשני כולל את הקולטנים והצנרת התת-קרקעית system שנים. מערך הניקוז הראשי 1:10 והוא מיועד להתמודד עם סופות גשם הוא של תיעול הזרימה העילית לאורך הרחובות ומוצאי הניקוז אשר מיועד שנים. 1:100 להתמודד עם סופות של נקודות המוצא לתכנון הניקוז המקומי היא מפלסי המים ואיכות הנגר העילי בנחלים, בהתאם להגדרתם ע“י תוכנית הניקוז האגנית. במסגרת זו יש גם להבטיח את שעור הנפחים ועוצמות הזרימה המגיעים למוצאים עפ“י עקרונות שימור המאזן ההידרולוגי שהותוו בתכנון האגני. אמצעים מתאימים לצורך זה הם למשל מתקנים להחדרת הנגר העילי ולויסות עוצמת הזרימה קודם לכניסתן לעורק הניקוז האגני. שמירת כושר המילוי החוזר של מאגר מי התהום כפי שצויין לעיל, בשלב תוכנית האב האגנית, רצוי לכלול עקרונות תכנון סולם דגים בנחל קנה