הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 38 5( מיקרון) וסינון מיקרוני 200( במתקנים כולל שתי דרגות סינון, סינון גס מיקרון), הזרקת כימיקלים למניעת שיקוע מלחים, הכולל מעכב שיקוע וחומצת מלח למניעת שיקוע של קלציום קרבונט. מטרת טיפול הקדם הינה במניעת שיקוע קולוידאלי (חלקיקים), ביולוגי (ביופאולינג) וכימי (מלחים) על פני ממברנות האוסמוזה ההפוכה. מערך ההתפלה ביחידות אלו כולל שתי ) כמקובל 80-84%( דרגות התפלה, המאפשר עבודה ביחסי השבה גבוהים בהתפלת מים מליחים. בנוסף, המים המותפלים נדרשים לעמוד בריכוזי בורון נמוכים, בהתאם לדרישות רשות המים, ולכן נעשה שימוש בממברנות מי-ים להרחקת בורון. זאת מכיוון שישנם גידולים חקלאיים הרגישים לנוכחות בורון (פירות הדר, אבוקדו). המים המותפלים מוזרמים למערכת הטיפול המשלים, , אלקליניות, עכירות ועוד) בטרם CCPP לעמידה בדרישות משרד הבריאות ( הזרמתם למערכתהאספקה הארצית. טיפול משלים זה כולל ויסותערך הגבה, ייצוב המים (השבתמינרלים כדוגמתסידן) והכלרה. שלב הטיפול המשלים בשני המתקנים נמצא בשלבי הקמה ולכן, לעת עתה, ישנו טיפול זמני לייצוב המים ולעמידה באיכות הגבוהה של המים המותפלים. במתקן להט מבוצע מיהול של המים המותפלים עם קידוחים מליחים נוספים, ובמתקן גרנות מוזרמים המים למערכת הקו השלישי, לטיוב המים המוזרמים להשקיה חקלאית. רכז ההתפלה (תמלחת) ממתקני להט וגרנות מנוקז לים התיכון באמצעות ק“מ 30 - קו רכז תת-קרקעי משותף, קו הרכז “גרנות-אשקלון“, שאורכו כ ). קו זה מתחיל לנקז את הרכז ממתקן התפלה גרנות, 1 (מסומן באדום באיור בהמשך ממתקן התפלה נוסף, מתקן גת, ולבסוף ממתקן התפלה להט – עד למוצא הים התיכון (תחנתקצא“א באשקלון, מוצא המשותף למתקן ההתפלה באשקלון). חשוב לציין, שקו רכז זה הינו ייחודי מסוגו בעולם ומציב אתגר לא פשוט מבחינת המורכבות של תפעולו ואחזקתו. ראשית, אחזקה מבוקרת של הקו לעמידה בכל שלבי הפיתוח של הפרויקט עם הפעלת יחידות חדשות והתאמתו לשינויים ההידראוליםשל מערכת הספיקות והלחצים. שנית, בחינה והתייעלותבמשטר הזרקתהכימיקלים למניעתשיקועמלחים לאורך קו רכז זה. קידוחי הנקז המזרחי מאופיינים בריכוזים גבוהים של יוני סידן, ביקרבונט וסיליקה, כך שישנו פוטנציאל גבוה לשיקוע קלציום קרבונט וסיליקה הן על פני ממברנות האוסמוזה ההפוכה והן על קן הרכז גרנות אשקלון. בנוסף, התחזית ההידרולוגית היא שקידוחים אלו יומלחו בעשור הקרוב בשיעור של . כדי 30-40% - , וריכוז הסיליקה המומסת, יגדל בשיעור של כ 25-30% - כ מבוצעים ניסויים 2009 להתאים ולהתייעל במשטר הכימיקלים, החל משנת במתקן ניסוי (פיילוט) גרנות, לבחינת התייעלות במשטר הכימיקלים ובחינת סוגים שונים של מעכבי שיקוע בשתי מערכות נפרדות. לצורך ניסויים אלו הוקמה מערכת התפלה ניסיונית, הזהה ליחידות ההתפלה המסחריות, ומערכת סחרור רכז, המדמה את משטר הזרימה בקו הרכז גרנות-אשקלון. בנוסף, במערכות ניסוי אלו מבוצעים ניסויים לבחינת מעכבי שיקוע ידידותיים לסביבה (בעלי תכולת זרחן נמוכה), בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה. , המציג את ריכוזי שלילת המלח והכלורידים מהאקווה בהתאם 4 באיור , כאשר התפוקה 2018 להתקדמות הפרויקט, ניתן לראות שנכון לשנת כמות המלח שהורחקה במסגרת הפרויקט מהווה מכמות המלח השנתית החודרת לאקווה 40% - כ מהמקורות השונים (לא כולל מי ים). בכך נמנעת מיליון מ“ק מים שפירים של אקוות 70 - המלחה של כ החוף ממערב לתוואי קידוחי הנקז המזרחי 2004-2018 : שלבי הפעלת יחידות ההתפלה במתקני גרנות ולהט בשנים 2 איור 1 איור