הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 6 טיפות ישראליות חדשות מהארץ השימוש במים מותפלים שיפר בצורה משמעותית את איכות הקולחים בישראל והביא לכך שבתוך עשור גדל פי שתיים וחצי אחוז הקולחים המתאימים לכל סוגי ההשקייה בהיבט של רמת מליחות. כך קובע דו“ח של רשות המים שעקב אחר איכות המים במאגרי קולחים בשנים .2006-2016 את הסקרים במאגרי הקולחים ערכו עבור רשות המים אנשי רשות הטבע והגנים. הם עקבו אחר יותר ממאתיים מקורות קולחים ובדקו את איכותם. הבדיקות נערכו בחודשים אפריל עד אוקטובר שבהם יש שימוש מירבי בקולחים לצרכי השקייה. בין השאר נבחנו מדדים כמו ריכוז המלח וריכוז החנקן. ריכוז מלח גבוה בשפכים יכול לפגוע בגידולים חקלאיים, הן על ידי פגיעה באיכות הקרקע והן על ידי פגיעה ישירה בגידול עצמו. הוא גם עלול להגדיל את המליחות של מי תהום ולסכן את היכולת להשתמש בהם כמקור למי שתייה. לכן נקבע שמותר להשתמש בקולחים להשקייה באופן בלתי מוגבל רק כאשר מיליגרם לליטר. 250- ריכוז הכלוריד בהם ( מדד למליחות) הוא מתחת ל 32% רק 2006 על פי הנתונים שהצטברו במהלך המעקב עולה שבשנת מנפח הקולחים שנבדקו התאים להשקייה בלתי מוגבלת על פי ריכוז . ההסבר לשינוי 80%- הכלוריד. עשר שנים מאוחר יותר עלה שיעור זה ל הוא הגידול המשמעותי בהיקף ההתפלה בשנים אלו. היקף השימוש השנתי במים אלו גדל במהלך עשור זה ממאה מליון מטרים מעוקבים מליון. החסרון בשימוש במים מותפלים הוא המחסור 600- לקרוב ל בחומרים חיוניים לבריאות כמו מגנזיום. לצד השיפור המשמעותי שמקורו בשימוש במים מותפלים, יש עדיין בעיה משמעותית של ריכוז חנקן גבוה בקולחים. הסקר מראה שבמהלך השנים בכמעט מחצית מכמות הקולחים היו ריכוזי חנקן שאינם מתאימים להשקייה בלתי מוגבלת. זאת בגלל שבמכוני טיהור שפכים אין עדיין אמצעים מתאימים לטיפול במזהם זה. בשנים הקרובות אמורים מכוני טיהור לעבור תהליכי שדרוג שיביאו גם | לירידה בריכוזי החנקן. שדולת המים בכנסת בראשות חברת הכנסת יעל כהן פארן התכנסה בחודש שעבר, לדיון בנושא התמודדות עם משבר הבצורת ומשבר המים בישראל, תוך מתן דגש בעיקר לדרכים לשמירת המים הטבעיים, הטבע והחקלאות. לכינוס הגיעו בכירי ענף המים והאנרגיה בישראל ובהם ראש רשות המים, גיורא שחם, מנכ“ל מכון וולקני, פרופ' אלי פיינרמן, ומנכ“ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין. ראש רשות המים סיפר כי נפגש עם שר האנרגיה והמים, יובל שטייניץ, טרם האירוע, והדגיש בפניו את חשיבות פיתוח מפעלי ההתפלה ככלי להתמודדות עם השפעת הבצורת על החקלאות, התיירות ואתרי הטבע. השר הטיל עליו להכין תוכנית פעולה להחזרת מים לטבע על ידי התפלה עודפת, זאת על אף המחיר הכלכלי הכבד. חברת הכנסת יעל כהן פארן, קראה להשלים את תוכנית האב למשק המים ולשתף את הציבור בהליך זה. שחם אמר במהלך הדיון: “המדינה צריכה להתגייס לסיוע לנפגעי הבצורת: הטבע והחקלאות. לאור הערכות מצב שביצעתי ברשות, כבר בספטמבר האחרון, ראיתי לנכון להכריז על שנת בצורת אך גורמים מקצועיים נוספים שכנעו אותי לדחות את ההכרזה עד לחודש מרץ. גם אם החודש הקרוב יעמוד במכסות המשקעים עדיין המאגרים הטבעיים שלנו ריקים והגשם שיורד איננו מספיק כדי למלא אותם. כרגע מפעלי ההתפלה עובדים במרץ ומספקים את הדרישה, אך אם תהיה בצורת גם בשנה הבאה, יהיו לכך השלכות. כחלק מהפתרון אני פועלת לאפשר תפיסת מים במרחבים העירוניים, משמע החדרת מים לאקוויפר מהגגות, בעיקר דרך הועדות המקומיות לתכנון כתנאי מקדים | למתן היתרי בנייה. הנפח שיחלחל ישירות למאגרים הוא משמעותי.“ יותר התפלה ופחות מלח בקולחים דיון מיוחד בכנסת על מצב מקורות המים