הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 16 כנס בנושא מים במכללת תל חי היה הזדמנ ות לער ו ך הכר ות עם כמה טכנולוגיות שיכולות לסייע בייעול השימוש במים ובשיפור איכותם. המקמץ הטכנולוגי מתמקד בהרחקת חנן, ייעול הליכי טיהור שפכים ושיפור המעקב אחר אספקת מים לעצים החקלאות שזקוקה לעזרת הטכנולוגיה האתגרים העומדים בפני החקלאות הישראלית הולכים ונעשים בשנים האחרונות מורכבים ומקשים על יכולת הקיום שלה. אחד הבולטים בהם הוא המחסור במשאבי מי המשפיע גם על הכמות שאותה מקבלים החקלאים וגם על המחיר. אתגר נוסף הוא בעיות של איכות המים שיכולות להקשות הן על השימוש בהם וגם לפגוע באיכות הגידולים. לאחרונה התקיים במכללה האקדמית בתל חי כנס המים השישי על שם איתן גדליזון. כנס זה סיפק הזדמנות טובה לערוך הכרות עם מחקרים וטכנולוגיות המסייעים לחקלאים להתמודד עם כמה מהתאגרים העומדים בפניהם. רכזנו את התקצירים של חלק מההרצאות והן יוצגו בהמשך. לפני הצגתם חשוב להזכיר כמה עובדות ברקע הדברים. מועצת רשות המים החליטה כי בתחילת מלמ“ק, וההקצאות 290 יוקצו לחקלאים במערכת הארצית 2018 שנת הסופיות ייקבעו בסוף עונת הגשמים. החורף השחון הביא לכך שהקצאות מלמ“ק. נקודת המבט של רשות המים זה שמירה על 261 המים יעמדו על מקורות המים הטבעיים של המדינה. אם יוקטן היקף הקיצוץ טוענת רשות המים שהדבר יסכן את מקורות המים המצויים מתחת לקווים האדומים, זאת השנים השחונות האחרונות. על פי הרשות, חשוב 5 בשל הרצף הנדיר של להבין שחלוקת ההקצאה הכללית של המים לחקלאים מעשית ע“י משרד החקלאות, כך שככל שמדברים על פיצויים, ככל שצריך, הדבר מטופל ומקודם על ידי משרד החקלאות. עובדה חשובה נוספת היא מצב הקולחים שאותם מספקים כיום לחקלאים. לאחרונה פרסמה רשות המים דו“ח מקיף שבחן את איכות הקולחים במהלך . הדו“ח מראה שיש ירידה נכרת בריכוזי הכלוריד הנמדדים 2006-2016 השנים במקורות הקולחים. מקור הירידה הוא כמובן בשימש הנרחב במים מותפלים. מים בריכוז מליחות נמוך יותר משפר את היכולת של החקלאים להשקות ללא הגבלה עם מים שעלותם נמוכה יותר. לעומת זאת עדיין היו ריכוזים גבוהים של חנקן בחלק גדול מהקולחים המשמשים להשקייה והדבר מגביל את אפשרות השימוש בקולחים אלו לצרכים חקלאיים. רק שדרוג של מכוני טיהור הכולל הרחקת חנקן, עשוי להביא לשיפור גם בהיבט זה. במהלך הכנס בתל חי הוצגו מספר מחקרים הנוגעים להיבטים שונים של הפעילות החקלאית. : הנה כמה מתקצירי המחקרים כפי שהוצגו חיישן מוטמע למדידת פוטנציאל המים בגזע מדובר במחקר שאותו הציגו ד“ר משה מירון ממיג“ל ( מרכז ידע גליל עליון) וחברת סטוראס וענת הלגוע-סלומון ואבישי אבני מחברת סטוראס. המטרה היתה לשפר את היכולת להעריך את פוטנציאל המים בגזע הנחשב למדד אמין למצב המים בעצים וגפנים. עד עתה זה נעשה באמצעות מד לחץ ידני הדורשת עבודה רבה והיא בעלת הספק נמוך מדי לשימוש נרחב בבקרת השקייה מסחרית. החל משנות השמונים של המאה שעברה נבחנו רעיונות לפיתוח חיישן אלקטרוני המוטמע בעץ. חיישן המבוסס על עיקרון אוסמומטר ממברנלי פותח על ידי חברת סטוראס בשיתוף פעולה עם מיג“ל וחברת טרנדליינס. הוא מורכב מתא סגור המכיל תמיסה בעלת פוטנציאל אוסמוטי נמוך ומד לחץ, עם ממברנה סלקטיבית הפונה אל רקמת העץ. החישן מוחדר אל תוך העצה ונוצר מעבר מים אל החיישן ומתוכו. כניסת המים גורמת לעלייה בלחץ בתוך החיישן ויציאת המים לירידה בלחץ. אלו נמדדים על ידי מד הלחץ ומתורגמים לפוטנציאל המים בגזע. בניסויים שנערכו בישראל ( בין נתוני 85% בלביא ורמת מגשימים) ובספרד התברר שיש התאמה של מעל החישן והקריאות של מד הלחץ הידני. עד עתה נערכו בדיקות של התאמת החיישן לגידולים שונים ובהם שקד, הדרים ותפוח. תהליך חדש לסילוק חנקות ממים העוסקת בפתיוח WELTODO זהו מחקר שהוצג על ידי חובב גילן מחברת טכנולוגיות לסילוק מזהמים ממים. המחקר התמקד בפיתוח תהליך לסילוק ניטרט שהוא מזהם נפוץ ביותר. מזהם זה מסכן את בריאות הציבור אבל גם צפריר רינת מחקרים חדשים מנסים לפתח שיטות יעילות יותר להרחקת חנקן שהוא המזהמם הנפוץ ביותר במי תהום. ריכוזים גבוהים שלו מגבילים את ההשקייה בקולחים על פי דו“ח חדש של רשות המים חידושים הטכנולוגיים שאולי יקלו מעט על חיי החקלאי בישראל