הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 47 להתמודד עם הבוצה הרעילה בתחתיתהנחל, שהיאתוצאהשל הזרמות לנחל של דלקים ומזהמים אחרים. מצבו החמור של הנחל עלה לכותרות בעקבות חשיפת פרשת לוחמי השייטת שצללו בנחל ולקו בסרטן. לאחר דיונים ארוכים של גורמי המקצוע, הוחלט לטפל בבוצה הרעילה במקום ולא לנסות לשנע אותה לרמת חובב שבדרום או לכל אתר הטמנה אחר של פסולת רעילה. כאשר החלו העבודות להעמקת האפיק – הוצאה הבוצה המזוהמת באמצעות טיפול ביולוגי באנזימים, איוורור וערבוב עם גזם וחול. באופן זה עברה הבוצה תהליך ניקוי ביולוגי שמאפשר להשתמש בה כתשתית להקמת הפארק המטרופוליני באזור המפרץ. בנוסף להעמקתהאפיק, נותר במהלך הפרוייקט נתיב זרימה נוסף, הנפתול, אשר מאפשר קליטה של כמות מים גדולה יותר על אותו תוואי נחל. התוצאות עד היום וכך, עמדה השנה המערכת החדשה במבחנים ראשונים ועברה אותם בהצלחה יתרה. בשני אירועים רבי משקעים שהיו בינואר השנה, תפקדה המערכת באופן הרצוי ואף למעלה מכך, והמחזות המוכרים מן העבר של רחובות מוצפים ונזקים רחבי היקף לרכוש נמנעו. חשוב לזכור שכיום ברור לחוקרי אקלים ולאקולוגים כי אירועי הגשםהעוצמתייםשאנו חוויםבשניםהאחרונות, בניגוד לחלוקתהמשקעים המדורגת שהייתה בעבר אינם תופעה חד פעמית. אמנם עדיין מוקדם להסיק מסקנות מהשינויים האקלימיים שמתרחשים לנגד עינינו, אך אין ספק שלמערכת החדישה והייחודית שהוקמה ברשות הניקוז קישון מצפים עוד אתגרים לא פשוטים בעתיד. עם זאת ישסבירות גבוההשהטכנולוגיהשפותחה והמאמצים הרבים שהושקעו בהקמת הפרויקט כולו, יסייעו בהתמודדות עם שיטפונות ואירועי אקלים קיצוניים בכל רחבי הארץ. מתקן וויסות שיטפונות בקישון. צילום: רשות ניקוז ונחלים קישון הנזקים המגוונים של שיטפונות גיליון זה מתפרסםשבועותמעטים אחרי האסון הכבד בנחל צפיתשבו נספו תלמידי מכינה קדם צבאית. זו דוגמה לנזק הכבד בנפש שיכולים לגרום שיטפונות, אבל יש לקחת בחשבון שמדובר בנסיבות ייחודיות של אזור מדברי שבו כמות קטנה של משקעים יכולה להפוך לזרם קטלני. באזורים מיושבים ובתנאי טופוגרפיה שבהם אין זרימה בגרדינט כה תלול, מדובר בסוגים אחרים של נזקים. הגישה של רשות ניקוז ונחלים קישון מציעה לאפשר פגיעה מסוימת בשטחים חקלאיים כדי למנוע נזקים לאזורים מיושבים. זו גישה הכרחית באגן ניקוז כמו הקישון, אבל היא הופכת מורכבת יותר ליישום כאשר מדובר באזורים אחרים. למשל, באזור השרון צפיפות הישובים לא מאפשרת הפניית שיטפונות בהיקף משמעותי לשטחים חקלאיים. בעיה נוספת היא שלשטחים אלו נגרמים נזקים כבדים של סחיפת קרקע בעת אירועי שיטפון וכתוצאה מכך נגרם נזק כבד לחקלאים. בעשור האחרון היו כמה אירועים של שיטפונות כבדים באגני הנחלים פולג ואלכסנדר והם גרמו לנזקים כבדים. לכן הגישה בחלק מהשטחים צריכה להיות הערכות מראש של החקלאים להתמודד עם נזקי שיטפונות. מדובר בהערכות הכוללת פעולות שונות לשימור מבנה הקרקע וכמובן יצירת תשתית ניקוז יעילה יותר. פיתוח תשתית זו גורם לא פעם לקונפליקט עם ארגונים לשמירת סביבה. הם חוששים מאד ממצב שבו ערוץ נחל טבעי יעבור פעולה של “יישור“, ויהפוך לתעלה שלעיתים מוסיפים לה גם תשתית של בטון. בתעלה כזו אין מקום לצמחיית מים טבעית וגם לא לעולם חי המאפיין נחלים. ברור שבמקרים כמו נחל איילון העובר בלב גוש דן, אין ברירה ויש לעצב את הנחל כדי שיתמודד עם שיטפונות. אולם במקרה של נחלי השרון התגלו לא פעם ויכוחים רבים על מידת ההתערבות הנדרשת מצד רשות ניקוז. בשנים האחרונות החלו חלק מרשויות ניקוז להיות מודעות לחשיבות של שילוב שמירת טבע בפעילות ניקוז. למשל, באזור נחל נעמן החלה פעולה ניסיונית לשחזור הפיתולים הטבעיים של הנחל. בעתיד אמורה ההתמודדות של רשויות ניקוז ונחלים עם שיטפונות להתבסס על גישה שאותה הגדיר משרד החקלאות ופיתוח הכפר “ניהול אגן אינטגרטיבי“. זו גישה המתבססת על ראייה כוללת של אגן הנחל ותיאום בין כל הגורמים הפועלים בו. משרד החקלאות מעניק לרשויות ניקוז ונחלים תקציב שנתי ייעודי לפיתוח מפעלי ניקוז בנחלים במסגרת קול קורא. החל מהשנה שעברה הרשויות יכולות לקבל תמיכה גם לביצוע פעולות למניעת נזקי הצפות במעלה האגן. החל מהשנה עתיד להתווסף מסלול תמיכה נוסף התואם את הגישה של רשות ניקוז ונחלים קישון. מדובר במסלול תמיכה בפשטי הצפה ( שטחים שהנחל אמור להציף באופן טבעי). במסלול זה יתומרץ שימוש בשטחים חקלאים כפשטי הצפה באמצעות מתן פיצוי לחקלאים על הנזקים שיגרמו להם. בנוסף לרשות ניקוז ונחלים קישון החלה גם הרשות של נחלי שורק-לכיש בגיבוש תוכנית לניהול סיכוני שיטפונות בכל מרחב האגן. תוכנית זו אמורה להתבסס על עקרונות אקולוגיים כמו ניצול שטחים טבעיים או חקלאיים לקליטת חלק מהשיטפונות ולא על פתרונות הנדסיים של העמקת ויישור אפיקים.