הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 49 ובעיקר ע“י מעשה ידי אדם. כך למשל זהום מקווי המים שולל את התועלות הקשורות בניצול המים לשתייה, השקייה, קייט ונופש. עוצמת התרחישים מחוללי השינוי מעשה ידי אדם תלויה ישירות בגודל האוכלוסייה ושינוי הסביבה שנדרשים לקיומה של אוכלוסיית האדם. בהקשר זה קיים קונפליקט מובנה בין הצורך בהקמה והרחבת ערים ואפשרות הקיום והיכולת לתפקד כנדרש מאוכלוסיית האדם 50% של המערכות האקולוגיות הטבעיות. כיום למעלה מ חיה בערים. הלחץ הסביבתי של מציאות זו על זמינות שטחים פתוחים ועל איכות הסביבה גדל בהתאם. בשל התועלות לרווחת האדם גוברת ההכרה בחשיבות בתי הגידול הטבעיים במרחב האורבאני ובהתאם הצורך לשמור על שרידיהם, לשקמם, לשחזרם ואף להקים בתי גידול מעשה ידי אדם כפיצוי לאבדן בתי גידול טבעיים במרחב האורבאני. מדובר בתשתית לתועלת ורווחת האדם. במאמר הנוכחי נמקד את הדיון בבתי גידול לחים עונתיים במרחב העירוני. בתי גידול אלה ותועלתם לציבור מוכרים פחות. אגמימי חורף ושמירתם העקרון המנחה טיפוח בתי גידול הוא ניסיון לשחזור המבנה והתנאים המקוריים שלהם. בישום עקרון זה במרחב האורבאני נדרש תכנון הנותן מענה לצרכים מנוגדים לכאורה של המשתמש. נדרשת חלוקה של השטחים הפתוחים בין האדם לטבע ותכנון הפעילות בם באופן שיאפשר קיום יחד. זה כולל הפקת מרבית התועלות האפשריות לרווחת האדם תוך שמירה על תפקוד מיטבי ולאורך זמן של המערכות האקולוגיות האורבאניות. בהקשר של בתי גידול לחים ראוי לזכור את התנאי הבסיסי שמערכות אקולוגיות אלו הן תמיד הנמוכות במרחב שסביבן ושיחסי הגומלין בינם לבין סביבתם הם בעקרם חד-צדדים, כלומר השפעה של הסביבה היבשתית על מקווה המים גדולה מזו של בית הגידול הלח על היבשה. לפיכך, התכנון האופטימאלי הוא שיריון האזורים הנמוכים במרחב העירוני לטבע עירוני מבוסס בתי גידול לחים ומניעה או צמצום מקורות זהום העלולים לפגוע בם. הבנייה העירונית מפחיתה את איבוד מים בחלחול, מגבירה את הנגר (כמות ועוצמה) ולרוב מפחיתה את איכות המים. הניסיון מוכיח שניתן לנצל בתי גידול לחים לויסות נגר עירוני (כדוגמת בריכת החורף בפארק באסה הרצליה) וכן שאיכות המים לרוב מאפשרת תפקוד הולם של מקווי המים כטבע עירוני. אגמימי חורף הם מרכיב מרכזי במקווי מים עירוניים. מדובר בברכות (שלוליות) חורף שהן שקעי קרקע באזורים חרסיתיים ובהם חילחול המים מועט ועיקר אבוד המים הוא באידוי. בשקעי קרקע אלו ניקווה ונאגם עונתית נגר גשמים. בריכות אלה מקיימות מופע רטוב בתקופת החורף עד אמצע הקיץ ומופע יבש בשאר ימות השנה. כתוצאה מכך הם יוצרים בית גידול לח ייחודי המקיים בין השאר מינים המתקיימים בבית גידול זה בלבד הזקוקים לתקופת יובש של המאה הקודמת הייתה הערכה 90 כחלק ממחזור החיים. בשנות ה מבריכות החורף בישראל נפגעו כתוצאה מבינוי ופתוח 95% שלמעלה מ חקלאי. הפגיעה בבריכות החורף הגבירה את הניתוק בינהם ובכך פגעה חל 2000 בבריאותם של האוכלוסיות של החי וצומח שבהן. מתחילת שנות ה מפנה במצבן של בריכות החורף שהוכרו כבתי גידול ייחודיים ונעשו מאמצים לשיקום ושחזור בריכות. אנו תרמנו ליוזמה זו בהקמה של בריכות חורף כערך טבע מרכזי בפארקים, כולל באזורים עירוניים. סביב כל בריכת החורף משוקם גם שטח יבשתי, בו המגוון הביולוגי של הצומח נתמך ע“י שתילה וזריעה של צומח מקומי ומוכשרים שבילי תיור עבור הציבור. מקרי בוחן של שחזור ושיקום אגמימים נציג שלושה מקרים של שיקום ושחזור. האחד הוא בריכת חורף ששוקמה בשטח המועצה האזורית לב השרון ; מקרה שני בריכת חורף שהוקמה בשטח ציבורי פתוח (שצ“פ) באזור המכללות בצפון תל-אביב, ובריכת חורף בתוך פארק ציבורי קיים בכפר סבא. בהקמה ושיקום בריכות חורף יש צורך במענה לשתי דרישות ניגודיות, האחת לאפשר פעילות של בעלי החיים והצמחים במים הרדודים ומאידך ליצור גם אזור עמוק שיבטיח תקופת קיום ) לפחות של כארבעה – חמישה hydroperiod – המים בבריכה (הידרופריודה חודשים (בחורף והאביב). זו תקופה הנדרשת למאכלסי הבריכה להשלים מחזור חיים. הפתרון המבני הוא יצירת אגן בריכה בעל שיפוע מתון מצד אחד ותלול מהצד הנגדי. באופן זה בכל מפלס מים בבריכה מתאפשר אזור בו המים רדודים ולצידו אזור בו המים עמוקים יותר. כבריכה בפארק עירוני חשוב להקפיד על כך שהגישה לציבור אל גוף המים תהיה מהצד המתון בלבד של אגן הבריכה. הצד הנגדי התלול שיש בו גם הקשר בטיחותי חסום לכניסת קהל ומשמש בנוסף כאתר מפלט לבעלי החיים. כאמור המיקום המומלץ להקמת בריכת החורף הוא באזור הנמוך במרחב. את השקע ניתן לחפור ולעצב בהתאם לעקרונות הנ“ל. נגר גשמים ניתן להפנות לבריכה מהמרחב הסמוך באמצעות תעלות ניקוז קטנות או קולטנים יעודיים לאסוף נגר כביש. ניסיוננו מוכיח שתעלות ניקוז בהן מתפתח צומח מתפקדות כמערכות סינון לחומר גס ולהשקעה של חלקיקים גסים מרחפים. ניתן לשפר את פעולת סינון הנגר ע“י תוספת של פילטר חצץ דרכו עוברים המים לתעלת הניקוז של המאה הקודמת הייתה הערכה 90- בשנות ה מבריכות החורף בישראל נפגעו 95%- שלמעלה מ כתוצאה מבינוי ופתוח חקלאי. הרס בריכות החורף הגביר את הניתוק ביניהם ובכך החריפה הפגיעה בבריאותם של האוכלוסיות של החי וצומח שבהן : בריכת חורף לב השרון, בצילום משמאל בריכת השיקוע ומימין בריכת החורף ששוקמה וממנה מוזרמים לבריכת חלחול (צילום ליאב שלם) 1 איור