הנדסת מים

14 מגזין המים הישראלי הנדסת מים פרופ' דרור אבישר, ראש המרכז לחקר מים באוניברסיטת תל אביב, הוא אחד החוקרים העוסקים כ י ו ם ב מ ז ה מ י ם תעשיתיים ורפואיים שעד היום לא נערך אחריהם מעקב ולא נקבע תקן לריכוזם במים. בראיון איתו הוא מספר על תחומי המחקר שבהם הוא עוסק ספר מעט על הרקע האישי שלך. איפה גדלת והתחנכת, מה מצבך המשפחתי כיום ? גדלתי במעוז אביב הידועה כ״קיבוץ״ של ת״א, הרבה שדות וטבע, ילדות ילדים, בר בת 3 נפלאה. כיום אני גר באזור השרון נשוי לנעה, מגדלים ביחד , תלמידה. 14 , חייל ורוני בת 20 , סטודנטית, עומר בן 24 מההביאאותך להתעניין בנושאיםהקשוריםבמים? עוד בשלב הלימודים הראשון, נמשכתי לנוזל המיוחד הזה אשר תמיד היה קשור ויהיה קשור במגוון של חיים החל מהתפתחות ראשית החיים ועד קיום של ציוויליזציות מפותחות וטכנולוגיות. כך שמשכתי את לימודי בייחוד את ההתמחות במסטר ודוקטורט לכיוון של מחקר מים, עם דגשעל כימיהשל מים. במשך תקופה מסוימת היית חבר בעמותת “אדם טבע ודין“. ספר על תחומי הפעילות בעמותה ואיך זה השתלב עם הקריירה האקדמית שלך ? נמניתי עם צוות ההקמה והמוביל של תחילת הדרך של אדם טבע ודין. שם התמחיתי בנושאים הקשורים למים ולמעשה ריכזתי מדעית את כל התיקים המשפטיים הקשורים למים. העבודה כללה תמיכה במשפטנים בחוות דעת מדעיות בנושאי מים וזיהומים שונים וכן בייזום של מחקרים וסקרים סביבתיים הקשורים במים עיליים ותחתיים וכן במקרות הזיהום שלהם. למעשה את אחד המחקרים הללו הפכתי למחקר מסטר. במסגרתו בדקתי את ההשפעה הכימית של שפכי אזור תעשייה ברקן בשומרון על איכות מי התהום במורד הזרימה. אזור תעשייה ברקן שוכן על גדת ואדי רבא. באותם ימים, אזור התעשייה הזרים את השפכים בזרם ״ריחני״, צבעוני ומרשים במורדות הנחל לכיוון מערב, והיה צורך לבדוק כיצד והאם מזהמים רבים אלו משפיעים על איכות מי התהום. המחקר פרץ דרך בהבנת המערכת ההידרולוגית באזור וזאת לאחר ניתוח כימי ואיזוטופי של מי תהום הזורמים בעומקים שונים וכן יזם תיקון של מערכת השפכים באתר ומנע זיהום. איך אתה רואה את התפקיד של ארגוני הסביבה בטיפול בנושא המים בישראל, עד כמה הם הצליחו להשפיע ? לאירגוני בסביבה בארץ כמו בעולם כולו ישנה השפעה מכרעת על קידום האינטרס הסביבתי. רוב ההישגים הסביבתיים בעולם וחלק גדול אלו בארץ, נוצרו בעקבות מאבק שהחל בארגונים סביבתיים שונים. אין ספק, שעבודת הקודש שנעשתה ועדיין נעשית בשם הציבור על ידי מגוון ארגונים, עדיין משפרת את הסביבה למען האזרחים ולמען הדורות הבאים. אדם טבע ודין המעקב אחר המזהמים שמערכת טיהור השפכים לא יודעת להתמודד איתם אנו, בישראל, למעשה משמשים כמעבדה חיה של השימוש האינטנסיבי בקולחים להשקיה חקלאית, בעיקר, על כן נדרשים ומצווים להשקיע מחקר בנושא, להוביל אותו ולספק תשובות ופתרונות יעילים