הנדסת מים

15 מגזין המים הישראלי הנדסת מים בזמנו, חוללה מהפך בנושאי מים רבים כגון טיפול במקורות זיהום כבדים, שיקום מקורות מים וקידום חקיקה בנושא. אתה עומד בראשהמרכז לחקר מים באוניברסיטת תל אביב. ספר על המרכז ותחומי המחקרשישבו ? בכדי לחזק את מחקר ולימוד מדעי 2015 את המרכז לחקר המים הקמתי ב המים באוניברסיטת תל אביב. המרכז מוביל מחקר במגוון נושאי מים ובעיקר משלב מחקר יישומי בתחום הכימיה וההנדסה של המים ביחד עם תחומי מדיניות, רגולציה וביטחון מים. המרכז שם לפניו את השפכים, הקולחים והבוצה כמדיום עקרי עליו אנו עובדים, הן בגלל היותם מקורות הזיהום והפיזור של מזהמים רבים בסביבה והן בגלל היות הקולחים מקור מים חשוב המושב בשימוש חוזר למערכת ההידרולוגית בישראל בממדים שלא נראו קודם לכן לא בארץ ולא בעולם. אנו, בישראל, למעשה משמשים כמעבדה חיה של השימוש האינטנסיבי בקולחים להשקיה חקלאית, בעיקר, על כן נדרשים ומצווים להשקיע מחקר בנושא, להוביל אותו ולספק תשובות ופתרונות יעילים. אתה מרבה לעסוק במחקרים הקשורים באיכות מים. מה הם הנושאים העיקריים שבהם עסקת בשנים האחרונות ? אני עוסק בהבנת הגורל הכימי פיסיקלי והשפעות ביולוגיותטוקסיקולוגיות, של מיקרו וננו מזהמים, אותםמזהמים לא ידועיםאשר לאמתוקנים בחוק ובתכניות הניטור והם עדיין בעלי פוטנציאל זיהום ונזק לבריאות הציבור והסביבה. אנו מנסים לאתר חומרים וקבוצות של חומרים עמידים לפירוק ובעלי פוטנציאל רעילות גבוהה, כאמור, כאלו שאינם מנוטרים וידועים. הם עשויים אף לייצר מגוון של תוצרי פירוק עמידים ורעילים, ״הילדים והנכדים״ של מולקולות ״אם והאב״ שאינן ידועות כלל. בנוסף לשלב הכימי בו אנו מגדירים את הבעיה, אנו משקיעים, במרכז לחקר המים, מאמצים רבים לפתח טכנולוגיות חדישות, מתקדמות ופורצות דרך לטיפול בקבוצות מזהמים אלו. המרכז מעודד מחקר יישומי על מנת לפתור בעיות אמתיות, על כן משתף פעולה עם התעשייה, מוסדות וארגונים שונים הן ברמה הלאומית והן ברמה הבן לאומית. אתה בין החוקרים העוסקים במזהמים שעד לפני מספר שנים, קבלו פחותתשומתלב בכל ההיבטים. באילו מזהמים מדובר ? מדובר מאותם מזהמיםשלא מנוטרים כיוון שאינם מצויים בתקן המחייב ניטור. על כן מגוון רחב של חומרים, שאריות של תרופות לדוגמה, מוצאים את דרכם לסביבה ולמערכות אקווטיות עליות ותחתיות. כיוון שאין חובת ניטור ודיווח, גם אין חובת טיפול וכיום מערכות טיפול בשפכים, המערכות המתקדמות ביותר המיושמות במכוני טיהור שפכים שלנו, אינן יודעות/מסוגלות לפרק חומרים אלו ביעילות, כך שזרם הקולחים המוגדר באיכות גבוהה ביותר על פי התקנות, מכיל תערובת של אלפי שאריות של תרופות ותוצרי פירוקן. מה הם הסיכונים שיוצרים מזהמים אלו ? אמנם כל אחד מהחומרים הללו נמדד בריכוזים נמוכים (ננוגרמים בודדים עד מיקרוגרמים בודדים לליטר קולחים), אך חשוב לזכור כי מדובר בתערובת של הרבה מאוד חומרים ולא חומר בודד. שלא לדבר על תהליכים סינרגטיים היכולים להתרחש ולהעצים את הנזק. חומרים אלו מצויים במי ההשקיה שלנו ומפוזרים לסביבה הן במקור ההשקיה (קולחים) והן במקור הדישון (בוצה), ומגיעים בסופו של דבר למקורות המים השונים ואף נמצאו ונמדדו במי תהום רדודים ועמוקים ובגידולי שדה המשמשים למזון. תראה כמה אנרגיה מושקע בעולם, כבר הרבה מאוד שנים, בניסיון להוריד את ריכוז הפלואוריד במי שתייה, יון אשר נמצא במים באופן טבעי והוויכוח לגביו הוא רק על הריכוז שלו במי שתייה, האם יש להוסיף לריכוז הקיים באופן טבעי בכדי להיטיב או להזיק לבריאות השן? אני מאמין שאם נבצע סקר בין האזרחים לגבי נוכחות של תערובת של שאריות של תרופות בקולחים ובמי תהום המשמשים לשתייה, תהיה בהלה גדולה מהאפשרות של שתיית שאריות של מגוון תרופות דרך המים הטבעיים. הנזק מכלל התרופות עדיין לא נבדק באופן מעשי, מלבד חומרים משבשי פעילות הורמונאליתשהוכחו שגורמים לנזק כבד הן לאדם והן לאורגניזמים אחרים. אך אין להתעלם מהבעיה ויש לנקוט במדיניות ופעילות מונעת על מנת למנוע נזקים אפשריים (שבטח יתגלו בהמשך), בעיקר במדינה שמובילה בהשקיית התוצרת החקלאית (מזון) בקולחים ובסמוך ומעל מאגרי מי תהום שעדיין משמשים כמקור מי שתייה. אני מאמין שאם נבצע סקר בין האזרחים לגבי נוכחות של תערובת של שאריות של תרופות בקולחים ובמי תהום המשמשים לשתייה, תהיה בהלה גדולה מהאפשרות של שתיית שאריות של מגוון תרופות דרך המים הטבעיים