הנדסת מים

24 מגזין המים הישראלי הנדסת מים הממשלה גבשה הצעת חוק שאמורה ליצור מנגנון ארגוני להסדרת שיתופי פעולה בין מתקני טיהור שפכים, ולהתגבר בין השאר על הפער בין רשויות חזקות וחלשות בתחום הטיפול בשפכים. מאמר זה סוקר את ההצעה, את יתרונותיה ואת חסרונותיה הקדמה נוכח עיכובים וקשיים בשיתוף פעולה אזורי בתחום סילוק וטיהור השפכים המהווים חסם לפיתוח ובנייה. והחובה בהצגת פתרון מאושר לסילוק וטיהור שפכים, כתנאי לקבלת היתרי בנייה. מיזמי בניה רבים מתעכבים בגלל עיכובים בהקמת מערכות אזוריות לסילוק וטיהור שפכים. על רקע זה בחרו אגף התקציבים במשרד האוצר ורשות המים והביוב הממשלתית, להתמודד עם חסם זה באמצעות שינוי חוק תאגידי מים וביוב, ויישום של חוק תאגידי מים וביוב לתחום של טיהור השפכים. וזאת באמצעות במסגרת חוק ההסדרים 2001 – תיקונים של חוק תאגידי מים וביוב, התשס“א .2018-2017 לשנים לדעת כותב מסמך זה חלק ניכר מהקשיים נובעים מכך שהממשלה מטילה סיכונים על רשויות מקומיות ותאגידי מים וביוב, המקשים עליהם את הניהול. למשל, משרד הפנים אוסר על הכנסת סעיפים להסכמי הזרמת שפכים מרשותמקומיתשכנה למכון טיהור בבעלות רשותמקומית אחרת/תאגיד מים וביוב שמאפשרים “קיזוז“ כספים המועברים מהממשלה לרשויות המקומיות לטובת טיהור שפכים. פועל יוצא מכך היה, בין היתר, סירוב של רשויות מקומיות חזקות כלכלית לקלוט רשויות מקומיות פחות חזקות. סירוב זה נבע בעיקרו בגלל חורים ברגולציה ממשלתית והותרת בעלי ומפעילי מכוני טיהור שפכים ללא כלים אפקטיביים לגבות כספים בגין השירותים אותם הם נותנים. כמו כן נושא טיהור השפכים נותר כקופסה שחורה שלא טופלה על ידי הרגולטורים השונים במידה מספקת. התוצאה היא הזנחת תשתיות סילוק וטיהור שפכים ,עד כדי צורך לשקם מכוני טיהור כתוצאה מאי טיפול ראוי בשפכים לאחר שנות הפעלה ספורות. יש לציין כי גם מבחינת ההכרה בעלויות טיהור השפכים הקיימת, לא ניתן להחזיק מכוני טיהור באיכות הנדרשת. יוצא מהכלל הוא איגודן (איגוד ערים למ“ק לטיהור שפכים ₪ 2.6- לטיפול שפכים של גוש דן) המקבל הכרה של כ ₪ 1.6- לרמה שניונית. כל יתר תאגידי המים מקבלים עלות מוכרת של כ למ“ק). הכרה בעלויות טיהור אלו מאלצת את מחזיקי מכוני הטיהור לרמת תחזוקה לא אופטימאלית. הגם שאנו חלוקים על ההכרח בהקמתן של חברות ביוב כפי שמוצע במסגרת הרפורמה, אין מחלוקת, שיש למצוא מנגנונים שיאפשרו שיתופי פעולה בתחום סילוק וטיהור השפכים, כאשר תחום טיהור השפכים מטבעו הנו על בסיס אזורי. יש לציין לחיוב את היוזמה של אגף התקציבים ורשות המים והביוב הממשלתית להתמודד עם תחום טיהור השפכים, תוך נקיטת צעדים שדווקא יגדילו מהותית את תקציבי הפיתוח של מכוני טיהור. גם אם אנו סבורים שהיה ניתן לפתור את הבעיה ללא שינויי חקיקה נרחבים או הקמת החברות, הרפורמה שנקבעה היא החשובה ביותר בענף הביוב בעשור האחרון. עיקרי הרפורמה : כותרת ביניים המדינה תחולק למרחבי ביוב בהתאם להצעת מועצת רשות המים והביוב. בכל מרחב תהיה רשאית לפעול חברת ביוב אחת בלבד. היא תהיה אחראית על הולכת שפכים מחוץ לתחומי יישובים ועל טיהורם. לפי תיקון החוק מדובר בחברה הפועלת במתכונת של חברה שהוקמה לפי “חוק תאגידי מים וביוב“, דהיינו – חברת הביוב הנה תאגיד מים וביוב לכל דבר ועניין. בהתאם לתיקון החוק מועצת רשות המים והביוב הממשלתית תקבע “אזורי ביוב“. יש לציין כי מועצת רשות המים והביוב כבר פרסמה בקשה לקבלת עמדות הציבור (“שימוע“), שכלל הצגת חלוקת “מרחבי ביוב“ מוצעת כפי לעיל. חברת ביוב אזורית תוקם על ידי תאגידי מים וביוב, 1 שמוצג באיור רשויות מקומיות המחויבות בהעברת פעילות המים והביוב לתאגיד מים וביוב. לראשונה גם מועצות אזוריות יוכנסו לתחולת חוק תאגידי מים וביוב. תיקון החוק מחלק את ספקי השירותים בתחום הביוב לשני מקטעים: . ספק שירותי ביוב - תאגיד מים וביוב או רשות מקומית, כאשר לעניין זה 1 נכללת גם מועצה אזורית כרשות מקומית . הספק אחראי על מערכות הביוב בתחום היישובים בלבד. . חברת ביוב - חברה שתוקם ותהיה אחראית על סילוק וטיהור שפכים, 2 מחוץ לתחומי היישובים או שתפעל במסגרת רישיונו של תאגיד מים וביוב.החברה תיתן את שירותיה לספקי שירותי הביוב. חברת הביוב ארז ימיני הוא המייסד והמנכ“ל של חברת “עלמא“ (חברה לייעוץ וניהול אסטרטגי ופיננסי) המדינה תחולק למרחבים בהתאם להצעת מועצת רשות המים והביוב. . בכל מרחב ביוב תהיה רשאית לפעול חברת ביוב אחת בלבד. החברה תהיה אחראית על הולכת שפכים מחוץ לתחומי יישובים ועל טיהורם חברות ביוב אזוריות - מדוע הרפורמה לא מתרוממת ? ארז ימיני