הנדסת מים

36 מגזין המים הישראלי הנדסת מים שיקום קידוחי מי תהום שזוהמו במהלך השנים יכול לסייע בניצול נכון של מאגרי המים בישראל ולהוסיף למערכת האספקה כמות השווה לכושר ייצור של מתקן התפלה גדול. עד עתה לא נעשה די כדי לממש פוטנציאל לא מנוצל זה החשיבות האסטרטגית של טיוב מי תהום שמירה על מי התהום כמקור מרכזי למי שתייה הינה יעד אסטרטגי רב חשיבות. מי התהוםמאפשרים גיוון מרבי של מקורותמי שתייה וגמישותתפעולית לרשת אספקת המים. כמו כן, לאספקת מים ממקורות טבעיים יתרונות סביבתיים, כלכליים ובריאותיים על פני אספקה ממתקני התפלה. למרות חשיבותם, מי התהום חשופים למאות מוקדי זיהום, שפוגעים באיכות המים ומסכנים את המשך ההפקה ממקור מים חשוב זה. על הממשלה לשים דגש על פעולות לשיקום מי תהום מזוהמים וטיוב של מי בארות, על מנת לשמור על חלקו של מקור מים חיוני זה במשק המים בישראל לטווח הארוך ולמען הדורות הבאים. מקורות המים והשפעת הזיהום עליהם מיליון מטרים מעוקבים (מלמ“ק) של מים 2,200 בישראל נצרכים מדי שנה כ מלמ“ק). 30 לשימוש ביתי, תעשייתי, חקלאי, וכן, גם משהו קטן לטבע (כ מספר זה כולל מים באיכויות שונות - שפירים, מליחים ומלוחים, וקולחין (שפכים מטוהרים). כמחציתמכלל המיםשנצרכים בישראל הם, למעשה, מים “מיוצרים“- מי-ים מותפלים וקולחין. ייצור המים המותפלים, שגדל מדי שנה, מלמ“ק בשנה. היקף השימוש במי קולחין, שנמצא גם 600 עומד כיום על מעל מלמ“ק. במצב הנוכחי, בו אנחנו “מייצרים“ 520 הוא בעלייה, עומד על סביב כמויות אדירות של מים במפעלי ההתפלה ובמתקני הטיפול בשפכים, קל ,2016 לשכוח שמי התהום הם עדיין מקור המים הגדול ביותר בישראל. בשנת 860 קידוחים פעילים, הגיעה ל 1000 ההפקה מהם, שמבוצעת באמצעות כ מלמ“ק- שווה ערך לסך הצריכה הביתית והתעשייתית. אז איך הגענו למצב שבו הזיהום במי התהום התפשט לממדים עצומים והביא לסגירתם של מאות קידוחי הפקה? כחמישית מכלי ההפקה, מהקידוחים, שבאמצעותם שואבים קידוחים 150 את מי תהום בישראל, סגורים כיום בגלל זיהום. איכות המים ב ירודה והשימוש בהם מתאפשר למטרות שאינן לשתייה בלבד. דשנים, דלקים, ממיסים תעשיתיים, חומרי נפץ והדברה כאשר בקידוח להפקת מים (באר) נמדדים מזהמים ברמות גבוהות מהתקן למי שתיה, כפי שמוגדר בתקנות בריאות העם, הקידוח נסגר ולא ניתן להפיק קידוחי הפקה, כאשר הגורם הגדול 500 ממנו מי שתיה. עד היום נסגרו כ ביותר לסגירה הוא ריכוז גבוה של ניטרטים (חנקות) שמקורם, בעיקר, בעודפי דשנים שמחלחלים למי התהום. גורמי זיהום נוספים הם כלורידים (מלחים), מזהמים שמקורם בפעילות תעשייתית, כמו ממסים המשמשים בתהליכי עיבוד מתכות, מרכיבי דלקים, חומרי הדברה, חומרי נפץ ומתכות. באקוויפר החוף, ברבעמתאי הדיווח לפיהםמחלקת רשותהמיםאתהאקוויפר, ריכוז הניטרטים הממוצע הוא מעל התקן המרבי המותר למי שתייה. הריכוז מיליגרם לליטר (מג“ל), זאת 70 המרבי המותר לניטרטים בישראל הוא מג“ל. בשמינית מתאי הדיווח 45 בשעה שבאירופה ובארצות הברית הוא מג“ל, ולכך יש להוסיף את המגמה 70 ל 45 ריכוז הניטרטים הממוצע הוא בין הברורה של עלייה בריכוז הניטרטים בכלל האקוויפר. יש לצפות כי קידוחים נוספים יסגרו בשנים הקרובות כתוצאה ממגמה זו. זיהום שמקורו בפעילות תעשייתית הוא הגורם השלישי השכיח ביותר לסגירה של קידוח (הגורם השני הוא ריכוז המלחים במים שיכול לעלות כתוצאה משאיבת יתר). המזהמים התעשייתיים הנפוצים ביותר הם טריכלורואתילן המשמש בתעשיית המתכות, וטטראכלורואתילן שמשמש, בין השאר, להסרת כתמים קשים במכבסות ניקוי יבש. פרכלורט, כימיקל ששימש לייצור של דלק טילים, נמצא בקידוחים להפקת מי תהום בקרבה למפעלי התעשיות הצבאיות הגדולות בישראל, כמו תע“ש רמת השרון ותע“ש גבעון. מתכות כמו כרום, קדמיום וסלניום נמדדו בקידוחים במספר אזורי תעשייה, וחומרי הדברה נמצאו, בין היתר, בקידוחים הסמוכים למפעל אגן כימיקלים. משנת קידוחים להפקת מי שתיה לאחר שנתגלו בהם 44 נפסלו 2016 ועד 1998 מזהמים שמקורם בפעילות תעשייתית. הפתרון - הפעלה מחדש במסגרת “טיוב“ במקרים מסוימים ניתן אישור לחדש את ההפקה, במגבלות מסוימות, מקידוח שבמימיו קיים זיהום. לרוב, חידוש ההפקה מקידוחים הסובלים מזיהום של חנקותאו מלחים, מאושר תוך הסבתהקידוח לאספקתמים להשקיה חקלאית במקום מי שתייה, כפי שסיפק בעבר. במקרים אחרים, ניתן למהול את המים עםמקור אחר, כך שריכוז המזהמים בתמהיל נמוך מהתקן למי שתיה. אפשרות נוספת היא להפעיל מחדש את הקידוח ולטפל במים באמצעות מתקן טיפול, מה שאמור להביא את איכותם לרמת מי שתיה. שלושת המסלולים הללו כלולים במסגרת מה שזכה לכינוי הפקה “מוכרת לטיוב“- והם מאושרים על ידי רשות המים ומשרד הבריאות. מלמ“ק. אך 77 ההפקה במסגרת “הכרה כטיוב“ הסתכמה ב 2016 בשנת בדרך למיליארד קוב של מים מותפלים, לא לשכוח את מי התהום אסף בן-נריה ושרית כספי-אורון, אדם טבע ודין