הנדסת מים

38 מגזין המים הישראלי הנדסת מים קידוחי הפקה רבים שניתן להפעיל מחדש על ידי הוספה של מתקן טיפול. עבור קידוחים ישנים אשר המבנה וכלי ההפקה שלהם מיושנים ולא מותאמים לסטנדרטים הדרושים היום, ניתן לשמור על פוטנציאל ההפקה באותו אזור על ידי קדיחת באר חדשה באותה “חצר קידוח“, בסמוך לבאר הישנה. באר חדשה אשר נבנית על פי סטנדרטים עכשוויים, לרבות אמצעי המיגון הנדרשים בתקנות הקידוחים תהיה מוגנת יותר מפני חדירת זיהומים מהסביבה הקרובה ותאפשר אספקת מים אמינה יותר. במקרים בהם קיימת בניה או תשתיות בעלות פוטנציאל זיהום ברדיוס המגן של קידוח, ניתן להקטין את הסיכון על ידי הוספת אמצעי ניטור והתראה, או על ידי הוספת מתקני טיפול אשר יבטיחו את מניעת זיהום מקור המים. תופעה נוספת אשר גורמת לאובדן השימוש של כלי הפקה וניצול מי התהום לאספקתמי שתייה הינה קידוחים בבעלות פרטית (לא מקורות) אשר הבעלים שלהם אינו מעונין להפעיל מחדש את הקידוח הסגור. חידוש הפעילות כרוך בהגשת בקשה לוועדת טיוב בארות ברשות המים. על אף קיומם של תמריצים המיועדים לעודד הגשת בקשות לטיוב, לא כל בעלי הבארות מעוניינים בכך. במקרים אלה, לרשות המים, בהתאם לחקיקה שקיימת היום, אין שום יכולת להפקיע את הקידוח מבעליו, ובכך כושר הפקה משמעותי אובד. בסקר הפקת מים האחרון שפורסם על ידי רשות המים, צוין כי ההפרש בין מלמ“ק. באגנים הכרמל, הגליל המערבי 40 ההקצאה להפקה באגן החוף היה מלמ“ק. כלומר, 20 וירקון תנינים ההפרש בין ההקצאה להפקה מסתכם ב ההפקה באגנים המרכזיים בישראל אינה ממוצה עד תום והפער בין ההקצאה, שמשקפת את המילוי החוזר של האקוויפר או את ההפקה הבת-קיימא מלמ“ק. ההסבר לפער, כפי שמצוין בסקר, נובע 60 ממנו, לבין ההפקה הינו כ “ממחסור בכלי הפקה, במיוחד במקומות שקיים פוטנציאל לשאיבת המים“. פוטנציאל ההפקה ממי התהום שאינו ממומש הינו שווה ערך לתפוקת העבר מלמ“ק. מדובר בנתון חלקי, שכן עבור 60 מהקידוחים הסגורים היום, קרי חלק מהקידוחים לא אותרו נתונים אודות תפוקת העבר. על מנת לאמוד את 3- פוטנציאל הפקת המים הריאלי מאותם קידוחים סגורים, סווגו הקידוחים ל רמותשל פוטנציאל הפקה, על פי הקריטריונים של גיל הקידוח וקרבתו לשטח קידוחים הינם בעלי פוטנציאל גבוה לחידוש ההפקה. 50 העירוני. נמצא כי כ שנה והם אינם ממוקמים בשטח 60 מאותם קידוחים, אשר גילם נמוך מ מלמ“ק. 15 עירוני, פוטנציאל ההפקה, שמבוסס על תפוקת העבר, הוא כ קידוחים סגורים 90 כמות דומה ניתן יהיה להפיק על ידי חידוש ההפקה מ כ קידוחים נוספים 100 . ואינם ממוקמים שטחים עירוניים 60 שגילם מעל ל נמצאים בסמיכות או בתוך שטח עירוני, ולכן, ייתכן וידרשו התאמות נוספות מלמ“ק נוספים מהם. 25 כדי לאפשר הפקה של מלמ“ק של מי תהום לשימוש 110 – 80- לסיכום, קיים פוטנציאל להוסיף כ כמי שתיה, סדר גודל של מתקן התפלה שלם. טיפול בזיהום במי התהום, ושמירה של האקוויפרים ועל כלי ההפקה במצב שמאפשר הפקה משמעותית מהווים אינטרס ציבור מובהק, בעל יתרונות כלכליים, סביבתיים, בריאותיים, בטחונים ואסטרטגיים. בימים אלו, אדם טבע ודין מקדמת מדיניות ורגולציה להשגת מטרה זו אשר במרכזה הקריאה לשקם את מי התהום המזוהמים ולקדם טיפול והפעלה מחדש של קידוחי הפקה סגורים. . מסלול הטיוב בפועל בשנת 4 איור קידוחים שההפקה 168 עבור 2016 מהם מוכרת לטיוב. מרבית הקידוחים שההפקה מהם מוכרת לטיוב היא במסלול “ללא מתקן“, כלומר שהמים מסופקים באופן ישיר לשימושים שאינן לשתייה כמו חקלאות או גינון. בפחות מרבע מהקידוחים המוכרים לטיוב קיים מתקן טיפול שמרחיק את המזהמים מהמים ומאפשר שימושים כמו מי שתייה או השקיה חקלאית . בעוד שההפקה המוכרת כטיוב גדלה 2005-2016 . הפקה “מוכרת כטיוב“ בין השנים 5 איור פי עשר בעשר השנים האחרונות, כמות המים המטויבים במתקן טיפול גדלה בקצב איטי יותר ואף נשאר קבוע בשנים האחרונות . גורם הזיהום שהביא לסגירת הקידוח, באזור מרכז הארץ 6 איור