הנדסת מים

8 מגזין המים הישראלי הנדסת מים ישראליות טיפות הוועדה לתשתיות לאומיות (הות“ל), אישרה בראשית החודש את מלמ“ק 350 - מלמ“ק ל 150- הגדלת נפח ההתפלה במתקן שורק מ בשנה במסגרת שלב ב של הפרויקט במקום. עתה נערכת רשות המים לפרסום מכרז לזכיין להקמת שלב ב'. במסגרת המכרז תבקש מלמ“ק. 200 הרשות שבמתקן החדש נפח ההתפלה השנתי יהיה הרחבת המתקן באה בעקבות הבצורת החמורה והממושכת הפוקדת את האזור בחמש השנים האחרונות. בנוסף היתה עלייה בביקוש למים הקשורה בגידול האוכלוסין ועליית הצריכה הסגולית לנפש. כל הגורמים הללו הובילו למחסור קשה במקורות המים הטבעיים. מליאת הות“ל נענתה לבקשת רשות המים והורתה על הגדלת ספיקת המתקן החדש במקביל לבחינה סביבתית אשר תאשר את שמירתם של המערכות הטבעיות בים באזור היניקה והטלת מי הרכז.מטעם הות“ל נמסר שהועדה ערוכה לקידום מהיר של היתרים להרחבת מתקן ההתפלה שורק במטרה לתת מענה הולם לדרישות המים בישראל ולהחלטת הממשלה בנושא הבצורת כל זאת תוך שמירת פרמטרים סביבתיים מחמירים בהקשר של הסביבה הימית והחופית. בישראל פועלים כיום חמישה מתקני התפלת מי ים - באשקלון, פלמחים, חדרה, אשדוד ושורק, שמספקים מי שתייה למערכת המים הארצית. מלמ“ק מים מותפלים בשנה, 585 בסך הכול מספקים המתקנים 1,100 ייקבע על 2030 כאשר יעד כושר ייצור המים המותפלים לשנת | מלמ“ק לשנה - כפול מכמות המים המותפלים כיום. מדענים מאוניברסיטת קימברידג' סבורים שהם הצליחו לפתור חידה שהטרידה אותם ואת הציבור שנים רבות: מה הסיבה לרעש המטריד של טיפת מים המשתחררת מהברז הביתי ונוחתת על משטח נוזלי. באמצעות ציוד צילום והקלטה משוכללים הם הגיעו למסקנה שרעש ה-“פלינק“, פלינק“ הנוצר כשטיפה עושה את דרכה כלפי מטה לא נוצר על ידי הטיפה עצמה. מקורו בתנודה של בועת אוויר שנלכדה מתחת לפני המים שאליהם נפלה הטיפה. הבועה גורמת לויברציה בפני המים שמחוללת את הרעש המטריד. כמו כן התברר שלמטרד הזה יש פיתרון די פשוט. די בהוספת חומר כמו סבון לרחצת כלים , כדי להביא לשינוי בפני המים המפסיק את הרעש. נכון שיש נושאים חשובים יותר, אבל אין ספק שמדובר במטרד מעצבן במיוחד. אחד החוקרים סיפור שהוא התחיל להתעניין בנושא לאחר שביקר אצל חבר. בביתו של חבר זה היתה דליפה בגג | וכדי לעצור אותה הונח דלי על הרצפה. אבל הרעש של הטיפות הנופלות לתוך הדלי הטריד את מנוחת החוקר. אושר שלב ב׳ של מתקן ההתפלה הגדול בשורק מה גורם לרעש שיוצרות טיפות המים הנוזלות מברזים? הממשלה אשרה את התוכנית האסטרטגית להתמודדות עם שנות ובמסגרתה נכלל גם סעיף המתייחס לשיקום 2030 בצורת עד שנת מספר נחלים חשובים. מדובר ביוזמה חשובה הכוללת הזרמה מחודשת של מי מעיינות לנחלים כמו קישון, געתון, ציפורי וחדרה. בנוסף תופסק בנחלים שאיבת מים לצרכי השקייה חקלאית. מקור מים חלופי יסופק לחקלאים ממערכת האספקה הארצית. בחלק מהמקרים יוזרמו מי מעיינות לאורך הנחל וישאבו במורד לטובת החקלאים. מעניין במיוחד הוא המקרה של נחל חדרה. נחל זה סבל מזיהומים רבים ובנוסף נוצלו חלק גדול מהמים שזרמו אליו על ידי חקלאים. הם הקימו סכרים שנועדו לאגירת מי שטפונות אבל בפועל הפכו אמצעי לאגירת מים לאורך כל השנה ושאיבתם להשקייה. הכוונה היא לבטל סכרים אלו. בנחל נעמן יבוטלו נקודות שאיבת מים עבור בריכות הדגים ומים אלו יוזרמו לנחל. גם בנחל בצת צפויה הגדלה בכמות המים הטבעיים הזורמים בנחל שהמעיינות בו יבשו והוא קיבל מים באמצעות צינור ובכמות קטנה | ביותר. כתוצאה מכך החלה במקום התייבשות של עצי דולב נדירים. תוכנית שיקום נחלים יוצאת לדרך עין נון לאחר תחילת עבודות שיקום. צילום: רשות הכנרת