הנדסת מים

14 מגזין המים הישראלי הנדסת מים אחרי רצף של שנים עם מיעוט יחסי של משקעים ועם תחזית עגומה של שינויי אקלים, ישראל נערכת לקראת משבר מתמשך במקורות המים הטבעיים. כמה מתקני התפלה כבר מתוכננים אבל הגיע הזמן לחשוב גם על התייעלות ,חסכון ושיקום מקורות מים שזוהמו לקראת שנה הידרולוגית חדשה החודשמתחילהשנה הידרולוגית חדשה והיא עשויה להיותמורכבת ומאתגרת במיוחד עבור האחראים על משק המים בישראל. זאת לאחר רצף של חמש שנים שבהם היה מחסור משמעותי במשקעים באזור אגן ההיקוותשל הכנרת. גם באזורים אחרים ירדו בחלק מהשנים האחרונות כמויות משקעים נמוכות לעומת הממוצע הרב שנתי. על פי המודלים והתחזיות המעודכנות שבידי רשות המים יש לצפות לחורף ממוצע ואולי אף מעבר לכך.עם זאת, חשוב לזכור שרמת הדיוק של תחזיות אלו היא עדיין לא יותר גבוהה משישים אחוזים. בכל מקרה, המחסור שהצטבר מיליארד מטרים מעוקבים. רק 2.5- מחמשת שנות הבצורת האחרונות הוא כ חורף יוצא דופן בעוצמתו יוכל למלא את החסר. בעקבות החורף החזוי, מפלסי המים במאגרים צפויים אף לעלות במקצת, אך הם עדיין יהיו בגרעון משמעותי. מפלס הכנרת צפוי לעלות במעט במהלך החורף הבא, אך הוא עדיין ישאר עמוק מתחת לקוו האדום התחתון. האי שנוצר בכנסת בגלל ירידת המפלס לא צפוי להעלם בקייץ הבא. כאשר בוחנים את המגמה הרב שנתית ניתן לראותשיש ירידה עקבית בכמויות המשקעים באזור. על פי בחינת כמויות המים המגיעים למקורות המים השנים האחרונות, 30- ב 20%- בשקלול כלל ארצי יש ירידה מתמשכת של כ והדבר ניכר גם בירידה חזקה בשפיעת המעיינות, הזרימה בנחלים ועוד. בחורף לעומת הממוצע הרב 80%- האחרון, כמות המשקעים בשקלול ארצי היתה כ . בכנרת זו היתה שנה חמישית ברציפות 1985-2017 שנתי המתייחס לשנים שבה כמות המשקעים נמוכה מהממוצע הרב שנתי. זהו רצף השנים השחונות של המאה הקודמת. 20- החמור ביותר מאז החלו מדידות משקעים בשנות ה מצב מאגרי מי התהום והמעיינות הגדולים על פי הדיווח החודשי של השירות ההידרולוגי מראשית אוקטובר מאגרי מי התהום העיקריים של ישראל, אקוויפר החוף ואקוויפר ההר המערבי, עומדים לקראת סוף הקיץ קרוב לקו האדום — או מתחת לו. על פי מדידות המפלסים, בדרוםאקוויפר ההר היההמפלסבגובהשלושהסנטימטריםמתחתהקו האדום, ובמרכזו שישה סנטימטרים מתחתיו. ירידה אל מתחת לקו האדום מגבירה את הסכנה של חדירת מים מלוחים למאגר מי התהום משכבות גיאולוגיות עמוקות יותר. חלק מהקטע הדרומי של אקוויפר החוף נמצא כעת מתחת לקו האדום. זהו החלק המשמש עתודה משמעותית לשאיבת מים. ירידה מתחת לקו האדום במקרה של אקוויפר החוף גורמת בעיקר להגברת סכנה של חדירת מים מלוחים מהים. כמו כן נצפתה העמקה של השקע ההידרולוגי במאגר מי התהום באזור תל אביב, שגם הוא שייך לאקוויפר החוף. מדובר במוקד שבו יש ירידה במפלס לעומת אזורים הסמוכים אליו. הסיבה לשקע זה היא פעולות בנייה נרחבות באזור, ובהן העבודות להקמת הרכבת הקלה, שבהן יש הכרח לשאוב מי תהום. קיומו של שקע הידרולוגי יוצר סיכון שמים מזוהמים יעברו אליו מאזורים עם מפלס גבוה יותר. בנוסף לזה, נמשכת המגמה של ירידה בכמות המים הזורמים במקורות הירדן. מטריםמעוקבים 2.73 והחודשהיא נמשכה. הזרימהשנמדדה במעיינות דן היא מטרים מעוקבים לשנייה, שהיא הכמות הממוצעת הרב 6.9 לשנייה לעומת שנתית לעונה זו של השנה. ספיקת מעיינות הדן מתקרבת לשפל ההיסטורי 0.31 של כל הזמנים שהיה לפני קרוב לשנה. בבניאס נמדדה זרימה של על פי הממוצע בעונה זו. 0.81 מטרים מעוקבים לשנייה לעומת באזור הגליל המערבי קיים אקוויפר נוסף שחשיבותו העיקרית היא בהיותו מקור מים אזורי. באקוויפר זה היתה עלייה במהלך החורף עקב כמות גשמים גדולה יחסית, אבל בשבועות האחרונים ירדו מפלסי מי התהום באזור מתחת לקו האדום. לאחר כמה חודשיםשבהם היתה זרימתמים טבעיתשל המעיינות בשמורת הטבע באזור נחל הנעמן, המים שוב לא זורמים ואספקתם לשמורה היא באמצעות צינור המגיע מקידוח מים באזור. המפלס יורד והמליחות עולה סנטימטרים בחודש אוגוסט. 27 בכנרת נמשכה הירידה במפלס והגיעה לכדי מתחת לקו האדום התחתון. 1.43 באוקטובר היה האגם במפלס של 2– ב במקביל, נמשכת העלייה במליחות הנובעת מעליית ריכוז המלח עם הירידה עידן ההתפלה לקראת שלב חדש צפריר רינת על פי הדיווח החודשי של השירות ההידרולוגי מראשית אוקטובר מאגרי מי התהום העיקריים של ישראל, אקוויפר החוף ואקוויפר ההר המערבי, עומדים לקראת סוף הקיץ קרוב לקו האדום — או מתחת לו