הנדסת מים

16 מגזין המים הישראלי הנדסת מים איך מתמודדים עם המחסור אם מתבוננים בתמונה הכוללת של מצב מקורות המים, יש לאחראים על משאב זה סיבות רבות להיות מוטרדים. כמעט כולם נמצאים במצב של גרעון עמוק, על אף שישראל כבר עושה שימוש נרחב במים מותפלים. בחינת המצב לטווח הארוך מראה שהלחצים על מערכת אספקת המים רק יגברו. זאת על רקע המגמה הצפויה של הפחתה במשקעים בגלל שינויי אקלים, והמשך גידול האוכלוסייה בישראל , רצועת עזה ושטחי הרשות הפלסטינית התלויים באותם מקורות מים. כל אלה יחייבו אספקת כמות מים גדולה יותר עם מקורות טבעיים הולכים ופוחתים. אל אלה יש להוסיף כמובן את הצורך לשמור על אספקת המים שהובטחה לירדן במסגרת הסכם השלום. רשות המים נמצאת בשנים האחרונות בתהליכי גיבוש של תוכנית אב ארוכת טווח. אחת ההערכות של מכיני התוכנית היא שבעשורים הקרובים תדרש הקמת מתקן התפלה חדש בקצב ממוצע של כל שלוש שנים. בינתיים ממשיכה הממשלה בניסיונות להתמודד עם האתגרים של השנים הקרובות. יש חשש כבד ששנה נוספת של מיעוט משקעים תחריף מאד את המשבר. ירידה משמעותית נוספת של מפלס הכנרת תיצור קושי הנדסי בשאיבת מי האגם לצרכי האזור. יש גם חשש להשפעות על איכות מי האגם שהמליחות בו תוסיף ותעלה עם ירידת המפלס. ברשות המים העריכו שעשוי להיות קושי ממשי באספקת מים בחלק מאזורי הארץ. לפני ארבעה חודשים אשרה הממשלה תוכנית אסטרטגית להתמודדות עם . זו תוכנית שאותה הגיש לממשלה שר 2018-2030 תקופות בצורת לשנים האנרגיה, ד“ר יובל שטיניץ. המרכיב המרכזי בה הוא הגדלת היצע המים המותפלים כבר בטווח של השנים הקרובות. מדובר על הגדלת כושר ייצור . זאת באמצעות 2024 מליון מטרים מעוקבים עד שנת 300 מים אלו בעוד הקמת מתקן התפלה גדול נוסף בשורק וכן הקמת מתקן התפלה בגליל המערבי. בנוסף לכך נקבע שהיקף הכולל של מים מותפלים בישראל יגיע עד מליון מטרים מעוקבים בשנה שהיא כמות כמעט כפולה 1100- ל 2030 שנת מכושר הייצור הנוכחי. יש לציין שמימושחלק מתוכניות אלו עדיין מוטל בספק. בין השאר היו קשיים רבים בהקמת המתקן בגליל המערבי בגלל התנגדות ציבורית לאתרים שהיו סמוכים לישובי האזור. סעיף חשוב נוסף בתכנית החדשה המיועד למתן פתרונות לטווח המיידי הוא תגבור מים באגן הכנרת. מדובר בפעולה שכבר החלה בשטח ומטרתה להקים תשתית המאפשרת הזרמת מים מהמערכת הארצית אל הכנרת. המטרה מליון מטרים מעוקבים. השימוש 100 היא להגיע לכושר אספקה של לפחות בתשתית זו יהיה תלוי כמובן במצב המשקעים ומפלס הכנרת. לצד הצעדים שעליהם החליטה הממשלה, יש צורך חיוני במדיניות עקבית של עידוד חסכון בצריכת המים בישראל. זאת באמצעות הסברה , תעריפי מים ותקנות המגבילות צריכה במצבים מסוימים. יש הכרח בצעדים נוספים ובהם ניצול יעיל יותר של מי הנגר ושיקום מי תהום שזוהמו. כל אלו יוכלו לסייע להתמודדות עם צרכי האוכלוסייה ושינויי האקלים בעשורים הקרובים. 2014 השתנות ריכוז הכלוריד בכנרת מאז אוקטובר