הנדסת מים

26 מגזין המים הישראלי הנדסת מים סוגיית השימוש במים אפורים ממשיכה להעסיק חוקרים ולאחרונה הם בחנו האם שימוש זה משפיע על התפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בסביבה. על פי המחקר שיוצג בכנס, טיפול מתאים הכולל חיטוי, מונע התפתחות של עמידות הסיכונים במים אפורים שאיתם יש להתמודד בעקבות רצף של שנות בצורת, נעשים מאמצים רבים לחסכון במים במגזר הביתי. בעוד המגזר החקלאי משתמש בקולחים מטופלים להשקיה, למגזר הביתי לא עומדת אפשרות זאת להשקיה של גינות נוי. רבות נכתב ודובר על השימוש במים אפורים כאלטרנטיבה למים שפירים בהשקיה של גינות ביתיות. מים אפורים ביתיים, מקורם במקלחות, באמבטיות, כיורי רחצה ולפעמים גם מכונות כביסה וכיורי מטבח. אין ספק ששימוש בטוח במים אלו להשקיה ביתית דורש טיפול. כמו שנמצא במחקרים שנערכו בארץ ובעולם, הם מכילים מזהמים אורגניים, דטרגנטים למשל, חומרים אי אורגניים (אמון וזרחה בין השאר) וכן גורמים ביולוגים כמו חיידקים צואתיים. ) להדחת אסלות או on-site( טיפול במים האפורים ומיחזורם באופן מקומי השקיית גינות טומן בחובו פוטנציאל להועיל למשתמשים ע“י חיסכון בעלויות המים וזמינות מים להשקיה (כאשר ישנן הגבלות על השימוש במים). ברמה הלאומית, שימוש במים האפורים יכול להוות תוספת לא מבוטלת (עשרות מיליוני קוב בשנה) למקורות המים ואף להפחית את ההשקעה בתשתיות מרכזיות. אולם, בכדי להבטיח שימוש בטוח, יש להתייחס לסיכונים והאתגרים הכרוכים בכך. ) סיכונים 1 : האתגרים הקשורים בשימוש במים אפורים לרוב מחולקים לשניים )2 תברואתיים הנובעים בעיקר מנוכחות של מיקרואורגניזמים פתוגניים , חומרים פעילי pH סיכונים סביבתיים הנובעים ממזהמים כימיים כגון נתרן, שטח ומיקרו מזהמים אורגניים שמקורם בעיקר ממוצרי טיפוח אישיים וכן מחומרי ניקוי. מחקר חדש מדגים מציאות מיקרומזהמים אלה במים אפורים אך היקף התופעה וחשיבותה עדיין לא ברורה. גורל חומרים אלו בקרקע (ביחס לשימוש במים אפורים) והשפעתם לא נחקר כלל. מים אפורים גולמיים נפלטים לסביבה בישובים כפריים שבהם תשתיות הביוב המרכזיות עדיין לא מוסדרות. לדוגמא, בכפרים המוכרים והלא מוכרים של האוכלוסייה הבדואית בנגב. בעוד בכפרים אלו צואה ושתן נאסף בבורות שופכין, מים ממקלחות, מכביסה, ומהמטבח משוחררים ללא טיפול לסביבה או להשקיה בסביבת הבית. סניטציה לקויה, ללא טיפול בשפכים, במקומות אלו עשויה להגדיל את הסיכון התברואתי לאוכלוסייה. החשש מהתפתחות חידקים עמידים לאנטיביוטיקה כאמור, מים אפורים מכילים חיידקיים צואתיים שאותם ניתן לסלק בעזרת טיפול מתאים בעזרת מתקן טיפול מותאם לבית בודד או מספר דירות. מחקר ארוך טווח שנעשה בישראל בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון והטכניון הראה שבדומה לטיפול בשפכים מוניציפליים, חיטוי המים האפורים המטפלים מקטין את מספר החיידקים הצואתיים במים המיועדים להשקיה ומקטין את מדוגמאות הקרקע 61%- מספרם בקרקע. מנגד, חשוב לציין שבאותו מחקר, ב שהושקו במים אפורים מטופלים ולא מחוטאים לא נמצאו חיידקים צואתיים כלל. מכאן נראה שלמרות המצאות מיקרואורגניזמים ממקור צואתי בקולחי מים אפורים, שרידותם בקרקע המושקית מוגבלת ולכן הסיכון יורד. מעבר לסיכון הבקטריולוגי שהוזכר לעייל, בשנים האחרונות נחקרה באופן אינטנסיבי בעולם ובישראל האפשרותשחיידקים פתוגנים עמידים לאנטיביוטיקה מצויים בשפכים ובקולחים שמשמשים להשקיה חקלאית. עמידות מתפתחת באופן טבעי כאשר חיידק החשוף לאנטיביוטיקה עובר מוטציה המאפשרת לו להמשיך להתקיים ולהשתכפל במחיצתה או לפרק ולסלקה מתוך תא החיידק, מה שמקנה לו יתרון אבולוציוני. אוכלוסיות חיידקים עשויות לסגל עמידות לאנטיביוטיקה בעקבות חשיפות חוזרות ונשנות. תרופות ותוצרי הפירוק שלהן מגיעות אל מי הביוב בדרכים שונות, הן בדרכים ישירות: על ידי השלכתן לכיור ולאסלה, או דרך הפרשות הגוף. לפיכך, תרופות אנטיביוטיות אשר מגיעות לביוב ולמתקן לטיפול בשפכים המצאות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה במים אפורים ומשמעותם זאב רונן, גה ג’דונג ועמית גרוס המחלקה להידרולוגיה ומיקרוביולוגיה סביבתית, מכון צוקרברג לחקר המים, המכונים לחקר המדבר ע“ש בלאושטיין, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המחקר התבסס על ספירת אוכלוסיית החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה במים אפורים גולמיים, במים המטופלים, בפילטר של מתקן הטיפול וכן בקרקעות המושקות במים המטופלים וקרקעות המושקות במים שפירים