הנדסת מים

34 מגזין המים הישראלי הנדסת מים בישראל נדרשת פעילות נרחבת להקמת תשתית שתאפשר חלחול של מי גשמים באזורים עירוניים כדי להעשיר את מי התהום ולמנוע שטפונות. על אף המלצות ברורות של תוכניות מתאר, מדיניות זו כמעט ולא מיושמת. ניתן לקדם אותה באמצעות מתן תמריצים לרשות המקומית ושיתוף פעולה של גורמים מקצועיים מבחן ניהול מי הנגר של הגשמים בעולם ובישראל 12 ממשלת סין הגיעה בשנים האחרונות למסקנה שללא השקעה של שנים, לא ניתן יהיה למנוע את נזקי ההצפות, זיהום המים 5 מיליארד דולר ב העיליים והתת קרקעיים והמחסור במי השתייה וההשקיה. כל אלו צפויים להחריף כתוצאה משינויי האקלים ומגמת העיור המואץ, שפועלים שניהם באותו כיוון הרסני. בעזרת אותו תקציב אפשר יהיה להקטין גם את זיהום האוויר ואת תופעת אי-החום העירוני בעיר באמצעות הגדלה דרסטית של 30 בפרויקט להפיכת 2015- כמות הצמחייה בעיר. הממשלה התחילה ב אמורים 2020- ). ב sponge cities ערים ברחבי המדינה, לערים סופגות ( ממי הגשם שיורד עליהם. 70%- מהאזורים האורבניים בסין, להשתמש ב 80% בישראל שינוי האקלים הגלובלי כבר גורם לכך שמספר ימי הגשם בשנה קטן בקביעות. אורכה של עונת הגשמים מתקצר ולמרות העובדה שאירועי הגשם המועטים חזקים יותר, הכמות השנתית של הגשם קטנה. מגמה זאת צפויה להמשיך ולהתפתח בשנים הקרובות בעוצמה שתלויה אך מעט בהתארגנות מ״מ משקעים 580 העולמית להתמודדות עם שינוי האקלים. ובכל זאת כ יורדים עדין בממוצע רב שנתי בתל אביב. כמות דומה לזו של ברלין ויותר מלונדון וקופנהגן. השאלה היא לאן מגיעים המים. הסיבות להצפות והעדר חלחול מים והשלכותיהן רוב ההצפות שאנו חווים בשנים האחרונות בערים בארץ, נובעות בעיקר מהתרחבות השטח הבנוי והגדלת השטח שאינו מחלחל. הצפות אלה צפויות כמובן לגבור לאור השינוי הצפוי במשטר הגשמים. במקביל, קצב גידול האוכלוסייה במדינת ישראל הוא הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות צופה כי בשנת 2017-2040 בעולם המערבי. התכנית הממשלתית לדיור מיליון תושבים, לא כולל תושבי השטחים המוחזקים 13 יהיו בישראל 2040 מיליון דירות נוספות שיהפכו 1.5 על ידי ישראל. אלה יוצרים ביקוש לבניית מאות אלפי דונמים נוספים מקרקע חקלאית או טבעית מחלחלת לקרקע מפותחת לתשתיות ולמגורים שבתשריט עסקים כרגיל איננה מחלחלת. כמו בעבר, גם בשנים הקרובות תהיה רב הבניה מעל אקוות החוף המשתרעת מתחת לשטח שבו מתגוררת כבר היום רוב אוכלוסיית מדינת ישראל. לו היינו 250 מבטיחים את המילוי של אקווה זאת בחורף היה ניתן לשאוב ממנה בקיץ מיליון מ״ק בממוצע בכל שנה. זו כמות כפולה מיכולת ההתפלה השנתית של מתקן ההתפלה הגדול בעולם שהקימה מדינת ישראל בחדרה. אלא שבניגוד לכנרת שעולה לכותרות מדי קיץ, התרוקנות אקוות החוף סמויה מהעין הציבורית. שאיבת היתר ממנה עברה כבר מזמן את הקו השחור התחתון. איכות וכמות המים שמחלחלים לתוכה אינם מנוהלים על ידי ״מנהלת הכנרת״. הגרעון המתמשך הגדל והולך במאזן המים השפירים גורם לחדירת מים מלוחים בתת הקרקע מהים ולהשבתת בארות. תל אביב 2.25 קמ״ר של אקוויפר החוף, משתמשת רק בכ 50 למשל שבנויה מעל ערים סופגות חלון הזדמנויות שאסור להחמיץ אביעד שר שלום* הכותב הוא מתכנן סביבתי מומחה לקיימות ויועץ לבנייה ירוקה ושכונות * LEED מקיימות על פי תקן sponge cities המתאר את אתגר china daily תרשים מתוך כתבה בעיתון