הנדסת מים

20 מגזין המים הישראלי הנדסת מים דו“ח מבקר המדינה שהתפרסם לאחרונה האשים את רשות המים בניהול כושל של מאגרי המים הטבעיים. הרשות טוענת שהיא פעלה באחריות ועל פי אילוצים כלכליים וסביבתיים. בינתיים היא מנסה להיערך לאתגרים הבאים מצק מקורות המים בזמן פרסום דו“ח המבקר דו“ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה הקדיש פרק מיוחד לביקורת על ניהול משק המים בישראל וחולל סערה ציבורית ותקשורתית. ראש רשות המים נדרש להדוף את הביקורת הנוקבת ואף התייצב בפני ועדת ביקורת המדינה של הכנסת שקיימה דיון מיוחד בנושא. הדו“ח מעלה לדיון נושאים חשובים ומרכזיים, וראוי לבחון אתמסקנותיו אבל גם להתייחס לתגובהשל רשותהמים. לפני שמרחיבים לגבי הדו“ח, כדאי להזכיר כמה נתוני רקע לגבי מצב משק המים בישראל. ערב פרסום גיליון זה של הנדסת מים, מפלס הכנרת עדיין נמצא עמוק מתחת לקו האדום התחתון. זאת על אף שאנחנו כבר נמצאים בחודש הראשון בין שלושת חודשי החורף העיקריים. הזרימה בנחלים היא בשפל ומפלסי מי התהום נמצאים הרבה מתחת לקו המומלץ לתפעול בטוח. כדי להתמודד עם משבר מקורות המים בצפון כבר החלו בימים אלה העבודות להנחת צינור ומתקני שאיבה שיאפשרו הזרמת מים מאזור המרכז ומאגר אשכול בגליל התחתון אל הכנרת. עבודות שאותן מבצעת חברת מקורות. ההערכה היא שבתוך כשנתיים הוא יתחיל לפעול. בתפוקה מלאה הוא יוכל מליון מטרים מעוקבים 100-120 להזרים לאגם מדי שנה כמות מים של ומדובר בתוספת של כשבעים סנטימטרים למפלס. מערכת מתקני ההתפלה שהוקמה לאורך הים התיכון, ואלו שעוד אמורים לקום, אמורים לספק את המים הנדרשים. הזרמת המים תסייע בייצוב מפלס הכנרת ותסייע לייצוב המערכת האקולוגית שלו. אבל מנהל רשות המים, גיורא שחם, מבהיר שיש מטרה אסטרטגית לפרויקט והיא להבטיח את אספקת המים מהאגם לממלכת ירדן. “הכנרת עוד תתמלא כשתהיה שנה גשומה ועוד יפתחו את סכר דגניה ( מה שיאפשר זרימת מים לירדן,צ.ר). אבל בירדן צמאים כבר עכשיו למים וצריך לעמוד בהתחיבויות שלנו לספק להם מים מהכנרת“. בין ישראל וירדן כבר הושג הסכם על הקמת מתקן התפלה בעקבה שממנו תספק ירדן מים לצרכיה וגם לישובי הערבה בצד הישראלי. בתמורה תגדיל ישראל את כמות המים שהיא מספקת לירדן מהכנרת. המתקן בעקבה אמור להזרים את התמלחת הנוזלית אחרי תהליך ההתפלה לים המלח כשלב ראשון בפרויקט תעלת הימים שאמור לסייע בעצירת ירידת המפלס. אולם מדובר בשלב זה בפרויקט שיאט את קצב ירידת המפלס לכל היותר ממטר בשנה לשבעיםסנטימטרים. הרחבתו בעתיד עדיין מוטלתבספקעקב העלותהגבוהה. המסקנות העיקריות של דו“ח המבקר פעולות כמו הנחתהקו החדש נדרשות עקב הרצף שלשניםמעוטותמשקעים באזור הצפון. אם מוסיפים לכך את הביקוש הגובר למים על רקע מגמת גידול האוכלוסייה ואת החשש שמיעוט המשקעים יחריף על רקע שינויי האקלים, אפשר להבין את גודל האתגרים העומדים בפני האחראים על משאב זה. המוכנות לאתגרים אלו ספגה כאמור ביקורת קשה מצד מבקר המדינה בדו“ח האחרון שלו. הוא האשים את רשות המים בכך שהיא לא עשתה את הנדרש כדי.לשמור על מאגרי המים הטבעיים ואפשרה ניצול יתר שלהם .2013-2017 בשנים על פי המבקר, רשות המים פעלה בניגוד להמלצות השירות ההידרולוגי במדיניות ניצול מאגרי מי התהום ולא תפעלה אותם במפלסים שעליו המליץ השירות. היא סכנה את איכותם ולא עשתה את הפעולות הנדרשות לשיקומם. בנוסף היא פעלה בניגוד לצו המים העוסק בקביעת מפלס הכנרת ואפשרה . יש לציין בהקשר 2016-2017 לו לרדת מתחת לקו האדום התחתון בשנים זה שמדובר כמובן במציאות שחזרה על עצמה פעמים רבות בשני העשורים האחרונים בגלל רצפים של שנות בצורת. המבקר ציין שרשות המים לא הקימה בזמן מתקני התפלה נוספים ובעיקר לא קדמה את מתקן כזה בגליל המערבי שהוא אזור שבו מחסור חמור במים. בנוסף אפשרה הרשות להשבית לפרק זמן ארוך מתקני התפלה משיקולים כלכליים שהוכתבו על ידי משרד האוצר. יש לציין ששחם לא כיהן בתפקיד בתקופה שאליה מתייחס המבקר. על פי הדו“ח, הרשותשנתה את יעד ההתפלהשקבעה הממשלה, ללא אישורה של הממשלה. שינוי זה הביא לאי פיתוחםשל מתקני התפלה במועד ובהתאם לא פעלה הרשות להגדלת 2013 לצרכי משק המים. התוצאה היא שמשנת . כיום כושר 2020 מיליון מטרים מעוקבים עד שנת 750- כושר ההתפלה ל מליון מטרים מעוקבים. כמו כן ציין המבקר 600- ההתפלה עומד על קרוב ל שרשות המים לא פעלה למציאת חלופות לאספקת מים כנדרש במהלך התקופה שבה לא פעל מתקן ההתפלה באשדוד במלוא התפוקה המתוכננת. משק המים על רקע מסקנות דו”ח מבקר המדינה צפריר רינת גיורא שחם, מנהל רשות המים,