הנדסת מים

26 מגזין המים הישראלי הנדסת מים אחד החסמים לשיקום כולל של נחל הוא התקציב. עד היום, התבצע שיקום נחלים בראיה פרוייקטלית, מקטע אחר מקטע. רוב התקציבים גויסו לשיקום נחלים ממקורות כגון: המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות, הקרן לשמירה על שטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל ועוד. מדובר בתקציבים מצומצמים המתאימים לשיקום מקטע נחל או לטיפול במרכיב שיקום ולא נחל שלם בראיה כוללת. נושא זה, נמצא כיום במגמת שינוי ושיפור, כפי שיפורט בהמשך. שיקום ופיתוח נחל ציפורי, עובר אף הוא שינוי הבא לכדי ביטוי באופי הפעולות הנעשות במסגרת השיקום, בשיתופי הפעולה ביישום השיקום וניהול מרחב הנחל ובהיקף התכנון, הן מבחינת שטח ההתייחסות והן מבחינת מגוון מרכיבי התכנון. התבוננות על מרכיבי תהליך שיקום נחל ציפורי, מאפשרת הבנה של השינוי המתפתח בתפיסת השיקום. שיקום המבנה הפיזי של הנחל בשונה מרבים מהנחלים במערכת נחלי החוף, נחל ציפורי ברובו, שמר על אופיו הטבעי ועל התוואי המקורי ולא “טופל“ בשנותיה הראשונות של המדינה כדי לאפשר פיתוח חקלאות ותשתיות. יחד עם זאת, במקטעי נחל מסויימים, במיוחד במורדו בעמק זבולון, הפך הנחל לתעלה הנדסית מיושרת שמורכבותה המבנית הנמוכה, גדותיה תלולות. תעלה זו שאינה מחוברת לפשט ההצפה של הנחל הטבעי המתפשט באירועים שטפוניים לרוחב של עשרות רבות של מטרים. שיקום המבנה הפיזי הפתלתל של הנחל, בעל הגדות המתונות והמשתנות באופיין, הינה אחת ממשימות השיקום המאפשרת תשתית לקיום מגוון צומח ובעלי חיים. באזורים בהם קיימת חקלאות, פעמים רבות עד גדת הנחל, נדרשת הרחבה של רצועת הנחל תוך משא ומתן עם חקלאים ויצירת בהתייחס לנחל ולחקלאות. win-win מענים של התבוננות אגנית על הנחל כולו, מאפשרת לאתר הזדמנויות להרחבת הנחל ויצירת מגוון בתי גידול (כגון בריכות צד) ופשטי הצפה תוך שמירת האינטרסים הכלכליים והחברתיים של יושבי אגן הנחל. שיקום זרימת מקורות המים הטבעיים המערכת האקולוגית וההידרולוגית של נחל ציפורי, יוצרת מגוון בתי גידול לחים ובהם ערכי טבע רבים. יכולתו של הנחל לספק שירותי מערכת ותשתית למערכות חיים, תלויה בשפיעת מימיו ובאיכותם. כמו נחלים רבים, מימיו של נחל ציפורי ומעיינותיו, נשאבים לצורכי חקלאות. נחלים, ביניהם 7 לאחרונה, עברה החלטת ממשלה להשבת מקורות מי נחל ציפורי ונחל קישון. ההחלטה משקפת שינוי שאותו מובילים גופים כגון המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. שיקום הזרימה הטבעית יכלול התייחסות לכל המעיינות המרכזיים ולנקודות תפיסת מים לאורך הנחל. התקציב המיועד, נועד ליצור מענים חליפיים לצורכי השקיה חקלאית על מנת לשחרר את מי המעיינות וזרימת הבסיס של הנחל הנתפסים במקור ובמתקני תפיסה ושאיבה לאורכו. מניעה וטיפול בזיהום מי הנחל נחל ציפורי סבל בעבר מזיהום כבד אשר הגיע מאזורים לגידול בעלי חיים (במיוחד חזירים) במעלה הנחל באזור הישוב ריינה. מקורות הזיהום, טופלו שנים ומאז, הנחל נקי יחסית ולכן 15- ע“י המשרד להגנת הסביבה לפני כ מאפשר קיום של מגוון בעלי חיים אקווטיים. יחד עם זאת, קיימים מוקדים של זיהום קבוע וזיהום הקשור לתקלות במערכות הביוב והטיפול בשפכים. זיהום קבוע, נובע מקיומם של עדרי בקר וצאן במרחב הנחל הרועים ואף רובצים לגדותיו ושותים ממימיו. שיקום הנחל במקרה זה, יכלול מציאת מקומות מרעה חלופיים, אספקת מים בשקתות רחוקות מהנחל, ולאחר גיבוש הפתרונות בשיתוף עם בעלי העדרים, ניהול המרחב באופן שלא יאפשר כניסת עדרים אל הנחל. בנוגע למערכות הביוב והטיפול בשפכים, קיימות כיום תקלות הגורמות לכניסת ביוב גולמי או קולחין באיכות נמוכה. הטיפול במקורות הזיהום כולל, מיפוי של התופעה והבנת הסיבות לתקלות, יצירת הגנות על הנחל במקומות מועדים, כגון פיתוח אגנים ירוקים לטיפול בתקלות לפני כניסת טחנת הנזירים - אלון לויטה עין יבקע - אלון לויטה במבט עתידי על מרחב הנחל, חשוב לגבש תפיסת תכנון של מערכות ביוב באופן שיגנו על הנחל ולא יתייחסו אליו, כפי שנעשה פעמים רבות, כ“מוצא טבעי“ לטיפול בבעיות ביוב