הנדסת מים

28 מגזין המים הישראלי הנדסת מים הביוב לנחל, יצירת אוגר חרום לאיגום ביוב במקרה של תקלה ועוד. במבט עתידי על מרחב הנחל, חשוב לגבש תפיסת תכנון של מערכות ביוב באופן שיגנו על הנחל ולא יתייחסו אליו, כפי שנעשה פעמים רבות, כ“מוצא טבעי“ לטיפול בבעיות ביוב. כל זאת, בהתחשב במורפולוגיה של השטח המגדירה תכנון של קווי ביוב גרוויטציונים בתוואי השטח הנמוך, קרי, לאורכם של נחלים. שיקום מרכיבי המערכת האקולוגית לנחל ציפורי מערכת אקולוגית אקווטית עשירה ומגוונת ולאורכו מצויים ערכי טבע רבים. הוא חוצה ומקשר במהלכו יחידות נוף ובתי גידול שונים ומגוונים, ומשמש מסדרון אקולוגי חשוב לתנועת בעלי-חיים מימיים ויבשתיים ולהפצת צמחים שמחבר בין מערב למזרח הגליל התחתון. בסקרים שנערכו בנחל בשנים האחרונות תועדו במי הנחל ומעינותיו קרוב מינים של חסרי חוליות. ראויים לציון שלושה מינים של רכיכות 40- ל הידועים כנדירים במערכת נחלי החוף בארץ - הצדפות סלסילה חופית ואפונית והחילזון סהרונית ארצישראלית. מבין נציגי מחלקת הדו-חיים, המין הנדיר טריטון הפסים, התגלה בשנים האחרונות במעלה נחל ציפורי. זוהי האוכלוסייה היחידה שידוע על קיומה בכל רכס הרי נצרת. מיני צמחים מתוכם מינים נדירים 450- באגן נחל ציפורי תועדו גם קרוב ל ואדומים. לאורך הנחל יער גדות מפותח של ערבה מחודדת ואזורים נרחבים של אחו לח. שיקום המערכת האקולוגית כולל איתור ושימור של אזורים רגישים וערכיים לכל אורכו של הנחל, וגיבוש פתרונות לשיקום מקטעים פגועים. פעולות השיקום כוללות: מיפוי מיני צומח פולשני הפוגעים ודוחקים את הצמחייה הטבעית של הנחל וטיפול אגני במינים אלו, ריבוי והשבת מיני צומח נדירים לחיזוק הקיים והשבה של מינים שכמעט נעלמו מהאגן. בנוסף בוצעה יצירת רצועת חיץ להגנה על מערכת הנחל מהשפעות הסביבה כגון חומרי הדברה והזנה חקלאיים ויצירת תשתית מבנית לקיום מערכת בריאה ומגוונת של הנחל. פעולות השיקום, מלוות בניטור ביולוגי, כימי ופיזיקאלי של הנחל המאפשר מעקב אחר תהליכי השיקום הטבעי, שיפור מאמצי השיקום ומיקודם במקומות הבעייתיים וניטור ארוך טווח של מגוון ההשפעות על הנחל והמענים שמגובשים להגנה על מערכותיו. שיפור ממשק הנחל עם אזורי חקלאות ועם ישובים ותשתיות נחל ציפורי העובר בעמקים חקלאיים ולצד ישובים ואזורי פיתוח, משפיע ומושפע מהפעילות האנושית סביבו. תשטיפים מזוהמים בחומרי הדברה ונגר עשיר בסחף, מגיעים אל הנחל מאזורי חקלאות. הנחל מצדו משפיע על החקלאות בעת הצפות ושיטפונות, ואף בהסעה של מיני צומח העשויים להתבסס כ“עשבים רעים“ בשדות חקלאיים. פרויקטים חקלאיים של שימור קרקע לצד שיפור תפקודה של רצועת החיץ בין החקלאות לנחל, מסייעים לתפקוד מיטבי של החקלאות והמערכת הטבעית לצדה. בפיתוח תשתיות במרחב הנחל, מושם היום דגש, בעזרת התייחסות רשות ניקוז ונחלים קישון אל התכניות, לשימור המסדרון האקולוגי של הנחל. התייחסות זו יכולה לכלול “הרמת“ כבישים וקוי רכבת על גשרים מעל הנחל, הרחקת תשתיות ובינוי או/ו שיקום אקלוגי רחב היקף במקטע בו עוברת תשתית. בשטחים הפתוחים בפאתי ישובים, מצטברים פעמים רבות מצבורי פסולת העשויים להגיע עד גדות הנחל ומעבר לכך. תכנון אגני מתייחס למקורות הפסולת, תוך שימוש בפתרונות הקיימים במרחב וגיבוש פתרונות נוספים. כל זאת לצד אכיפה וניהול משותף של מרחב הנחל ע“י רשות הניקוז וגופים הפועלים במרחב כגון: רשויות מקומיות, המשרד להגנת הסביבה, קק“ל, רט“ג ועוד. לפעילות חינוכית והסברתית לשינוי התודעה לגבי חשיבותם של הנחל והשמירה עליו יש השפעה מיטיבה ומחוללת שינוי לאורך זמן על מצבו של הנחל והמפגעים לאורכו. עשייה קהילתית וחינוכית מלווה את שיקום הנחל והופכת את קהילות הנחל לשותפות בשיקום ובאחריות לשימור תוצאותיו. פיתוח מוקדי טיילות נופש ופנאי נחל ציפורי, המשוקם והטבעי מהווה תוואי בנוף בעל יופי יחודי ומוקד משיכה לפעילות של נופש ופנאי. לצד תהליך השיקום, מפתחת רשות ניקוז ונחלים קישון, בשותפות עם גופים רבים, לאורכו של הנחל, שבילי הליכה, פארקים ומוקדי פנאי ונופש. השבילים שפותחו ומפותחים מושכים אל הנחל מבקרים רבים: הולכי רגל ורוכבי אופניים הנהנים מאחד מאתרי הטיילות היפים ביותר בגליל. תפיסת הפיתוח בראיה אגנית, ממפה אזורים לשימור ואזורים אחרים לפיתוח אקסטנסיבי ומתייחסת לתנועת המבקרים בנחל כולל: תכנון מבואות כניסה, שבילים, חניות, אזורי שהיה וחסימת כניסת רכבים אל קרבת גדות הנחל ואל אזורים בעלי ערכיות גבוהה. התכנון מתייחס גם למוקדי משיכה, תרבות, קהילה, היסטוריה וארכיאולוגיה במרחב הנחל תוך חיבור בין הנחל המשתקם לאוצרות שלצדו. השיקום של מערכת כה מורכבת כנחל, הינו תהליך ארוך טווח, אך תפיסת השיקום מאפשרת תכנון רב מימדי , גיבוש מענה רחב ויישומו לאורך זמן ועד שיקום מלא של נחל שהוא החשוב והערכי בנחלי הגליל התחתון. שביל ציפורי וגשר ליד ראס עלי - אלון לויטה