הנדסת מים

32 מגזין המים הישראלי הנדסת מים כתוצאה מכיסוי חלקי של פני המים באי מלאכותי ועליו פנלים סולאריים מתרחשים מספר תהליכים חיוביים נוספים. טמפרטורת המים באזור מעלות. מכאן שהחלק התחתון של הפאנל “נהנה“ 1-1.5 המוצל יורדת מתנאי מיזוג אויר ומתקרר, במיוחד כאשר מנשבת מעט רוח. לתופעה זו יתרון משמעותי מאחר ותפוקת הפאנל תלויה בטמפרטורה על ידי מקדם הטמפרטורה של הפאנל. מקדם טמפרטורה הוא פרמטר המאפיין את . 25OC התנהגות ההספק בטמפרטורות שונות ביחס לטמפרטורת יחוס של לדוגמא, מקדם טמפרטורת ההספק של פאנל בטכנולוגיית סיליקון חד למעלת צלזיוס. המשמעות היא 0.5% הוא BOSCH גבישי המיוצר על ידי בהנחה ותנאי הקרינה 5%- הספק הפאנל קטן ב 35OC שבטמפרטורה של הם תנאי מבחן תקניים. לפאנלים שונים מקדמי טמפרטורה שונים אבל לכולם רגישות לעליית הטמפרטורות ולכן המשמעות של טמפרטורות נמוכות יותר מתחת לפני הפאנל מתבטאת בהספק גבוה יותר. סוגייה נוספת היא שטיפת הפאנלים. התקנה על מים מקטינה את כמות האבק שמצטבר על הפאנלים במיוחד בשטחים שבדרום הארץ. כמו כן השטיפה אינה כרוכה באובדן מים היות ומי השטיפה חוזרים למאגר. (יש צורך, כמו במערך קרקעי, לרכך את המים במהלך השטיפה על מנת למנוע היווצרות משקעים על גבי הפאנלים). לאחרונה הגיע לידי פרסום של “סקר סיכונים לכיסוי מאגרים“ שהוכן על ידי מוטי פלדלייט ממקורות. וכך הוא כותב בתקציר המנהלים של העבודה המקיפה הזאת: “הניסיון בכיסוי מאגרים מצביע על כך שהכיסוי יכול למנוע את רוב המפגעים ולהקטין במידה ניכרת את ההתאדות וההמלחה. לפי ממצאי ניסיונות ,ואת 94%- אלה, הפחית כיסוי מאגר את השטח המכוסה על ידי אצות ב ,וריכוז 34%- . כן ירד ריכוז המוצקים המרחפים ב 87%- ריכוז הכלורופיל ב . כל אלה גרמו 95%- . ריכוז הקולי הצואתי ירד ב 74%- הבקטריות ב , וכן נמנעו איבוד מים והמלחה כתוצאה מאידוי. 70%- להפחתת הצח“ב בכ קיימת סכנה של החמרה בהתפתחות מצבים אנארוביים, עלייה בדרישת הכלור ומפגעי ריח, אך הניסיון הקיים בטיפול בבעיות אלה באמצעות איוורור מאפשר את פתרונן“. משיחות עם מגדלי דגים עולה כי טמפרטורה נמוכה יותר באזורים חמים יחסית, מיטיבה עם הדגים והתפוקה צפויה לעלות. טרם נערך ניסוי מבוקר ולכן קשה לי להעריך את המשמעות הכלכלית למגדלים אם כי קיומה אינו מוטל בספק. אחד מאויבי מגדלי הדגים הם הציפורים, הבעיה מחריפה בעונת הנדידה. מערכות צפות בבריכות מדגה מקטינות את הבעיה. קיומם של איים מקטין את “מסלול ההמראה והנחיתה“ של הציפורים ובכך מונע את המעורבות שלהם בבריכה. קיומם של איים אלה, מייצר ריף מלאכותי שדגים אוהבים לשהות מתחתיו, במים מוצלים וצוננים יותר, ובנוסף הריף משמש גם כמחסה לדגים מפני הצפרים. עתיד המערכות הצפות בישראל מערכות צפות בבריכות דגים יאפשרו הפקת חשמל על בסיס מונה נטו כאשר ציוד שנמצא באזור הבריכות כגון מאווררים, משאבות, מתקני קירור יחובר לחשמל שמופק מקומית בשעות השיא ובעתיד יוכל גם לשמש מקור אנרגיה להזנת מתקני טיפול במים. כלומר יש כאן בשורה של ממש לבעלי בריכות המדגה. חוזרת ועולה השאלה לגבי התקנת המערכת הצפה במאגרי מי שתיה. הנושא הזה נבחן על ידי מכון התקנים הבריטי בבריכת מי שתייה ליד לונדון. מסקנות הבדיקה היו כי המערכת ניתנת להתקנה בבריכת מי שתיה קרים (לא במים חמים) יש לקוות כי חברת מקורות תאפשר התקנת מערכות צפות במאגרי השתייה הגדולים כגון אשכול. ולסיום, מעט אופטימיות. לאחר הרבה שנים של קשיים מנהליים מצד הרגולטור פורסמו בחודשיים האחרונים תקנות המסדירות את עניין המערכות הצפות והן נמצאות עתה באותה קטגוריה כמו הגגות. השינוי פתח אפשרויות רבות ולמעשה יביא לקיצור ההליכים הדרושים לקבלת אישור להתקנת מערכות צפות. ומה גרם לשינוי בעמדת הרגולטור ? כנראה הייתה זו ההכרה כי ישראל נמצאת בפיגור יחסית להתחייבות שימוש . הדרך הקצרה 2020 באנרגיות מתחדשות שלקחה על עצמה לגבי שנת ביותר להשלמת הפערים היא בשחרור מכסות מסיביות לגבי מערכות סולאריות. ואכן, בחודש אוגוסט הושלם מערך צף על מאגר מים באשדות יעקב וזוהי ההתקנה המסחרית הראשונה בישראל. המערכת היא פרי עבודה משותפת של חברת נופר אנרגיה ושל תאגיד המים בעמק הירדן. שותפים אלו מתכננים התקנות בכל מאגרי התאגיד , ומה שמניע אותם הם יצור אנרגיה לצריכה עצמית ומניעת אידוי.