הנדסת מים

33 מגזין המים הישראלי הנדסת מים מחקר שנערך במסגרת עבודת דוקטורט בוחן באמצעות מודל את מחירי המים באזורים שונים ואת האפשרות להוריד את עלותם. על פי המחקר ניתן להפעיל אספקת מים למטרות רווח ובעלויות נמוכות מהמצב כיום. כל זאת תוך ייצוג נכון של העדפות הצרכנים ועלויות הייצור מבוא לנושא המחקר משק המים הישראלי מתמודד עם אספקת מים סדירה בסביבה צחיחה לאוכלוסייה צפופה בעלת כלכלה מפותחת. הקצאת המים (לחקלאות) מתבצעת באמצעות מכסות, ומחיר מים אחיד נקבע בצורה מנהלית. היעדר מנגנוני הקצאה כלכליים מביא ללחציםשל קבוצות אינטרסיםשונות, במשחק סכום אפס שבו רווח של קבוצה אחת גורם בהכרח להפסד של קבוצה אחרת. התפלתמים מאפשרת לפרוץ את המחסום של מגבלת המשקעים הטבעיים, ונוצרה אפשרות לייצר מים בשיעור של שליש ויותר מצריכת המים בישראל. עובדה זו מאפשרת להוסיף למים פן של משאב כלכלי, וכאן נעוץ המניע המרכזי לעבודה הנוכחית. רשות המים והביוב אינה תופסת את מכסות המים כרכוש פרטי. בתכנית האב למשק המים, מופיעה ככיוון מחשבה לעתיד האפשרות לבחון שיטות מתקדמות כמו “ניוד מכסות, מתן רישיונות אזוריים, וביטול מנגנון המכסות באופן מוחלט“. מחירי המים הםתעריפים המשתנים בהתאם למגזר (חקלאות, תעשייה, עירוני), ניצול המכסה, טיב המים המסופקים, והספק. הממשלה תומכת במשק המים בסכומים ניכרים, המפוזרים במקטעים שונים של תקציב המדינה. השינויים המבניים העיקריים המוצעים בעבודה הנוכחית הם ביטול מכסות המים בחקלאות ובניית מערך של ספקי מים מרחביים שחלק מפעילותם מבוסס על מי תהום, והם רוכשים מים ממקורות שאינם מי תהום (כינרת, מפעלי התפלה, שפד“ן (שפכי דן). מערכתהמוביל הארצי (“המערכתהארצית“) נשארת מונופול, ותפקידה הוא לרכז את אספקת המים ממקורות שאינם מי תהום בהתאם לביקוש של הספקים המרחביים בכל אזור. עיקרי “המודל המשולב“ נתאר את “המודל המשולב“, המהווה הצעה לארגון משק המים ככלכלתשוק מפוקח, תוך המרת המכסות לצרכנים הנהוגות כיום במכסות - שיחולו רק על מי תהום - לספקי מים מרחביים. במקום לפקח על אלפי בעלי מכסות ניתן להתמקד בפיקוח על מכסות מי התהום של כמה עשרות ספקים ולהשקיע את מאמצי הפיקוח והרגולציה בתחומים של שמירה על כמות ואיכות המים באקוות ופיקוח על טיב המים המסופקים. המודל מתייחס לכל מגזרי הצריכה (חקלאות, עירונית, תעשייה, שמירת טבע). רוב המים הם מים “רגילים“ הכוללים מים שפירים ומותפלים, מים מליחים ומלוחים, מי שיטפונות, נגר מסך הצריכה של 86% - עירוני, ומי שפד“ן בטיהור שלישוני. אלו היוו ביחד כ (היתר הם מים מושבים- קולחין המטוהרים 2012 המשק הישראלי בשנת בדרגה נמוכה (טיהור שניוני)). אנו מתייחסים למי השפד“ן כמים שניתן למהול אותם עם סוגי המים האחרים, ובלבד שלא יהיה קשר ישיר לצרכנים עירוניים. שילוב מים אלה במסגרת המים הרגילים יאפשר לקבל עבורם מחירים גבוהים יותר מאשר תעריפי המים המושבים, ובכך ייווצר תמריץ לטיהור ברמה גבוהה שלהם. מבחינת פריסה גאוגרפית, המודל מתייחס לכל שטח המדינה למעט הערבה והנגב הדרומי - אזורים אלה מנותקים גם כיום ממערכת המים הארצית. הדוגמה המספרית כוללת את שני המגזרים הגדולים - חקלאות והמגזר העירוני, ושני אזורים גאוגרפיים - עמק חפר והנגב הצפוני מערבי. הגופים המעורבים במודל כוללים: צרכנים, ספקים, ו“מינהלת המים“. הצרכנים - הם איגודי צרכנים במגזרים השונים. איגוד הצרכנים החקלאי מנהל משא ומתן עם הספקים המרחביים לקביעת כמות מים שנתית, מחיר המים, ומנגנון פיצוי למקרה של אי-עמידה בכמות המוסכמת. כמות המים שהוסכם מודל להקצאת מים בעידן ההתפלה - ישראל כמקרה מייצג 3 , גדעון אורון 2 , נאווה חרובי 1 אבישי רוטנברג * מבוסס על עבודת דוקטורט באוניברסיטת באר שבע, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול אבישי רוטנברג,. מנהל המחקר החקלאי 1 פרופ' נאוה חרובי, המכללה האקדמית נתניה 2 פרופ' גדעון אורון, אוניברסיטת בן גוריון 3 המודל המשולב“ מהווה הצעה לארגון משק המים ככלכלת שוק מפוקח, תוך המרת המכסות לצרכנים הנהוגות כיום במכסות - שיחולו רק על מי תהום - לספקי מים מרחביים