הנדסת מים

36 מגזין המים הישראלי הנדסת מים המרחבי, כי חלק ניכר מתפוקתו יופנה למגזר העירוני. ) נמוכה במקצת ממקדם החזר ההון 5.2%( . התשואה הממוצעת להון 6 ) שהובא בחשבון בחישובי החזר ההון של המערכת. 5.5%( נתוני הכמויות והמחירים ב“מצב קיים“ (משטר תעריפים ומכסות) מתבססים (בהתאם לרמתהעדכון שהייתה 2013 עד 2010 על נתוניםהמתייחסים לשנים קיימת בעת עריכת החישובים). מביאה השוואה בין עלויות המים המצרפיות תחת המודל המוצע 3 טבלה לעומת המצב הקיים. : סך ההוצאה על מים 3 טבלה לשנה) (הוצאה שלילית פרושה רווח) ₪ (מיליוני נתון מצב קיים תוצאות הרצת הדוגמא המספרית לשנה) ₪ (מיליוני כמותמיםשסופקה (מלמ“קלשנה) 112 79 עלות לחקלאות 95 131 עלות למגזר העירוני 148 165 סך הכול עלות משתמשים 243 296 סך הכול ספקים 19- 52- סך הכול ממשלה 39 0 סך הכול “ארצי“ (שני האזורים) 263 244 שיעור השוני לעומת מצב קיים 7% ₪ מיליון 19 בסך הכולל, רואים מראה ירידה בעלות הכוללת של .)3 מהעלות הכוללת במצב הקיים (טבלה 7%- ) שהם כ 244-263=-19( סיכום ומסקנות בעבודה זו פותח ונבחן “מודל משולב“ לניהול משק המים הישראלי. מודל זה שומר על המסגרת הכללית של תכנון משק המים שבו קיימת רשות מרכזית שכונתה “מינהלת המים“ הממונה על שמירת כמות ואיכות המים באקוות מי התהום, ועל איכות המים המסופקים לצרכנים. בנוסף לאקוות מי התהום ניתן לספק מים ממפעלי התפלה, מהכינרת וממפעל השפד“ן. במסגרת המודל שפותח משולב מנגנון שוק לקביעת כמויות ומחירי המים. הרצת הדוגמא המספרית הראתה אפשרות להשתית את משק המים על בסיס שוק מוסדר. משק המים יכול להניב רווחים גם כאשר הוא נושא בכל עלויות המים, וללא תמיכה ממשלתית, והספקים המרחביים יכולים לספק את המים לכל דורש במחיר השוק. שני האזורים שנכללו בדוגמא מייצגים שני קצוות. השרון מייצג אזור שבעיות המים בו פחותות יחסית בעוד שלנגב יש בעיית מים קשה. עובדה זו באה לידי ביטוי בעלותהמים למ“ק. סביר להניח כי בהחלהשל “המודל המשולב“ המוצע בעבודה זו על כלל משק המים הישראלי יתקבלו תוצאות ממוצעות טובות יותר מבחינת עלות המים ורווחיות הספקים המרחביים, מכיוון שמשקלו של אזור הנגב יהיה קטן מאשר בדוגמא המספרית. במסגרת המודל ניתן גם לבצע בחינה של ההשפעה על עלות המים על ידי רמות שונות של מגבלות. קיום מערכת שוק במשק המים אינו עומד בסתירה לאפשרות העומדת בפני הממשלה לסייע בהתאם למדיניותה לאזורים או מגזרים הנתקלים בבעיית נגישות למים. בהנחה שקיים אינטרס לאומי ביישוב הנגב, צרכני המים בנגב, ובמיוחד החקלאים, חייבים לקבל סיוע ממשלתי במסגרת מדיניות כוללת של פיתוח אזור גדול זה. כיוון סיוע אפשרי הוא, למשל השתתפות ממשלתית בחיוב ההוצאות הקבועות של “המערכת הארצית“ לספקים המרחביים בנגב. אפשרות אחרת (שהועלתה בעבר על ידי משרד החקלאות) היא סיוע לחקלאים בהתאם לגודל השטח שהם מעבדים. הודות לשילוב בין כמעט כל סוגי המים, מליחות המים המסופקים נמוכה במידה ניכרת מרמת המליחות הממוצעת כיום. הרצת הדוגמא המספרית הראתה אפשרות להשתית את משק המים על בסיס שוק מוסדר. משק המים יכול להניב רווחים גם כאשר הוא נושא בעלויות וללא תמיכה ממשלתית, והספקים המרחביים יכולים לספק את המים לכל דורש במחיר השוק