הנדסת מים

42 מגזין המים הישראלי הנדסת מים הזיהום של נחל חברון מאיים על מקורות מי תהום חשובים ומהווה מפגע סביבתי נרחב. בעבודת מחקר זו מוצגת ונבחנת הכדאיות של תוכנית לטיפול בשפכים וניצולם להפקת אנרגיה וקומפוסט לשימוש חקלאי רקע ומטרת הפרויקט במאמר זה מוצג פרויקט מחקר שמטרתו בחינת אלטרנטיבות לטיפול ושימוש בשפכים הזורמים לאגני הניקוז באזור מיתר ובקעת באר-שבע ובראשם זה של נחל חברון. מדובר בשימוש באנרגיה הידרו-אלקטרית, אנרגיה ירוקה (ביו גז) ואנרגיה שאובה. זאת במטרה ולהקטין זיהומים סביבתיים ונזקים למי התהום הנגרמים על ידי מערכות ביוב הזורמות לאגן הניקוז. נחל חברון הוא נחל חוצה גבולות המתחיל בצפון העיר חברון שבשטח הרשות (בשליטת ישראל), ליד מיתר ובאר C הפלסטינית, עובר ליד העיר יטא, שבשטח שבע ונשפך לחופי רצועת עזה. לנחל מוזרמים שפכים תעשייתיים וביתיים מהעיר חברון, קריית-ארבע ויישובי הסביבה. ריכוז המזהמים ועומס המזהמים גבוה מאוד הן בהשוואה לנחלי ישראל והן בהשוואה לערך הזיהום המרבי המותר על-פי תקני איכות מים הנדרשת כתנאי להזרמה לנחלים בישראל. מהנתונים עולה כי נחל חברון עומד בראש הרשימה עם עומס המזהמים הגבוה ביותר. הזיהום מסכן את אקוויפר ההר, מקור המים המשותף החשוב מיליון מ“ק לשנה. 600 ביותר לישראלים ולפלסטינים, אשר מספק בממוצע הפגיעה בו נגרמת הן בעקבות שאיבת יתר, הנובעת מהגידול בצריכת המים באזור, גידול באוכלוסייה ועלייה באיכות החיים, והן בעקבות חלחול שפכים ביתיים ותעשייתיים הנגרמים בעיקר מתעשיות בחברון שבמרכזן עומדות תעשיית העור והשיש. זיהום הנחל גורם לפגיעה במערכות אקולוגיות, יוצר מפגעיםתברואתיים, מטרדיםסביבתיים, ומפחיתאת כמותמי התהום הראויים לשימוש. גורמים אלו פוגעים בבריאות הציבור ובאיכות חייו. ההסכמות המרכזיות בין ישראל לפלסטינים בנושא המים והביוב עוגנו בהסכם (אוסלו ב'), בו הוסכם בין השאר על הקמת 1995 הביניים שנחתם בספטמבר ועדת מים משותפת. בשל א-סימטריה מובנית בין הצדדים בהיבטים שונים כגון מידע ואינטרסים, לא ניתן להגדיר את וועדת המים כגוף משותף לישראל והרשות הפלסטינית. הוועדה אחראית על ניהול משותף של מקורות מים ומערכות ביוב והגנה עליהן, שיתוף פעולה ופתרון סכסוכים בנושא והסדרת .2008 אספקתהמיםמצד אחד למשנהו. ועדה זו לאהתכנסה לדיוניםמאז שנת עתרו נציגי תושבי מיתר והסביבה לבג“ץ במטרה לשנות את 2002 בשנת המצב הקיים ולהפסיק את זיהום נחל חברון בשטח ישראל . הם ציינו שהריחות והמזיקים המגיעים בעקבות “צינור השפכים“ (נחל חברון) הוא מפגע שפוגע באיכות חייהם. בעקבות הבג“ץ, שנענה בחיוב, הוקמו מתקן תפיסה ומט“ש. המתקנים הוקמו לקיבולת שפכים קטנה כיוון שהיה צפי להקמת מתקן נוסף בעיר חברון, ולכן כיום המט“ש אינו מספיק לכמות השפכים המוזרמת ורוב מיליון שקל בהרחבתו כך 78 המים אינם מטוהרים. כיום המדינה משקיעה שיתאים לכמות השפכים המשוערת בעתיד. ניתוח סביבת הנחל . סביבה גאוגרפית: 1 קמ“ר, 3500 נחל חברון הינו חלק מאגן נחל הבשור, משתרע על שטח של מהרי חברון בצפון מזרח, ממשיך לבאר שבע (כולל בתוכו את אגן נחל באר שבע) וצפון הנגב ומסתיים בים התיכון ברצועת עזה לחוף הים התיכון. בשל גידול צריכת המים באזור זה ישנה שאיבת יתר של מים, מה שגורם להגדלת ריכוז הזיהום במי התהום הקיימים. מוקד הזיהום העיקרי הוא שפכי העיר מ“ק/יום הזורמים לאורך יותר 15,000- חברון וקריית ארבע המוערכים בכ ק“מ במורד הנחל. 120- מ . סביבה כלכלית: 2 מימון ותקציבים בנושא טיהור השפכים ביהודה ושומרון המימון לתשתיות מגיע ממדינות תורמות תשתיות לטיפול בשפכים: ומגופים בין-לאומיים (סיוע חוץ) כגון הבנק העולמי. הסיוע ניתן ברובו להקמת התשתיות ולא לתפעולן. יש צורך בתקציביםשוטפים, תפעול ואחזקה של מתקנים לטיהור שפכים: שמקורם לרוב באגרות ביוב הנגבות מהתושבים, ומיסים. הרשויות המקומיות הפלסטיניות מתקשות לגבות אגרות ביוב מתושביהן, בין היתר בשל מצבם הכלכלי הקשה של התושבים ובשל רמת השירותים הנמוכה שהרשויות מספקות לתושביהן בתחום המים והביוב. הטיפול בשפכים הפלסטיניים על- ידי ישראל ממומן באמצעות קיזוז ההוצאה עם כספי המסים הפלסטיניים. טיפול אקולוגי בשפכים באגן ניקוז נחל חברון מאת יפעת דיין, טל חן קדם, עדי ברטוב, ענבל מכורש, ליאור בית שם, המחלקה לניהול, בפקולטה לניהול על שם גילפורד גלייזר, אוניברסיטת בן גוריון מנחה: רפי גליק. אשת קשר: ד”ר שלומית תמרי הפרויקט מציע להפיק אנרגיה על ידי הפיכת משאב מי השפכים לכדי יצירת אנרגיה חשמלית. הדבר יעשה מטר) מהכפר יטא, 301( על ידי ניצול הפרשי הגבהים מטר, למעבר הגבול הנמצא 758 השוכן בגובה של מטר 457 ליד הישוב מיתר, השוכן בגובה