14 מגזין המים הישראלי הנדסת מים השינויים שהתחוללו בעשורים האחרונים בכנרת חייבו פעולות נוספות של ניהול האגם ואגן ההיקוות שלו. רשות המים בשילוב גופים נוספים יצרה מנגנון לניהול וניטור האגם הלאומי. בכמה מדדים מרכזיים כבר נרשמה הצלחה לפעילות זו הכנרת ואגן ההיקוות הכנרת הינה האגם המתוק היחיד בישראל. הוא משמש לאספקת מים, לתיירות ולדייג, כאשר חוק המים קובע שעל מנהל רשות המים לנהלו ולשמור עליו כמקור מים אסטרטגי. הדבר נכון גם בעידן ההתפלה, על מנת לשמר יכולת אספקה לצפון מזרח הארץ ולממלכת ירדן וכן כמאגר חרום מ' ונפחו המלא 44 קמ“ר, עומקו המכסימלי 167 לכל ישראל. שטח האגם מיליארד מ“ק. כמות המים הנכנסים לכנרת עמדה על ממוצע רב שנתי 4- כ של המאה 70- מלמ“ש בשנות ה 700- מלמ“ש אבל ירדה מכ 600 של ). עבודותשונות 2 מלמ“ש בשני העשורים האחרונים (איור 500 - הקודמת לכ מוכיחות שירידה זו נבעה מירידה בכמות המשקעים ולא מעליה בהפקה במעלה האגם. הירידה בכמות המים הנכנסים הביאה לירידה מתמשכת במפלס, למרות צמצום דרסטי של כמות המים הנשאבת למוביל הארצי. מג“ל כלוריד ועקב הפעלת 360- מליחותו הטבעית של האגם היתה כ מג“ל 250- ירדה לכ 1967- המוביל המלוח המטה מעיינות מלוחים ב כלוריד. הירידה בכמות המים הנכנסים וחילוף המים הנמוך הביאו לעליה מג“ל כיום. החל משנות 320- עד לרמה של כ 90- במליחות החל משנות ה נמצאת המערכת האקולוגית של הכנרת בחוסר יציבות המתבטא 90- ה בשינויים בכמות ומיני הדגים באגם, אי הופעה עקבית של אצת הפרידיניום אשר הייתה פורחת באופן קבוע בחודשי האביב ולעומת זאת פריחה של של 50- אצות כחוליות (ציאנובקטריה) בחורף ובקיץ. ייבוש החולה בשנות ה שנים לאחר 40 . היה השינוי הסביבתי הדרמטי ביותר באגן 20- המאה ה מכן, שוקמו קרקעות הכבול בעמק החולה במסגרת פרויקט החולה, אשר בנוסף לשיקום הקרקעות החקלאיות, הביא לצימצום שטיפת נוטריאנטים (מזינים) לכנרת ויצירת פנינה תיירותית אקולוגית ב“אגמון החולה“. ניהול אינטגרטיבי באגן ובאגם הכנרת 6 וישי ווינשטיין 5 , ערן פרידלר 4 , אביטל גזית 3 , אורי שמיר 2 , דפנה עמר 1 דורון מרקל . מדען ראשי קק“ל, לשעבר מנהל תחום כנרת, רשות המים 1 . תחום כנרת רשות המים 2 . יו“ר צוות היגוי ניטור כנרת, טכניון 3 . חבר צוות היגוי ניטור כנרת, אונ' ת“א 4 . חבר צוות היגוי ניטור כנרת, טכניון 5 . חבר צוות היגוי ניטור כנרת, אונ' בר אילן 6 : מפות של הכנרת ואגן ההיקוות שלה, כולל תחנות הניטור באגם ובאגן. 1 איור . הכמות חושבה מחיבור של המים 2018 ועד 1975 : כמות המים השנתית הנכנסת לכנרת מ 2 איור הזמינים (כניסות נטו) המדווחים ע“י השרות ההידרולוגי וכמות ההתאדות השנתית המדווחת ע“י יח' אגן ההיקוות מקורות. הקו הכחול מסמן רגרסיה ליניארית לכל התקופה והקווים האדומים מייצגים בהתאמה. 1997-2018 ו 1975-1997 ממוצעים של השנים