15 מגזין המים הישראלי הנדסת מים סיכוני איכות המים הירידה בכמות המים הנכנסים לכנרת גורמת לחילוף מים נמוך יותר ועלולה להביא להתגברות פריחת ציאנובקטריה ואף לאאוטרופיקציה (פריחת אצות מואצת). הציאנובקטריה משחררת רעלנים למים ורמת הרעלנים עלולה להגיע לרמה האסורה לאספקת מים . מקרה ידוע בעולם המערבי ) אשר בשל פריחת ציאנובקטריה והופעת Lake Erie הינו אגם אירי ( הופסקה לשלושה ימים אספקת המים ממנו לעיר 2014 רעלנים בקיץ טולדו באוהיו, ארה“ב. מבדיקה שנערכה בכנרת באמצעות מודל אקולוגי עלה כי אכן בחילוף מים נמוך לאורך שנים עלולה להתפתח בכנרת פריחה מהפריחות שהיו בעשור האחרון 5-10 של ציאנובקטריה בכמות גדולה פי . חילוף המים הנמוך עקב הפחיתה בכמות המים הטבעיים הנכנסים לאגם מובילה גם לעליית המליחות. מודל שהופעל עבור רשות המים ע“י ד“ר אלון רימר ז“ל הראה כי במידה וכמות המים הנכנסים לכנרת תהיה פחות מאשר מג“ל כלוריד. סיכוני 300- מלמ“ש יקשה לשמר מליחות נמוכה מ 500- כ הפגיעה באיכות המים בכנרת, מחייבים ניהול אינטגרטיבי באגם ובאגן על מנת לצמצם את כמות הנוטריאנטים (במיוחד הזרחן המהווה גורם מגביל לציאנובקטריה) הזורמים מאגן ההיקוות לאגם, למנוע מתהליכים פנימיים באגם להביא להגברת האאוטרופיקציה ולשלול מקורות מלח שונים על מנת להגביל את העלייה במליחות האגם. ניהול אינטגרטיבי אגם-אגן ניהול אגני מיטבי הינו סך הפעולות המתבצעות, שמטרתן ליצור אגן היקוות נקי ובר-קיימא, אשר יבטיח שימור המערכת האקולוגית ואיכות המים של האגם. שימושי המים השונים באגן הינם חקלאות, טבע, תיירות מים ושימור הכנרת כמקור מים. בשונה מאגני נחלים אחרים בישראל, העובדה שבמורד האגן קיים אגם ששימורו כמקור מים אסטרטגי מהווה מטרה לאומית, מקבלת ביטוי מתאים בניהול האגן. בהתאם לחוק המים מוטלת על מנהל רשות המים (לשעבר נציב המים) האחריות לניהול מיטבי של הכנרת ואגן ההיקוות שלה לשם שמירתה כמקור מים. לפיכך, הורה נציב של המאה הקודמת להקים מערך ניטור באגם 60- המים כבר בסוף שנות ה הוקם המכון לחקר ימים ואגמים לישראל (חיא“ל) והוטל 1969- ובאגן. ב עליו להקים מערך ניטור בכנרת. המעבדה לחקר הכנרת, זרוע הכנרת של חיא“ל, החלה בשנה זו לבצע ניטור פיסיקלי, כימי וביולוגי-אקולוגי ). במקביל, החלה יחידת אגן ההיקוות 1 בחמש תחנות קבועת באגם (איור תחנות קבועות באגן ההיקוות, 15- של “מקורות“ לבצע ניטור כימי בכ במקורות הירדן - הדן, החרמון (בניאס) והשניר (חצבאני), לאורך נהר הירדן ). תחנות 1 ובנחלים נוספים הנכנסים לכנרת ממזרח וממערב לירדן (איור הניטור באגן ההיקוות נבחרו על בסיס תחנות הידרומטריות של השרות הוקמה 70- ההידרולוגי המודדות את כמות המים העוברת בהן. בשנות ה מנהלת הכנרת כגוף פיקוח למניעת זיהום באגן ההיקוות, אולם לא היה קיים גוף המתכלל את מערך הניטור באגם ובאגן עם התפעול האגמי אימץ נציב המים דאז המלצות של 1998- והאגני ועם מערך הפיקוח. ב שתי ועדות מקצועיות (ישראלית ובינלאומית), מינה מדען כמנהל יחידת ניטור כנרת (שבהמשך נקראה יחידת תחום כנרת) ומינה לצידו צוות היגוי מקצועי המורכב ממומחים אקדמיים מדיסציפלינות שונות. בעקבות הקמת יחידת כנרת וכחלק מהפעולות לשיפור מערך הניטור בכנרת הוכנסו שיטות מתקדמות לניטור רציף בזמן ומפוזר טוב יותר במרחב. הרחיב נציב המים את סמכויות יחידת כנרת לאחריות לכלל מערכי 2003- ב הניטור, הממשק והפיקוח באגם ובאגן. היחידה מרכזת את מערך הניטור והמחקר, ומעבירה את ההמלצות הממשקיות לדרג קבלת ההחלטות ). הניהול הממשקי נחלק לניהול אגני (מניעת זיהום 3 ברשות המים (איור ממקורות נקודתיים כמו ביוב ורפתות, מניעת זיהום ממקורות מבוזרים כמו ניקוז חקלאי ומרעה וניהול מושכל של מערכות המים באגן ובמיוחד בפרויקט החולה), ולניהול אגמי (ניהול מפלסים, ממשק דייג, ממשק חופים ושלילת מלח). גם הממשק האגני וגם האגמי מלווים במערך פיקוח ואכיפה המופעל ומבוקר על ידי יחידת כנרת, ובכך הושלם מערך הניהול האינטגרטיבי באגם .3 ובאגן הפועל על פי תבנית העבודה כפי שמופיעה באיור ממשק אגני – מקורות הזיהום הנקודתיים כמו מניעת זיהום ממקורות נקודתיים • הביוב, הרפתות וחוות הדגים מהווים מקור עיקרי לנוטריאנטים (בעיקר זרחן המהווה גורם מגביל לציאנובקטריה). מסיבה זו פועל מערך הניהול האינטגרטיבי למניעה של דליפות ביוב וקולחים, כמו גם שפכי רפתות. כיום כל הביוב הסניטרי בחלק הישראלי של האגן נאסף ומטופל במתקני טיפול, והקולחים נאגרים במהלך החורף ומשמשים להשקייה במהלך הקיץ. כל הרפתות עברו שידרוג באופן שאינו מאפשר לגשמי החורף לשטוף את זבל הפרות לנחלים, השפכים הנוזליים מוזרמים לטיפול במתקני טיפול בשפכים והזבל המוצק מועבר לאתר פסולת או לשימוש חוזר כקומפוסט. במוצאים של כל חוות הדגים (פורלים וחדקנים) הותקנו 60%- מסננים או מתקני טיפול אחרים אשר הביאו להפחתה של יותר מ מפליטת הזרחן מהחוות. גם תחנות הדלק באגן היקוות הכנרת מפוקחות כיום למניעת גלישות, אשר גרמו בעבר לזיהום משמעותי. גם במחנות צה“ל חל שיפור משמעותי בטיפול בביוב ובתחנות התדלוק והמוסכים. – מקורות הזיהום המבוזרים תורמים מניעת זיהום ממקורות מבוזרים • בד“כ פחות נוטריאנטים אך קשים לניטור ולמניעה. באגן הכנרת מקורות רשות המים פועלת להגדיל את כמות המים הנכנסים מלמ“ש זאת 500- לאגם לרמה של לא פחות מ באמצעות הגבלת הניצול החקלאי, ביצוע קידוחים נוספים ויבוא מים מותפלים לכנרת : תבנית העבודה לניהול אינטגרטיבי אגם-אגן בכנרת כפי שהופעלה ע“י יחידת 3 איור 1998-2018 כנרת ברשות המים בשנים