16 מגזין המים הישראלי הנדסת מים אלו הם ניקוז השטחים החקלאיים, מרעה הבקר והניקוז העירוני והכפרי. ועדה משותפת לרשות המים, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה קידמה תכנית לצמצום השימוש בחומרי הדברה אורגנו-זרחניים ומניעת שטיפת מרססים לתעלות הניקוז. כתוצאה מכך פחתו באופן משמעותי ריכוזי שאריות חומרי ההדברה שנצפו על ידי מערך הניטור באגן היקוות הכנרת. אגף שימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות קידם תכנית למניעת סחף קרקע באגן, דבר שמצמצם גם את הובלת הנוטריאנטים לאגם. תרומת הזרחן של מרעה הבקר אינה גדולה כאשר הפרות נמצאות בשטחי המרעה. לעומת זאת כאשר הבקר נכנס בקיץ למעיינות או נחלים זורמים נפלט זרחן המגיע לכנרת. יתרה מכך, הפרשת הפרות גורמת לבעיית חיידקים במי הנחלים ומאיימת על האפשרות לרחוץ בהם. הפתרון לבעיה זו הינו הצבת שקתות מרוחקות מהנחל ותוכנית להצבת שקתות כאלה נמצאת בשלבי תכנון סופיים ולקראת ביצוע. – גופי המים ב“פרויקט החולה“ ניהול מושכל של מערכות המים באגן • ובשמורת החולה יכולים להוות גם מקור וגם מבלע לזרחן בתקופות שונות ובתנאי תפעול שונים. פרויקט החולה, אשר במסגרתו נחפר ) נועד למנוע דליפת נוטריאנטים 1 (איור 1994- והופעל אגמון החולה ב לכנרת, לשקם את קרקעות הכבול המתבלות בעמק החולה ולבסס אתר אקו-תיירותי המכיל אתרי מים וצפרות. במהלך השנים התגבשה בקרב חוקרי הכנרת המסקנה שמניעת ניקוז הכבול בפרויקט החולה באופן מוחלט הביאה למחסור בחנקן, הגורם, ככל הנראה, להפחתה בפריחת הפרדיניום, ה“אצה הטובה“, ולעליה בריכוז הציאנובקטריה. בהתאם לכך, שונה תפעול אגמון החולה לעומת תכנונו המקורי, כך שבחורף מועברים מי האגמון לכנרת, ובקיץ למאגר עינן ולהשקייה במפעל עיון-זמר של “מקורות“. ממשק אגמי – ככלל, דייג באגמים הינה פעולה שיש לה היבט חיובי ממשק דייג • של סילוק נוטריאנטים מהאגם. ממשק דייג הכולל איכלוס מיני דגים שונים, הוצאה של מינים אחרים, אכיפת גודל מכסימלי של רשתות וגודל מינימלי של העיניים ברשתות דייג משפיע על המערכת האקולוגית. לכן מהווה ממשק הדייג בכנרת כלי חשוב בניהול משמר של האגם. ועדה בינמשרדית משותפת לרשות המים ולמשרד החקלאות קובעת את כמות ומיני הדגים המאוכלסים בכנרת (בדרך כלל אמנון גליל ובורי), דילול סרדינים במידת הצורך, סגירת הבטיחה לדייג בעונת ההטלה וכללים נוספים הנאכפים על ידי מערך הפיקוח. – צמחייה חופית (מזדקרת וטבולה) מהווה מרכיב טבעי ממשק חופי • וחשוב במערכת האקולוגית באגמים. ירידת המפלס בכנרת מביאה להתפתחות רצועה רחבה של צמחייה הכוללת צמחייה רכה של קנה וגומא וכן צמחייה עצית של אשל. למרות שהצמחייה עלולה להוות הפרעה לפיתוח תיירותי היא עדיין מהווה חלון הזדמנויות לשימור המערכת האקולוגית. יתרה מכך, הסרת הצמחייה החופית באמצעות כלים כבדים עלולה לגרום לשיחרור זרחן האגור בשכבת הסדימנט העליונה ולהגביר את פוטנציאל פריחת הציאנובקטריה באגם. מסיבה זו נקטה רשות המים בגישת הזהירות המונעת ואישרה הסרה מלאה של הצמחייה החופית בחופי הרחצה ובתי המלון, והסרה מוגבלת בחניוני הנופש שאינם משמשים לרחצה. – המעיינות המלוחים שמסביב לכנרת ובתחתיתה ממשק שלילת מלח • מהווים מקור עיקרי למליחות הכנרת והמנגנון העיקרי המשפיע על שפיעתם הינו “מנגנון השטיפה“. בהתאם לכך, שלילת מלח בכנרת מתבססת על הטיית מעיינות מלוחים למוביל המלוח ושאיבה בקידוחי שלילת המלח בגליל המזרחי. פעולות אלה הצליחו להוריד את כמות תרומת הזרחן של מרעה הבקר אינה גדולה כאשר הפרות נמצאות בשטחי המרעה. לעומת זאת כאשר הבקר נכנס בקיץ למעיינות או נחלים זורמים נפלט זרחן המגיע לכנרת : עומס הזרחן הכללי השנתי כפי שנמדד וחושב ע“י יחידת אגן ההיקוות של “מקורות“ בהתבסס על מדידת כמות המים ע“י השרות ההידרולוגי 4 איור