24 מגזין המים הישראלי הנדסת מים ומשמר את המלחים שבתוכה. אם מי אגם מלוחים לא יתחלפו במי נחלים פחות מלוחים כאשר במקביל נמשכת באופן טבעי ההתאדות שתורמת דחיפה נוספת לעליית ריכוז המלחים באגם, המפלס יעלה אמנם במקצת אבל מי האגם ילכו וימליחו. זו כבר פגיעה קשה באפשרות השימוש בהם . לאחר 1948-1968 בעתיד. התפתחות כזאת בדיוק התרחשה בין השנים מלחמת השחרור הושבתה התחנה ההידרו - אלקטרית בנהריים, ומתוך דאגה למפלס פתחו את הסכר בהמשך רק מעט. מים ומלח הלכו והצטברו מיליגרם 400- הגיעה המליחות ל 1968 באגם משנה לשנה, עד שבשנת מגכ“ל והייתה בראשית 320- כלוריד לליטר (מגכ“ל). כיום המליחות היא כ מגכ“ל. כדי שניתן יהיה להשתמש 210 שנות השמונים של המאה הקודמת ) שבטבחה 1,2 במי הכנרת בחקלאות הטו את המעיינות המלוחים (עין – נור טון מלח בשנה. גם היום פועלים מעשית להטיית 20,000- וסילקו קרוב ל מלח נוספת אבל ההצלחה קטנה יותר והמחיר גבוה. כדי להאט את עליית המליחות בכנרת כדאי להחליף כמה שיותר מי אגם מלוחים במי נחלים מתוקים אפילו במחיר הורדה זמנית מסוימת נוספת של המפלס. לצורך שמירה על הכנרת מפני המלחת יתר ולצורך עלייה רב שנתית של המפלס מומלץ, לכן, להחליף במידת האפשר כמה שיותר מי אגם במי נחלים או להזרים אל הכנרת מים מותפלים. באותו זמן יש לשאוב מהכנרת מים עתירי מלח ולספק אותם לחקלאות בצפון הארץ ובגולן מבלי לחשוש ממפלס נמוך זמני. מבחינת שפיעת הנוטריאנטים, רצוי לצמצם במידת האפשר שפיעת זרחן לאגם ולעודד כניסת חנקן לכנרת. 2014 אזור שפך הירדן אל הכנרת מאי ספר חדש על מחקרים אקולוגיים בכנרת ועמק חולה פרופ משה גופן פרסם לאחרונה את הספר: Ecological Research in the Lake Kinneret and Hula Valley (Israel) Ecosystems Scientific Research Publishing Inc. USA. Copyright 2018. 335 p. ספר זה מתחיל עם תיאור תמציתי של המקום שתופש האגם בתודעה הלאומית וסקירה של שמותיו במקורות העתיקים ובעיקר בתנך (הברית הישנה) ובברית שנים (מאז המאה השתים-עשרה) 800 החדשה. סקירה המשתרעת על טווח זמן של של מיפוי על ידי מבקרים, צליינים, ואחרים, בשיטות קרטוגרפיות שונות הכוללות את הכנרת. הוא כולל גם סקירה של תולדות המחקרים המדעיים של האגם מאז המאה ועד היום הכוללת ציון מקורות המידע ששימשו במהלך כתיבת הספר. לאחר 16 – ה מכן עוסק הספר בין השאר במספר היבטים שלהם השלכה על תפעול האגם. אחד מהם הוא הופעת הפריחה של החיידק הכחולי אפניזומנון אובליספורום בכנרת בשנת כאשר נתוני אזהשרה מוקדמים לא זכו לתשומת לב מספקת. היבט נוסף הוא 1994 משבר אוכלוסיית אמנון הגליל בכנרת כאשר ניתוח לוקה בחסר של נתוני דייג הביא למסקנה של “דייג יתר“ וגובשה אף המלצה שהפכה להחלטת ממשלה על איסור דייג כולל באגם. ניתוח נוסף ומעמיק יותר של נתוני שלל הדייג וגורמים אקולוגיים נוספים הראה שהתופעה היא רק ביטוי חריף יותר לתופעה מוכרת, הביא לביטולה של החלטת ממשלה והמציאות בשנים שלאחר מכן הצדיקה מסקנות אילו. בחלק אחר של הספר מוצגים מחקרים העוסקים בכמה נושאים הכוללים את השפעת הנוטריאנטים על פיטופלנקטון ואקו-פיסיולוגיה של זואופלנקטון. אחד המחקרים הוא על השפעת הטמפרטורה על פעילות מטבולית של זואופלנקטון. תוצאות המחקר הזה מציגות נתונים של ממדי הביומסה של מיני הזואופלנקטון הנפוצים בכנרת ואת נתוני הפעילות המטבולית של קבוצות הזואופלנקטון הדומיננטיות בכנרת: ציקלופואידה, קלדוצרה ורוטיפרה. הנתונים המטבוליים מתייחסים לשלוש הטמפרטורות הדומיננטיות בעונות השנה בכנרת מהן נראה עד כמה בקיץ כשהטמפרטורה עולה, גם הפעילות המטבולית עולה אבל יעילות הניצול המטבולי של המזון הנאכל יורדת. מחקר נוסף מתייחס לזמן העובר בהתפתחות הביצה של הציקלופואיד הנפוץ בכנרת מרגע שהוטלה עד לבקיעת העובר שבה. משך זמן זה תלוי בטמפרטורה ונעשה ארוך יותר כשהטמפרטורה יורדת. במחקר אחר נעשה ניתוח בהיבט מרחבי של האגם כולו על הקשר בין דגים טורפי זואופלנקטון ובין הטרף שלהם, זואופלנקטון, כאשר שיטת הטרף היא אבחנה ויזואלית בו ותקיפה . בשיטת טריפה כזאת יש השפעה לשקיפות, ועכירות המים. בכנרת מערכת זרמים מורכבת ובחלקה הצפוני נשפך הירדן לתוכה ומביא הרבה חומר מרחף שיוצר עכירות ומערכת זרמים שמפזרת אותה באגם. באזורי עכירות גבוהה הנטרפים שורדים טוב יותר וכדי לתכנן דיגום מייצג לכל האגם של זואופלנקטון יש לחלק אזורי דיגום בהתאם לכך. הספר עוסק גם בפרויקט החולה שנועד להתמודד עם ההשלכות הבעייתיות של ייבוש ק“מ תעלות, המשמשות 90 אגם החולה. הפרויקט כולל שחזור וחפירה מחודשת של לניקוז ואספקת מים להשקייה ולשמירת מפלסי מי התהום. נחפר אגם רדוד, אגמון החולה, המשמש לאיגום מי ניקוז הכבול לצורך הוצאתם מאגן היקוות הכנרת. האגמון קולט לתוכו גם מי ירדן טריים הזורמים במסלול הירדן הישן ששוחזר לצורך זה, ומשמש גם כאתר צפרות וטבע למבקרים. כמו כן בוצעה הנחת קיר פלסטיק מאונך לעומק ק“מ מדרום לאגמון, בכיוון מזרח-מערב, כדי שימנע תנועת 2.8 מטר ולאורך 4.5 מים מזוהמים תת – קרקעית לכיוון הכינרת. נחפר מאגר נוסף במערב העמק כחלק ממערכת סילוק מים עשירי מזהמים אל מחוץ לאגן היקוות הכנרת. כמו כן הופעל משטר עיבודים המבטיח כיסוי ירוק של השטח כל השנה ומפלס גבוה של מי תהום בקרקע דבר המאפשר האטה בקצב השקיעה של אדמות הכבול. המערכת הזו נותנת מענה לבעיית זיהום מי הכנרת, על ידי כך שמי ניקוז קרקעות הכבול ומי פסולת אחרים נושאי מזהמים לא מגיעים אל הכנרת אלא משמשים להשקיה חקלאית ביישובי ההר.