28 מגזין המים הישראלי הנדסת מים בג “ץ דחה לאחר ו נה עתי רה נ גד ההחלטה של הממשלה להחזיר את חובת הוספת הפלואור למי השתייה כדי למנוע את מחלת העששת. כמה ממובילי המאבק נגד הוספת הפלואור מסבירים מדוע מדובר לדעתם בהחלטה המהווה סיכון בריאותי תולדות הוספת הפלואור בישראל המאבק הציבורי נגד הוספת פלואור למי השתייה בישראל, כאמצעי למניעת עששת בשיניים, נמשך כבר יותר מעשור. לאחרונה הוא הגיע לצומת הכרעות חשוב לאחר שבג“ץ דחה את העתירות נגד החזרת השימוש בחומר זה. מאמר זה מתאר את שלבי המאבק ועוסק בהשלכות של הוספת החומר למים. היסטורית, הפלרת מי השתייה במדינת ישראל החלה בהחלטה 2.11.1998 שהתקבלה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת (ביום בהשתתפות שני חברי כנסת יו“ר מקסים לוי וסופה לנדבר). בפועל, הפלרת הגישה עמותת “איזון חוזר“ 2,012 . בשנת 2,002 מי השתייה החלה בשנת ) כנגד משרד הבריאות והמדינה התחייבה שבתוך שנה 8173/12( עתירה תופסק פרקטיקה זו. כשהתחלפה הממשלה, החליט סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, להחזיר את ההפלרה. זאת על אף התנגדות היועצת המשפטית של משרד התשתיות שקבעה שהשר רשאי להתקין תקנות לשם שיפור איכות המים ולא לשם כפיית תרופה. לאחר שוועדת הפנים והגנת הסביבה קבלה החלטה על החזרת ההפלרה, הוגשו נגדה שתי עתירות לבית המשפט העליון. אחת על ידי ח“כ יעל גרמן ), והשנייה על ידי יעקב גורמן מעמותת “איזון חוזר“ 5303/16( ויעל כהן פארן .)3048/17( תולדות המאבק נגד הוספת הפלואור למים אהוד לשם, בת-ציון שלומי, גדעון אורון את המאמרים ומקורות הספרות ניתן לקבל אצל המחברים ehud.leshem@gmail.com אה וד לשם: batzion.shlomi@gmail.com בת ציון שלומי: gidi@bgu.ac.il פר ופסור גדעון אורון: מחאה נגד הוספת פלואור. באדיבות אהוד לשם