29 מגזין המים הישראלי הנדסת מים . בית המשפט 13.11.2018 שתי העתירות חוברו יחד ופסק דין ניתן ביום קבע שמשרד הבריאות לא שיתף בהחלטה את הועדה המייעצת לאיכות מי שתייה. התייעצות זו ניתנה רק לאחר שבית המשפט הוציא צו על תנאי בעתירה. השאלה שעמדה בפני בג“ץ היא האם זו סיבה מספקת למנוע את כניסתן לתוקף של התקנות המאפשרות שימוש בפלואור.העתירות הציגו את הסכנות הבריאותיות וגם התייחסו לכך שההפלרה אינה מונעת עששת. ), “תעשיית שימורים בע“מ נ' מדינת 13/80 על סמך פסיקה מוקדמת (בג“ץ ישראל – משרד הבריאות“) קבע בית המשפט שיש לדחות את העתירה. וכך נכתב בפסק הדין: “...בית המשפט מניח, כמעט כדבר המובן מאליו, שיש או שתיתכנה דעות אחרות השוללות את קביעתם של המומחים המוסמכים על פי חוק, אלא שלדעות האחרות ההן אינה נודעת שום נפקות משפטית“. “...מקום בו ישנן שתי חוות דעת מקצועיות, בית המשפט יעדיף את חוות הדעת אשר עליה התבססה החלטת הרשות...“. “הרופא הווטרינרי הממשלתי“: הוא הבודק, הוא הקובע, הוא הפוסל. אפילו חולקים עליו כל חכמי הווטרינרים...“. כמו כן נכתב בפסק הדין: “גם אם קיימות דעות סותרות של מומחים בעלי שם, בית המשפט יעמיד את הגוף הציבורי בחזקת מי שבדק את העניין לגופו ויכבד את החלטתו בהיותו הגוף שבידו הופקדה ההחלטה“. בית המשפט לא דן בנושאים המקצועיים, אלא בצד המנהלתי. לכן קיימת חשיבות עליונה לוועדה המייעצת של משרד הבריאות. הוא הציג עמדה המשבחת את משרד הבריאות על ההפלרה ואינה מתייחסת כלל לממצאים המקצועיים בארץ ובעולם שאותם הציגו העותרים. העיסוק בנושאים אלו הוא במרכז תפקידה של הוועדה המייעצת. העותרים בקשו בכתב להיות מוזמנים לוועדה, אך בקשתם לא נענתה. לעומת זאת הוזמנו לועדה תומכים מוצהרים של ההפלרה. שופטי הבג“ץ לא התעלמו מכך אך קבלו את טענת משרד הבריאות שהוא היה מודע לעמדת המתנגדים, דרך ימי עיון וכדומה. אך בית המשפט אינו מודע כלל וכלל לכך שדברי המתנגדים במפגשים כאלו ואחרים היו נופלים בכל פעם על אוזניים ערלות. באופן דורסני נשללה מהעותרים ההזדמנות להציג בפני הוועדה המייעצת בהיותה גורם מקצועי את נימוקיה נגד החזרת ההפלרה. באשר להערת בית המשפט שבוועדת הפנים והגנת הסביבה התקיים דיון רציני וממצה, כדאי לצטט את דברי חברת הכנסת יעל כהן- פארן ליושב ראש הועדה, חבר הכנסת דוד אמסלם:“מרבית האנשים שהגיעו להצביע כאן, לא היו בדיון הסוער הזה ולא שמעו אותו. אני בטוחה, כבוד היושב ראש, שאתה מודע לכל הבעייתיות שעלתה בדיון הזה. אני חושבת שלהביא את זה כרגע להצבעה, זה פשוט ביזיון של הועדה“. תגובת היו“ר: “תודה רבה, ברוכה הבאה לכנסת ישראל“. המחבר אהוד לשם, שהשתתף בדיון, מעיד ששאל ח“כ שנכח בדיון והקשיב לכול מסד הנתונים - כיצד יכולת להצביע בעד החזרת ההפלרה?! הח“כ השיב שהוא מצביע בעד הקואליציה. בסיכום החלטת בית המשפט נכתב שבאיזון בין מכלול השיקולים, אי התייעצות עם ועדת איכות המים המייעצת במועד הנדרש “לא גרעה באורח מהותי מטיב הדיון שקיימה הועדה, מאיכות ההמלצה שגיבשה עקב כך או מיכולתו של המשיב (משרד הבריאות) לקבלת החלטה מבוססת ומושכלת לאחר שתמונת השיקולים נפרשה לפניו במלואה“. הפלואוריד ותוצרי הלוואי שלו משרד הבריאותטוען כי במים הטבעיים יש יון פלואוריד. הוא גםמספר לציבור כי בהליך ההפלרה בו מוספת חומצה פלורוסיליצית החומצה מתמוססת ואינה “יודעת לזהות“ את מקור הפלואור. אולם בפועל, הפלואור המוסף למי השתייה הוא למעשה חומצה שמקורה בפסולת כימית של מפעלי דשנים ופוספטים. לחומצה נלווים חומרים מסוכנים כמו ארסן, קדמיום, כרום, כספית, ניקל, עופרת ומתכות רעילות נוספות. כמו כן יש בה אורניום וחומרים רדיואקטיביים נוספים. “יצרו“ תקן 2,003 החומצה שבה מדובר חייבת בטיפול מיוחד. בשנת ישראלי, לפיו ניתן להחדיר החומצה למי השתייה בקביעה של רמת איכות פרמטרים. 8- ל Chemical parameters Parameter LIMIT Mg/kg H2SiF100( 6 %( Antmony (Sb) max 80 Arsenic (As) max 400 Cadmium (Cd) max 40 Chromium (Cr) max 400 Lead (Pb) max 400 Mercury (Hg) max 10 Nickel (Ni) max 400 Selenium(Se) max 80 NOTE Other chemical parameter and indicator parameters – are not relevant in hexafluorosilicic acid because the raw materials used in the manufacturing process are free of them. For parametric values of hexafluorosilicic acid on trace metal content in drinking water see {1}. על פי התקן הישראלי, הזהה לתקן האירופאי, נדרשת בדיקה כימית מלאה הכוללת לא רק את שמונת הפרמטרים (תוספת ראשונה: טבלאות א', ב', 120 ג', ד', ו', תוספת שניה: טבלה א', ב'). למעשה נדרשת בדיקה של מעל חומרים כימיים. בתנאי אישור משרד הבריאות לספקי המים שמחדירים את החומצה הפלורוסיליצית נקבע שמי השתייה המטופלים יהיו באיכות מתאימה לריכוזים שנקבעו בתקנות בריאות העם. , אף אחת מדרישות התקן והאישור 2,014-2,002 בכל תקופת ההפלרה של לא מולאו. בפועל, הציבור נהפך ל“שבוי“ השותה חומצה פלורוסיליצית בניגוד למדע ולרצונו. במחקר שנערך בקנדה נמצא כי החשיפה העיקרית של נשים בהיריון לפלואוריד הייתה ממי שתייה. לילדי אותן נשים הרות שצרכו בקביעות מים מופלרים במהלך ההיריון היו הפרעות קשב רבות יותר ומנת משכל נמוכה יותר