30 מגזין המים הישראלי הנדסת מים סיכוני צריכת הפלואור בהזדמנויות שונות התייחס ד“ר שלמה זוסמן, מנהל אגף בריאות השן במשרד הבריאות להשלכות השימוש בפלואור. בין השאר הוא ציין שהדרך היעילה ביותר למניעת עששת, אינה השימוש בפלואור, אלא הימנעות מצריכת סוכר. כן ציין במפורש: “... לא צריך פלואוריד, כדי למנוע עששת, ...פלואוריד זה לא חיסון, הוא לא מחסן את האדם כנגד עששת...“. עיון בהוראות השימוש במשחת השיניים ורופאי השיניים בארץ מציג בין משחה בגודל גרגר 2-3 השאר: עד גיל שנתיים צחצוח ללא משחה, גיל משחה בגודל אפונה. בכול ההוראות נאמר כי אסור לבלוע 3-6 אורז, גיל את המשחה ויש לירוק אותה. כן נכתב בהוראות השימוש כי במקרה של צריכת פלואוריד ממקור נוסף, יש להתייעץ עם רופא שיניים. הורה סביר עשוי לתהות: כולנו מקבלים פלואור מהמזון, אזי כולנו צריכים ללכת לרופא השיניים להתייעץ. הדבר מעיד על אבסורד. בהוראות השימוש בארצות הברית נכתב “אזהרה“: “הרחק מהישג ידם של , במקרה של בליעת יותר מהכמות המשמשת לצחצוח 6 ילדים מתחת לגיל שיניים יש לפנות לעזרה רפואית או ליצור קשר עם מרכז לבקרת רעלים באופן מידי“. 6 מהילדים עד גיל 40% ) מציינים כי 4.2.2019( במחקר אמריקאי שפורסם משתמשים ביותר מדי משחת שיניים וכי יותר מדי פלואוריד מזיק לשיניים. ) נכתב בין השאר: 2011( בדו“ח יחידת המחקר של הכנסת טרם דיון בנושא “יש הרואים בהפלרה תהליך 'ידידותי לסביבה', מכיוון שהכימיקלים שבהם משתמשים בתהליך זה (חומצה פלואורוסיליצית) הם תוצרי לוואי של ייצור תעשייתי של דשנים זרחניים. לפיכך בזכות ההפלרה קטנה כמות הפסולת הרעילה לטיפול“. המחברים שואלים: האם קיבות הציבור הן כלי קיבול לפסולת רעילה? מאות מחקרים מציגים את נזקי הבריאות של ההפלרה. מדובר בסרטן העצמות, הצטברות מתכות כבדות בגוף, פגיעה בתפקוד בלוטת התריס, פלואורוזיס, פגיעה במערכות העיכול ובעור. כמו כן יש פגיעה ביכולות קוגניטיביות וירידה במנת המשכל. בשנים האחרונות מתרבות באופן בלתי מוסבר ברחבי העולם תופעות של מוגבלות נוירו-התפתחותית, המתבטאת באוטיזם, הפרעות קשב, 'לנסט') מתוארות 2014 היפראקטיביות ודיסלקציה. במאמר מדעי (מרץ הפרעות התפתחותיות שגורמים גנטיים אינם יכולים להסביר את העלייה בשכיחותן. עם זאת, כימיקלים תעשייתיים מסוימים ידועים מזה עשרות הוחלט, ע“פ ממצאי מחקרים 2006 שנים כפוגעים במוח המתפתח. משנת אפידמיולוגיים, על הוספת פלואוריד לרשימה. ) בוצע מעקב לגבי נשים הרות במקסיקו 17.9.18( במחקר שנעשה במקסיקו סיטי. בשתן של נשים מערים המפלירות את מי השתייה נמצא ריכוז פלואוריד גבוה יותר מאשר בשתן של נשים הרות מערים שאינן מפלירות את מי השתייה. מתוצאות המחקר התברר גם כי הפלואוריד מתפקד כנוירו-טוקסין, כלומר רעיל למערכת העצבים, ונקשר לשיעור גבוה יותר של הפרעות קשב וריכוז אצל ילדי אותן נשים שנבדקו כשהיו תלמידים בבית https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/ ה ספר היסודי. S0160412018311814 לאחרונה התפרסם מחקר הנקרא “פלואורידציה של מים בקהילות וריכוז פלואוריד בדרכי השתן בדגימה לאומית של נשים בהריון בקנדה“ ). במחקר זה נמצא כי החשיפה העיקרית של נשים בהיריון 10.10.2018( לפלואוריד הייתה ממי שתייה, וכי לילדי אותן נשים הרות שצרכו בקביעות מים מופלרים במהלך ההיריון היו הפרעות קשב רבות יותר ומנת משכל נמוכה יותר. השוואה למה שקורה בעולם בדק ממצאי סקרים בתחום בריאות 2004 פרסום ברבעון הלמ“ס משנת הפה. הם מראים שהמגמה הכללית בחמישים השנים האחרונות היא של עלייה בשיעורי הימצאות עששת, במיוחד במקומות שבהם הוסיפו פלואוריד למים או שהיה בהם פלואוריד טבעי. מחקר עבור משרד הבריאות נערך ע“י ). בשנת 2014( המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות היה שיעור העששת 2,014 , ואילו בשנת 54% היה שיעור העששת 2002 , גדל 2002-2014 , , כלומר, דווקא בתקופה שבה היתה חובת הפלרה 63% .16%- מספר החולים בעששת ב ) נמצא 2016 במחקרו של פרופ' יונתן מן (האוניברסיטה העברית הדסה שיניים פגועות בעששת. זאת בדומה לממוצע במדינות 1.2- כי לילד יש כ שיניים 0.4( , אך עדיין יותר מאשר במדינות כמו הולנד ודנמרק OECD בהתאמה) שאינן מפלירות את מי השתייה. היתכן כי ההפלרה היא 0.6- ו זו שתורמת לעששת ? כתב “... בדקתי 2000 ד“ר ארוויד קרלסון, חתן פרס נובל לרפואה לשנת ביסודיות את הספרות המדעית ואת הטיעונים בעד ונגד ההפלרה. מסקנתי ברורה: פלואוריד הוא תרכובת פעילה מאוד שפועלת על מגוון אנזימים ורקמות בגוף... בריכוזים לא גבוהים בהרבה מאלו המומלצים, יש לו פעילויות רעילות גלויות“. ד“ר ג'יי ויליאם הירזי, כימאי בכיר במטה הסוכנות להגנת הסביבה, כתב : ״אם החומר הזה יוצא החוצה לאוויר, זה מזהם. אם זה נשפך 2,000 בשנת לתוך הנהר או האגם, זה מזהם. אבל אם זה הולך ישר למי השתייה שלך, זה לא מזהם. זה מדהים“. מג“ל, שירד 1.7 במינון של 2,002 הפלרת מי השתייה בישראל החלה בשנת , לאור הסכנות שהתגלו בעולם, הוא 2015 מג“ל ומשנת 1- , אח“כ ל 1.4- ל מג“ל. משרד הבריאות מצהיר כי מינון עודף של פלואור במים 0.7 - ירד ל גורם למחלת הפלורוזיס והוא מקפיד להשתמש במינוח “רמה מיטבית“, “המינון הנכון“. לאחרונה משתמש משרד הבריאות באמירה שהפלרת המים “משלימה את הטבע“. האזרחים אינם חושבים כי משרד הבריאות הוא בעל “הרשאה“ לתקן את הטבע באמצעות החדרת חומצה שהיא פסולת רעילה של מפעל דשנים. כיום המדינה היחידה המפלירה את מי השתייה היא אירלנד. במדינות ארה“ב, קנדה, ניו-זילנד ואוסטרליה אין חובת הפלרה והערים הן המחליטות. באתר המצורף ניתן לראות את הערים במדינות אלו אשר עד עצם היום הזה. 1990 הפסיקו את ההפלרה משנת Communities Which Have Rejected Fluoridation Since 1990 סיכום . לאור המחקרים הרבים, ברוב המקומות בעולם הפסיקו להרעיל את 1 לאחרונה משתמשמשרד הבריאות באמירהשהפלרת המים “משלימה את הטבע“. האזרחים אינם חושבים כי משרד הבריאות הוא בעל “הרשאה“ לתקן את הטבע באמצעות החדרת חומצה שהיא פסולת רעילה של מפעל דשנים