32 מגזין המים הישראלי הנדסת מים הציבור בחומצה פלורוסיליצית שאינה מהווה חיסון נגד עששת. להיפך, היא מסכנת את הבריאות הציבור. תאגידי המים (יו“ר, מנכ“לים ומהנדסים), 56- . הציבור תולה תקוותיו ב 2 אשר הם ורק הם כספקי מים, אחראים ישירות ובאופן בלעדי על איכות לתקנות 2 המים המסופקים על פי סעיף . עד היום בו הופסקה ההפלרה, ספקי המים לא היו מודעים לחומרים 3 הכימיים הרעילים שמחדירים למערכת המים. זאת היות והספק אינו עורך בדיקות לאיכות החומצה המסופקת ואינו עורך בדיקות ברשת המים לאחר החדרת החומצה. מכאן שהציבור אשר שותה מי ברז, אינו מודע לאיכות הכימית של המים שצרך בעת תקופת ההפלרה . מערכת הבריאות הציבורית בבתי החולים ומוסדותיה קורסת בכל 4 האזורים. חולים רבים בפריפריה שאינם מקבלים טיפול הולם, תוחלת חייהם נמוכה מבשאר חלקי הארץ, כך שלא ברור למחברי הכתבה מהי האג'נדה של שר הבריאות (ראש הממשלה בהיותו גם שר הבריאות שחתם על התקנות להחזרת ההפלרה) ושל סגנו אשר הובילו לזריקת לשנה להפלרת מי השתייה, אשר מהווה נזק בריאותי ולא ₪ מאה מיליון תועלת בריאותית. . החזרת ההפלרה הוא דבר תמוה, לא מובן. משרד הבריאות מרים בכול 5 הזדמנות לראש התורן את דגל עיקרון הזהירות המונעת. החזרת ההפלרה לאור מסד הנתונים מעלה ספקות חמורים באשר לקיום אינטרסים בריאותיים בהליך קבלת ההחלטות . האור בקצה המנהרה – המחברים מצפים שאותם האחראים לאספקת 6 המים (תאגידי המים) יבינו כי לא מרצונם נקלעו לסיטואציה האבסורדית כאשר בעל כורחם יהפכו לעבריינים. אנו מצפים כי ישכילו התאגידים ויימנעו מלבצע מהלך שגוי זה. תגובת משרד הבריאות שנים בצד ההנדסי של התאמת ריכוז הפלואוריד למיטבי במי השתייה. 74 ההיבט ההנדסי ברור וידוע. יש ניסיון של כמו צעדים אחרים שתרומתם החשובה לבריאות הציבור הוכחה מדעית – חיסונים לדוגמה - גם להתאמת ריכוז הפלואוריד במים יש מתנגדים. היבט נוסף שהוא בלב העניין: כל המים הטבעיים על פני כדור הארץ מכילים פלואוריד בריכוז כלשהו. התאמת ריכוז הפלואוריד באה להבטיח מי שתייה איכותיים השומרים על הבריאות, כמו גם היעד של תהליך ההתפלה: אבטחת מי שתייה איכותיים השומרים על בריאות הציבור. . מה החשיבות של הוספת הפלואור למים ומה מראים הנתונים שנאספו עד היום על השפעת הוספה זו במקרה של ישראל . 1 הפלרת מי השתייה היא השיטה הטובה ביותר למתן פלואוריד לכל חברי הקהילה, ללא קשר לגיל, חינוך, רמת הכנסה או גישה בשגרה לטיפולי שיניים. יעילות פלואוריד במניעת עששת השיניים נמשכת לאורך חיי אדם ומסתכמת בירידה בעששת, פחות חורים והפחתת חומרתם. בישראל עד שהופסקה ההפלרה, נבדקה ההשפעה בערים שהופלרו ברמה המיטבית בהשוואה לערים בהם ריכוז הפלואוריד היה נמוך מדי (במחקרים שנערכו .)2005-2011 במהלך השנים %- אשפוזים בשל בעיות שיניים. יש לציין שהממצאים חזרו על עצמם במחקרים נוספים בעולם בעשור האחרון. 40 %- בעששת וכ 30 נצפתה ירידה של כ לישובים שקיבלו מים עם ריכוז פלואוריד מיטבי, קטן הפער באשפוזים ( כשבודקים בריבוד לרמה סוציו-אקונומית). . מה הם הסיכונים בהוספת הפלואור וכיצד יש להתמודד איתם ? 2 על-פי הידע המדעי המעודכן, בהתאמת ריכוז הפלואוריד במים לריכוז המיטבי לא נצפו סיכונים בריאותיים ונשללו סיכונים לסביבה. הוספת הפלואוריד למים היא פעולה מקצועית מקובלת במתקני טיפול במים. מהמים מותפלים ומטופלים אופטימאלית 70% ,2019 בימינו, בכל העולם, הציבור מקבל מי שתייה שעוברים טיפול כלשהו, לרבות סינון וחיטוי. בישראל בכפוף לכך. בתהליכי הטיפול, בשגרה, משתמשים במספר חומרים העומדים בתקנים מחמירים המקובלים בעולם כולו. הפלואוריד מוסף רק למים שהריכוזים הטבעיים בהם נמוכים מהריכוז המיטבי. התאמת ריכוז הפלואוריד של מים דלי-פלואוריד לריכוז המומלץ משיגה בריאות שיניים מיטבית. שבהם הוסיפו פלואור, לא הייתה עמידה בדרישות התקן במהלך הוספת חומר זה למים ? 2002-2014 . מה היא תגובת המשרד לטענה שבשנים 3 תקנות משרד הבריאות הישראלי לאיכות מי שתיה הן מהמחמירות בעולם, ונבחנות מעת לעת מול התקינה המקבילה בעולם המערבי (ארגון בריאות עולמי, אירופה, ארה“ב, אוסטרליה). על פי תקנות אלו נבדקים המים במספר רמות: גורמים שונים (כימיים, פיזיקוכימיים ומיקרוביאליים) העלולים להיתרם מהסביבה למי התהום או למים 130 א. במקורות המים נבדקת רשימה של מעל העיליים הנשאבים למערכת ב. ברשת האספקה הציבורית והמבנית נבדקים המים ל: • מיקרוביולוגיה (לזיהוי פריצות במערכת) • מתכות הרשת (עופרת, נחושת וברזל) – לבחון זליגה של המתכות מחומרי המבנה של צנרת ואביזרי הקצה • חומרים המוספים למים (כמו חומרי חיטוי או הפלרה או אחרים – נבחן באופן רציף ריכוזם • ותוצרי הלוואי של חומרי הטיפול הנ“ל. , שגם הוא מבוסס על תקינה אירופאית ואמריקאית. 5438 ג. התקנות הנ“ל גם קובעות שכל חומרי הטיפול המוספים למים ייבדקו בהתאם לתקן ישראלי התקן מגדיר את הרכב החומר, שיטות ייצורו, ריכוזי חומר פעיל, אחסונו, הובלתו וכן את איכותו, מבחינת אי ניקיונות שעלולים להימצא בו של תהליכי הייצור. במסגרת זו נבדקת רשימה מוגבלת של מספר גורמים אשר עלולים להימצא בחומר בשל תהליכי הפקתו. לא נבדקים במסגרת זו גורמים שאין להם רלוונטיות לתהליכי ייצור החומר ומכאן לניקיונו.