41 מגזין המים הישראלי הנדסת מים טיהור באגן הניקוז ומאגרים. כתוצאה מפעולות אלה, קיימת הפחתה מהותית בנפח ההזרמות לנחל וחל שיפור משמעותי באיכות מימיו. כך לדוגמה, נעלם מהנחל המאפיין החומצי, תוצאת הזרמות המפעלים בעבר, קיימת הפחתה בשלל מדדים המאפיינים את הזיהום, כגון: צריכת חמצן ביוכימית וריכוזי חנקן, זרחן, שמנים, דלקים ומתכות כבדות. עם השיפור באיכות המים שבו לפקוד את הנחל וגדותיו בעלי חיים וצמחים שנעדרו ממנו בשל הזיהום. רשות הנחל שומרת על מרחב הנחל מול אילוצי פיתוח ותשתיות ופועלת לשיקום אקולוגי של הנחל, לרבות השבת מינים שהיו חלק מהמערכת הטבעיתשל הקישון בעבר. הרשותפועלת למיגור מיני צמחיה פולשת ולחיזוק מינים טבעיים בנחל ואף הקימה גרעין רבייה למיני צמחים נדירים האופייניים לסביבת הנחל באזור המלחה. בנוסף, אנו פועלים ליישום תכנית לאספקת מים לנחל ושחרור המעיינות אל הטבע, יחד עם רשות המים ורשות הטבע והגנים, על מנת לשמור על שפיעתו הטבעית של הנחל ומקורות המים שלו. ברשות מבצעים מעקב אחר חזרת החיים אל הנחל באמצעות עריכת סקרים וניטורים ביולוגיים, בשיתוף גורמי אקדמיה ומחקר. ניטורים וסקרים אלה מספקים מידע חיוני על מיני בעלי החיים בנחל (יונקים, עופות, דגים, חסרי חוליות ומיקרואצות) ומהווים מדד לבריאות הנחל ולהתקדמות שיקום המערכת האקולוגית שלו. פיתוח סביבת הנחל לרווחת הציבור על מנת שגם הציבור יוכל ליהנות ממתנות הטבע של הנחל וסביבתו, פיתחה רשות הנחל פארקים ושבילי נחל: באזור טבעון מספר פארקים (פארק קריית חרושת, פארק מעיין אלרואי ו“פארק הקטר“), פארק העמקים בתחומי המועצה האזורית זבולון, טיילת “שמעון פרס“ לאורך יובלו המרכזי של הקישון – נחל גדורה בתחום העיר קריית ביאליק, ופארק הקישון בחיפה, הסמוך למעגן הדייג. בימים אלה מקימה הרשות יחד עם הקק“ל ומועצה אזורית זבולון פארק נחל באזור מחלף יגור, הכולל את שמירת המסדרון האקולוגי והרחבתו, שיקומו האקולוגי ויצירת בריכות חורף ושבילי טיול לאורכו. נמל המפרץ והשלכותיו על הסביבה מפרץ חיפה הינו מרחב תעשייתי המשופע בתשתיות אנרגיה ותחבורה, סובל מבעיות של זיהום אויר, המצאות חומרים מסוכנים, קולחים תעשייתיים ופעילות נמלית נרחבת. בחיפה כבר קיימים שני נמלים: נמל חיפה ונמל מספנות ישראל ובימים אלה מוקם הנמל השלישי - נמל המפרץ - שלו השלכות הרסניות נוספות על הסביבה. נמל המפרץ כולל ייבוש נרחב של דונם בים ואלפי דונמים נוספים ממפרץ חיפה מיועדים לשימושי 1,000- כ עורף הנמל החדש. כבר היום ניתן לראות את השפעתו השלילית של הנמל על הסביבה החופית: כל מבנה המפרץ המעוגל והחולי השתנה לבלי היכר, הציבור בעיר אינו יכול לנוע בחופשיות על קו החוף, קיים חיתור (אירוזיה) של חופי חיפה והקריות, החול נעלם ועמו נפערו בורות בחופי הרחצה כתוצאה משוברי הגלים והרציפים הקשיחים. לא היה צורך ממשי בהקמת נמל המפרץ, שכן היה ניתן לענות על הצרכים הנמליים וצרכי המשק בכך שהיה מורחב נמל חיפה הקיים בלבד. כלל ידוע נמל המפרץ וגשרי התפעול שלו יפגעו בכניסה וביציאה של סירות דייג ויאכטות ממעגנת הדייג שביט בקישון לים. מבני האחסנה הענקיים יחסמו את הנצפות והנראות אל הנחל וממנו ויפגעו בנוף ובמראה הייחודי של הנחל לכרמל ולים 0 50 100 150 200 250 300  TOC      -                         81.7     38.5       87.9 71.9 59.5