46 מגזין המים הישראלי הנדסת מים הציטרט בתמיסות החלקיקים אך ניתן להניח שריכוז הציטרט גדול יותר ככל שהחלקיקים קטנים יותר. דבר זה רלבנטי מכיוון שהציטרט יכול לשמש כמעכב תחרותי. במקרה כזה, הציטרט, אשר אינו חלק מהתגובה ליצירת הרדיקלים, עלול להגיב עם חלק מהרדיקלים במקום הליסמין, ולהאט את התגובה. כלומר הציטרט והליסמין גרין בי “מתחרים“ על תגובה עם הרדיקלים ולכן הציטרט נקרא “מעכב תחרותי“ לתגובה הרצויה. ככל שריכוזו גדול יותר ה“תחרות“ מצד הליסמין גרין בי תהייה קשה יותר והעיכוב גדול יותר. דרך לבדוק תיאוריה זו היא לסנתז את חלקיקים בגדלים שונים בעצמנו, אך עם ריכוז ציטרט זהה בכל המבחנות ולבדוק האם התבניתשקיבלנו נשארת. ייתכן כמובן, שהסברים אלו אינם נכונים או נכונים חלקית, ושינוי גודל החלקיקים לא משפיע על קצב הפירוק. כמובן שזה מעלה את השאלה עד איזו נקודה תופעה זו מתקיימת? בניסויים עם ננו חלקיקים שונים הוכח כי שימוש בחלקיקים בגדלים מיקרו- מטריים מאט את התהליך או שלא מתרחשת כלל תגובה מזורזת. האם זה תקף גם לשימוש בננו חלקיקי זהב? שאלות המחכות למחקר נוסף מלבד כל מה שדנו בו עד כה, מחקר זה מעלה מספר שאלות נוספות שניתן לחקור בניסויי המשך: – בננו חלקיקים מסוגים שונים הוכח כי תהליך הפירוק נובע רדיקלים מרדיקלים חופשיים שמגיבים עם המזהם. הצעד הראשון כדי להמשיך מחקר זה יהיה לבדוק האם הנחתנו כי הפירוק במערכת זו אכן נובע מרדיקלים ואם כן, אילו, או האם ייתכן שהנחה זו שגויה ואין רדיקלים הנוצרים במערכת. ישנם כלים אנליטיים המאפשרים לזהות ולמדוד המצאות של רדיקלים במערכת אך המדידה אינה פשוטה ומצריכה הכנות מקדימות. – כדי לבדוק שמתקיים פירוק במבחנות, אנו השתמשנו בהיעלמות תוצרים גורם הצבע של הליסמין גרין. דבר זה לא מגלה לנו למה הליסמין גרין מתפרק. ייתכן בהחלט שלאחר פירוקו של הליסמין גרין אנו נותרים עם מזהמים חסרי צבע. חשוב לציין שהשאיפההיא להגיע לפירוקמלאשל החומר האורגני המזהם - כלומר תוצרי הפירוק יהיו מים, פחמן דו חמצני ומינרלים/ יונים בתמיסה. – לאחר מחקר זה ניתן לקבוע באופן וודאי שהמערכת של מזהמים נוספים מי חמצן – ננו חלקיקי זהב, מפרקת ליסמין גרין בי. כעת עולה השאלה האם תגובה זו תתרחש גם עם מזהמים אורגנים מסוגים שונים? או שמא תגובה זו ספציפית אך ורק לליסמין? לסיכום, בעבודה זו, בחנו את תהליך הפירוק של ליסמין גרין בי בתנאי מעבדה על ידי מי חמצן וננו חלקיקי זהב. בדקנו את השפעת הריכוזים של כל אחד מהמגיבים בתמיסה, ואת השפעת גודל הננו חלקיקים מבחינת שטח פנים, וריכוז משקלי. מסקנות המחקר המרכזיות ,שכפי שצפינו, הן שריכוז מי החמצן, וריכוז הננו חלקיקים משפיעים מאוד על קצב הפירוק. ישנה נקודת אופטימום כאשר משנים את ריכוז מי החמצן, שכאשר עוברים אותה הוספת מי חמצן תאט את התהליך. גודל החלקיקים אינו משפיע כפי שצפינו, ונראה שהתכונות הננו מטריות אינן רגישות לגודל החלקיק בהקשר של תגובת הפירוק שביצענו. בעבודה הזאת, אנו בודקים את יכולתם של ננו חלקיקי זהב לשמש כקטליזטורים לתהליך הפירוקשל החומר ליסמין גרין בי. רעיון זה מתבסס על מחקרים קודמים שנעשו בשנים האחרונות, אשר גילו תכונות דומות בננו חלקיקים של חומרים שונים, אשר הבולטים מבניהם הם טיטניום, אבץ ונחושת תחרות פרס שטוקהולם פרס המים של שטוקהולם הוא אחד הפרסים החשובים ביותר בעולם בתחום המים. הוא מוענק מדי שנה לתלמידים צעירים וגם לחוקרים וגופים העוסקים מכון המים הבין לאומי בשטוקהולם. מטרתו לעודד SIWI בנושאי מים על ידי מחקר וגם יישום מוכח בשטח. התחרות נערכת בתחילה במדינות שונות והזוכים מגיעים תחרות הגמר הנערכת בבירה השבדית. את הפרסים מעניקים בדרך כלל נציגים בכירים של בית המלוכה. התחרות לבני נוער מיועדת ובישראל היא נערכת בחסות הפקולטה להנדסה 14-19 לתלמידים בגילאים באוניברסיטת תל אביב. התלמידים יכולים להגיש עבודות במגוון של נושאים ובהם ביולוגיה, חקלאות ,טכנולוגיה ואף היסטוריה של משק המים בישראל. הזוכים נשלחים כאמור לתחרות בשבדיה וזוכים שיבחרו ללמוד באוניברסיטת תל אביב יקבלו מלגת לימודים לשנה אחת. פרסים כספיים נוספים בשיעור שקלים מוענקים לעבודות שזכו באותות הצטיינות במהלך 500-1000 של התחרות. בתחרות בשבדיה משתתפים בדרך כלל זוכים מיותר משלושים מדינות. יש לציין שבעבר זכתה חברת נטפים בפרס שטוקהולם בקטגוריה של תעשיית המים.