הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 17 2019 תקצירי כנס איגוד המים הישראלי ) ממינים שונים נוטות ליצור רעלנים cyanobacteria כידוע, אצות כחוליות ( קטלניים, אשר עשויים להיפלט למים, וביתר שאת בתגובה להפרעות חיצוניות כגון הפעלת לחץ או מאמצי גזירה. מצב זה קיים במספר הולך ורב של מקווי מים ברחבי העולם, כולל בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אירופה וסין והוא מהווה אתגר למערכות אספקת מי שתייה. בגלל ההבדלים בין האתרים השונים מבחינת יעוד המים, חומרת פריחת האצות ומשתנים כימיים, ביולוגיים ופיזיקליים נוספים, ניתנים פתרונות שונים בכל מקרה. מובן מאליו שדרישות איכות המים בפרויקט זה מתייחסות, בנוסף לכל הפרמטרים הרגילים למי אספקה, גם לריכוז הרעלנים שלגביהם קיים תקן מחמיר של חלק ). פרט לכך, מוטלות מגבלות ביחס לריכוז הרעלנים ומזהמים PPB אחד למיליארד ( נוספים גם בתשטיפים ורכזים המוחזרים ממתקן הטיפול לסביבת המים. על מנת לספק פתרון אמין ובטוח נבחרה גישה תהליכית והנדסית של ריבוי חסמים ) לעמידה ביעדי הטיפול גם בתנאי הקיצון הצפויים להתקיים multi-barrier בטור ( במקור המים. פרויקט הטיפול במים כולל את היחידות העיקריות הבאות לפי סדר הזרימה דרכן: הזנת מי גלם מערכת הכוללת ניטור ורציף של פרמטרים המעידים על נוכחות מזהמים כימיים וביולוגיים, ויכולת תגובה אקטיבית להפחתת שאיבת אצות למתקן הטיפול טיפול קדם הפרדת רוב מסת האצות בהצפה; אמצעי זה נבחר על מנת למנוע ככל האפשר שחרור מואץ של רעלנים סינון עדין סילוק יתרת המוצקים המרחפים כהכנה לטיפולי ההמשך בחומר מומס חמצון כימי הגדלת הפריקות הביולוגית של הרעלנים להבטחת יעילות הטיפול הביולוגי טיפול ביולוגי טיפול בחומר אורגני מומס בריאקטור המשלב ספיחה בפחם פעיל, עם פירוק ביולוגי בביו-פילם שמתפתח על פניו ליטוש וחיטוי חמצון, חיטוי, ואספקת ערך שאריתי לפי דרישה אספקה ואגירת מים מטופלים הולכת מי התוצר ממתקן הטיפול ואגירתם במגדלי מים ייעודיים לפני אספקה לתושבים טיפול בבוצות ותשטיפים מערכת משולבת של הפרדה, מיצוק וניטרול רעלנים בבוצות ורכזים נוזליים לפני פינוי שלהם להטמנה ולסביבה משבר המים בירדן, הגדה המערבית ועזה: האתגרים וההזדמנויות לשיתוף פעולה אזורי NADAV@ECOPEACEME.ORG אק ופיס | נדב טל משאבי המים במזרח התיכון חוצים גבולות ומקורות המים של ישראל משותפים עם הפלסטינים והירדנים. נחלים שמקורם בגדה המערבית זורמים לישראל ולים התיכון, ונחלים שמקורם בממלכת ירדן זורמים לאגן הירדן ובקע ים המלח. גם מקורות המים התת קרקעיים משותפים, ישראל ושכנותיה חולקות מאגרי מי תהום משותפים כמו אקוויפר החוף וההר והאגנים המזרחיים. לפיכך הכרת מצב המים של השכנים חשובה על מנת להבין את מצב משק המים האזורי וההשלכות לבטחון הלאומי של ישראל. לישראל הסכמי מים עם ירדן והרשות הפלסטינית, אך עם זאת מצוקת המים באזור רק הולכת ומחריפה ועל מנת לשמור על בטחון מים אזורי יש לחדש ולעדכן הסכמים אלה. המשך מצוקת המים אצל השכנים יכולה להביא להתערערות במצב הפוליטי והבטחוני האזורי עם השפעה ישירה על ישראל. ישראל מכירה בזכויות המשותפות על המים ובחשיבות שלהם לשמירה על השקט להובלה והתפלה Red-Dead האזורי ומקדמת הסכמי מים אזוריים. הסכם ה- של מי הים האדום לירדן ולים המלח והספקת מים נוספים לירדן מהכנרת בא לתת מענה למצוקת המים בירדן. ארגון אקופיס חותר ליצירת הסכמי מים ולשיפורם בין המדינות במינימום השפעה על הסביבה ועם העדפה למציאת פתרונות במקור. באגני הניקוז המשותפים בין ישראל לפלסטינים, מזרימים שפכים באיכות משתנה. הזיהום פוגע במי התהום ובבתי הגידול לאורך הנחלים. לדוגמא, נחל חברון הזורם דרך באר שבע ויוצא לים התיכון בואדי עזה, מאופיין בזרימת שפכים תעשייתיים ממפעלי האבן במעלה הנחל בשילוב עם ביוב גולמי של אזור חברון. הנחל חוצה את הגבול לישראל ליד מעבר מיתר והשפכים מטופלים במט“ש שוקת ומוזרמים שוב לנחל באר שבע. בסוף האגן ברצועת עזה מוזרם ביוב גולמי בכמויות גדולות אל הים התיכון שמקורו בעיר עזה. לכן הטיפול בבעיה חייב להיות במקור ובשיתוף פעולה אזורי ובינלאומי. מליון פליטים מסוריה, כשגם כך 2 משבר המים האזורי הולך ומעמיק. בירדן נוספו אין לירדן מספיק מים לכלכלת תושביה והיא נמצאת במצב שבו האוכלוסיה גדלה ממקורות 97% ומקורות המים פוחתים. ברצועת עזה משבר המים בשיאו וכיום 2016 המים הטבעיים אינם ראויים לשתייה. רשות המים הפלסטינית יצאה בשנת . התוכנית מפרידה בין משק המים של הגדה 2032 עם תכנית אסטרטגית עד המערבית לזה של רצועת עזה ועם גידול האוכלוסיה יהיה גם גידול בצריכת המים. 384- התחזיות מראות כי צריכת המים הפלסטינית בשטחי הגדה בלבד תגיע ל מצריכת המים 3 מלמ“ק יבואו מחברת מקורות. כמעט פי 120 מלמ“ק מתוכם מסתמכות 2032- . ברצועת עזה המצב מורכב הרבה יותר, התחזיות ל 2017 לשנת מלמ“ק – מקור המים 129 על יצור מים מותפלים ממתקן התפלה עתידי שיפיק מלמ“ק) ויבוא מחברת 33( העקרי של הרצועה עם מעט תוספות של מי אקוויפר מלמ“ק). 14( מקורות בממלכת ירדן רשות המים הירדנית פרסמה את תוכנית האסטרטגית עד שנת מלמ“ק מפרויקט תעלת הימים 240 , הכוללת תוספת מים משמעותית של 2030 . עם זאת הביקוש עדיין צפוי להיות גבוה מההיצע. כיום מקור המים 2030 עד שנת העקרי של ירדן הם אקוויפרים פוסיליים בדרום הממלכה שאינם מתחדשים, לכן עושה הממשלה הירדנית מאמצים למצוא מקורות מים חלופיים בהסכמים עם מלמ“ק). 100 ישראל (הגדלת כמות המים מהכנרת עד ארגון אקופיס יזם בשלוש השנים האחרונות תכנית להתמודדות עם משבר המים האזורי על ידי הקמת מיזם חדש ליצירת קשרי מים ואנרגיה אזורי. הרעיון בבסיסו הוא יצירת מקורות מים מותפלים בישראל תמורת קניית אנרגיה מתחדשת מירדן. מיזם זה יוביל לבטחון מים ואנרגיה אזורי ולתלות הדדית בין מדינות האזור. תוצאות מחקר ההיתכנות שפורסם לאחרונה מראות כי למיזם זה יתרונות רבים בתחום המים, האנרגיה, הכלכלה והגיאופוליטיקה. ניהול והשבת נגר עירוני בעיר רגישת מים תוכנית פעולה ליישום שיטתי מנהל המרכז לערים רגישות מים | ד“ר ירון זינגר YARON.ZINGER4@GMAIL.COM HEZIBI10@GMAIL.COM | ח זי ביליק חזון ערים רגישות מים, נמצא בישראל בתהליך של עיצוב והתאמה לתנאים ולצרכים המקומיים. מחקר מקיף שנעשה ביוזמת המרכז לערים רגישות מים מייסודה של : ימין - מי נגר עירוני זורמים לים בחוף ת״א, שמאל - מי נגר לפני ואחרי טיהורם 1 תמונה בביופילטר הנומת 1: רטליפויבב םרוהיט ירחאו ינפל רגנ ימ - לאמש ,א״ת ףוחב םיל םימרוז ינוריע רגנ ימ - ןימי