הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 21 2019 תקצירי כנס איגוד המים הישראלי זולות LP לכל אחד מסוגי המנורות יתרונות משלו: מערכות מבוססות נורות MP יותר, צורכות פחות חשמל ועובדות בטמפרטורות נמוכות יותר בעוד נורות ) ומניעה טובה יותר של התאוששות 1 נותנות קטילה טובה יותר של חיידקים (איור LP החיידקים. ההבדל בין שתי הנורות נובע מספקטרום הפליטה שלהן – נורות פולטות קרינה במגוון MP בעוד נורות 254nm פולטות קרינה באורך גל צר באזור ). עם זאת נכון להיום אין זה ברור מהו המנגנון שמקשר בין ההבדל 2 אורכי גל (איור בפליטת הקרינה להבדל ביכולת הקטילה. ) כדי להבין bioreporters במחקר המתואר השתמשנו במגוון חיידקים מדווחים ( איזה מנגנונים מופעלים בתוך החיידק בתגובה לשני סוגי ההקרנה. התוצאות מעידות גורמת ליצירה של רדיקלי סופר LP אך לא מנורות MP על כך שהקרינה ממנורות ) בתוך החיידק. כתמיכה לתוצאות אלו אינדוקציה מקדימה של רמה O 2 אוקסיד ( MP נמוכה של סופר אוקסיד לפני ההקרנה הקנתה עמידות כנגד הקרנה במנורת . תוצאות מחקר זה מעלות שאלה לגבי הנוהג המקובל לאגור קולחין LP אך לא במאגרים פתוחים כיוון שחשיפת החיידקים לקרינת שמש חלשה בתנאים כאלו . MP עלולה להביא לפיתוח עמידות לקרינת זיהוי התקפות סייבר על מערכת אספקת מים על ידי שימוש במסווג חד-ערכי ואלגוריתם גנטי החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, אוניברסיטת | מר נוי קדוש NOYKADOSH123@GMAIL.COM חיפ ה החוג לניהול משאבי טבע וסביבה, | ד“ר משהור חוש MHOUSH@UNIV.HAIFA.AC.IL אונ יברסיטת חיפה החוג לניהול מידע וידע, אוניברסיטת חיפה | ד“ר אלכס פריד ALEX.FRID@GMAIL.COM ) הינן תשתית קריטית Water Distribution Systems מערכות אספקת מים ( המספקת מי שתיה ממאגרים עירוניים לצרכני קצה, בינהם: תושבים, בתי חולים, ברזי כיבוי אש וכדומה. מערכות אספקת מים חכמות, יכולות להיות מתוכננות עם רכיבים פיזיים (כגון שסתומים ומשאבות) בשילוב עם רכיבים אלקטרונים בעלי יכולת ביצוע של חישובים, מדידות, בקרה, ותקשורת על גבי רשת נתונים. באופן זה, רכיבי מערכת המים, נשלטים ומנוטרים על ידי אותם רכיבים אלקטרונים, באופן שוטף, מרוכז, אוטומטי ובמקרים מסוימים גם אוטונומי, על מנת לשפר את יעילות התפעול. עם זאת, למרות היתרון ברכיבים חכמים אלו - המאפשרים שיפור יעילות וחיסכון של זמן וכסף - השליטה והתפעול האוטומטיים על גבי “שכבת הסייבר“, עלולה לחשוף את המערכת להתקפות סייבר-פיזיות (התקפות אשר מתחילות בעולם הרשתי/דיגיטאלי עם השפעה על העולם הפיזי, פגיעה ברכיבים הפיזיים של המערכת). הקושי בזיהו התקפות מסוג זה נובע מהעובדה כי במהלכן לרוב תנוצל “פירצה“ אשר אינה ידועה עד כה ולכן ישנו קושי גדול בהתגוננות נגדה. בעבודה זו אנו מציעים שיטה לזיהוי התקפות מסוג זה, אשר מתבססת על שיטות ) ואינה דורשת ידע מוקדם על Machine Learning מתחום למידת מכונה ( ההתקפה או על אופיה, אלא מתבססת על למידה של מצב הפעילות התקין של הרשת ויחד עם זאת מסוגלת לזהות (א) את התחלת ההתקפה ו-(ב) את משך ההתקפה. השיטה שאנו מציעים משתמשת בטכניקה הנקראת מסווג חד-ערכי ) בשילוב עם אלגוריתם מידול ומיטוב (אופטימיזציה) One-class Classifier ( אשר מנצל את עקרון “הברירה הטבעית“ (קרי, אלגוריתם גנטי) על מנת לבחור את קבוצות החיישנים שיש לנטר לצורך כיסוי אופטימלי של המערכת. היתרון הבולט ביותר של השיטה שהיא אינה דורשת כל ידע מקדים לגבי המערכת, כגון נתונים טופולוגיים (ארכיטקטורת הפיזור של הרשת למשל) אלא מסוגלת ללמוד אותם באופן אוטומטי מתוך נתוני התנהגות העבר. דבר זה מאפשר גמישות רבה יותר בהפעלתה. מבחנים השוואתיים הראו כי השיטה המוצעת יכולה להתאים לזיהוי התקפות סייבר-פיזיות ואף להתחרות אל מול גישות זיהוי קיימות. האלגוריתם ) המתאר מערכת אספקת מים ריאליסטית BATADAL המוצע נבחן על מקרה בחן ( חודשי תפעול על בסיס קריאה שעתית על סמך 21 בגודל בינוני, הכולל נתונים של חיישנים. תוצאות המחקר מציגות יכולת זיהוי טובה מאד לגישה המוצעת. 43