הנדסת מים

מגזין המים הישראלי הנדסת מים 24 2019 תקצירי כנס איגוד המים הישראלי דיור, תחבורה וניהול הנגר- אתגרים תכנוניים ) בע“מ 1996( ח.ג.מ מהנדסים יועצים ומתכננים | חגית ברב-טל HAGIT@HGM-ENG.CO.IL כמהנדסי ניקוז, נושא ניהול הנגר העילי תופש אותנו בכל תכנית וברמות שונות, מתכנית מתארית, דרך תב“ע ועד לתוכנית במגרש יחיד של יזם פרטי. לאור ריבוי סופות בעוצמות גשם גבוהות ובזמנים קצרים, הנושא מקבל חשיבות הולכת וגוברת ודרישת הרשויות כתנאי לאישור כל תכנית היא הצגת פתרון לניהול הנגר, תוך רגישות סביבתית, בתחום הקו הכחול שלה. במקביל, בתקופה זו אנו עדים לתכנון רב של מתחמי מגורים ושכונות חדשות באזורי הביקוש הממוקמים פעמים רבות באזורים המועדים להצפות. אזורים אלה משמשים היום באופן טבעי כאזורי פשט להצפת שטחים פתוחים. בדרך כלל, הם אינם גורמים נזקים לאוכלוסייה והנגר מנוהל באופן טבעי. כמתכננים בתחום קו כחול של תכנית כלשהי, עלינו למצוא פתרונות איסוף, השהייה, אגירה והחדרה של מי הנגר בתחום הקו הכחול בלבד. זאת תוך כדי מניעת תרחיש להצפת מבני מגורים, ציבור ותעסוקה, חניונים או תשתיות ראשיות. לעיתים, מי הנגר אותם עלינו לנהל אינם מגיעים רק משטח התכנית, אלא ממעלה אגן הניקוז הראשי שבו היא נמצאת. במקרים רבים תכנון שאמור לטפל בנפחי נגר גדולים בתחום תכנית קטנה אינו עולה בקנה אחד עם הדרישות לפיתוח עירוני. להלן כמה דוגמאות לאתגרי תכנון: - דרום גלילות נמצאת בתחום שטחה המוניציפלי של )800/ דרום גלילות (רש רמת השרון אך הטופוגרפיה מחייבת ניקוז אל תל אביב. חלק מהשטח ( אשר שייך לרמת השרון) משמש כיום אזור הצפה ( שלולית חורף) ומתנקז לאתר השהייה מדרום למערכת הניקוז של תל אביב. תיאום רב שנים בין הרשויות בניסיון לתת פתרון לנפחי המים הצפויים להגיע לשטח זה, המהווה מורד אגן הניקוז בשטח של שמונת אלפים דונם, טרם הסתיים. - נחל גלילות, הזורם בשטח של רמת השרון והרצליה, )1985/ תב“ע גליל ים (הר הוסט מערבה לתחומי פארק גליל ים. הפארק מוקם בימים אלה במסגרת תב“ע גליל ים המאושרת אשר קודמה על ידי רמ“י ועיריית הרצליה בוועדה המחוזית והמקומית. ההסטה של הנחל אל תחום הפארק בוצעה לצורכי בינוי אך הפארק כולל אזורי השהייה והצפה למיתון ספיקות התכן במורד הזורמות אל מנהרת הניקוז של הרצליה. על מנת לפתור את בעיית הניקוז האזורי יש לכלול את הרשויות הבאות: הרצליה, רמת השרון, מועצה אזורית חוף השרון, תל אביב ורשות ניקוז ירקון. - על שטח אצטדיון רמת גן המתפנה עתידה להבנות שכונת אצטדיון רמת גן מגורים. השטח נכלל בפשט הצפה של נחל ירקון וקיימות עדויות מהשנים האחרונות לאירועי הצפה משמעותיים באזור. אפיק הירקון על יובליו מביא מי שיטפונות מישובים רבים בשרון ומעבר לקו הירוק, אשר גם בחלקם מתרחשת תנופת בנייה שתוצאתה תוספת נגר למורד. השטח הוא בקו התפר של תל אביב, בני ברק ורמת גן. - את תוואי מסילת הרכבת המזרחית )22 מסילת הרכבת המזרחית (תת“ל חוצים נחלי סיר וקנה הקולטים מי נגר מישובים רבים בשרון ומעבר לקו הירוק. על התכנון לתת מענה למניעת הצפת המסילה וכביש חוצה ישראל, ולישובים בהם עוברים הנחלים. בו זמנית יש למצוא פתרון הולם שיבטיח שום גורם במורד לא יינזק. מהליכי תכנון אלה ומהליכים רבים נוספים , עולה שוב ושוב הצורך לראיה מרחבית כוללת. על רשויות הניקוז, בשיתוף עם מנהל התכנון להכין תכניות אב מחייבות לניקוז ולניהול נגר במבט על אזורי, על פי נתוני טופוגרפיה ולא על פי קו כחול. על התוכניות להביא בחשבון את כלל הבינוי והתכנון הצפוי באגני הניקוז השונים ולתת פתרונות לניהול הנגר תוך הקצאת שטחים משמעותיים להצפות וללא בינוי. על תכנית אב לאגן ניקוז מרחבי להתייחס ליעדי תכסית בדומה לתוכניות אב למים או לביוב המתייחסות ליעדי אוכלוסייה. בהתאם לכך התוכנית תתנה המשך פיתוח התכסית בפתרונות נגר כלל אגניים. אנו כמתכננים של תב“ע ספציפית איננו יכולים לעשות זאת ולכן על הרשויות אשר במרבית המקרים מקדמות במקביל מספר תוכניות שאינן מתואמות זו עם זו, לקחת את הנושא לידיהן ולשים את נושא הניקוז וניהול הנגר העילי בראש סדר העדיפויות. זאת ביחד עם סוגיות תשתית אחרות וללא שיקולים פוליטיים, שכן המים כידוע זורמים מהמקום הגבוה למקום הנמוך ומבלי להתחשב בקו הכחול של תוכני ת זו או אחרת ומבלי להתחשב בגבולות רשויות מוניציפליות. הצורך ביישום פתרונות להגנתסייברמותאמיםעבור תשתיות המים בישראל SCCE, DANIEL@SCCE.CO.IL יוע ץ עצמאי | דניאל ארנרייך אספקת מים רציפה ובאיכות גבוהה היא אחד הנכסים החשובים במדינה, ולכן לא מפתיע כי תשתיות אלה מהוות מטרה לתקיפות סייבר באמצעות פגיעה בארגון שמנהל את אספקתמי השתייה. תאגידי מים מזוהים כתשתית חיונית במדינת ישראל ולכן הם מחויבים ליישם הגנת סייבר, כדי למזער את הסיכונים כתוצאה מפגיעה . Operation Technology-OT במערכות שליטה ובקרה (שו“ב) שלהם - מכונה אם המערכת בתאגיד המים שלך עדיין לא הותקפה, זה לא אומר שזה לא יקרה בעתיד. השאלה היא רק מתי ובאיזה חומרה התקיפה תשפיע על תפקודו של התאגיד ועל אספקת מים באיכות גבוהה ולחץ קבוע. כדי להתמודד עם אתגרים אלה, להלן כמה שאלות מהותיות שיש להתייחס אליהם ברמה אסטרטגית: • כיצד ובאיזה מהירות יטפל תאגיד המים באירוע ויצליח לחדש את האספקה הסדירה לתושבים? • תוך כמה זמן יזהו שהייתה תקיפת סייבר על המערכת שגרמה לפיצוץ בצנרת או זיהום מי השתייה? • מה יקרה אם בעקבות תקיפת סייבר הביוב יגלוש ממתקני הטיהור לשטחים קרובים לאזורי מגורים ? • איזה סוג של משאבים נדרשים כדי להיות ערוכים להתמודד עם סיכונים אלה? • מדוע מרבית הארגונים בעולם מגיבים רק בעקבות אירוע ולא משקיעים בהתגוננות יזומה? • האם המנהלים שתפקידם לספק משאב חיוני יכולים להניח כי הארגון שלהם לא מהוות מטרה? • למה אחרי כל כך הרבה שנים של קידום טכנולוגי וידע על אבטחת סייבר אירועים אלה לא נבלמו? מישהו עדיין מניח כי מערכת 2010- • האם, אחרי האירוע בכור האירני ב שמנותקת מאינטרנט היא בטוחה? זה נשמע מפתיע, אבל בארגונים רבים טוענים כי ספקי הפתרונות להגנת סייבר IT מפחידים אותם רק כדי למכור להם ציוד. רבים גם מאמינים כי במחלקת ה- שלהם יש נהלים ואמצעי אבטחה מותאמים גם עבור תשתיות תפעוליות. במערכות אלה מתייחסים להגנה על סודיות המידע, שלמות המידע וגישה רציפה למערכות ) כמטרה עיקרית. CIA ( אבל, חשוב להדגיש כי עבור מערכות שו“ב על תשתיות מים, חשמל ומערכות ייצור, גישה זו לא מתאימה. למרות העובדה כי אמצעי המחשוב במערכות שו“ב ומערכות המידע בארגון הם דומים, כדי להגן על מערכות שו“ב, נדרש להתמקד ). הגנת סייבר לא נכונה היא לא יעילה, עלולה SRP בבטיחות, אמינות ותפוקה ( לפגוע בתפקוד המערכת, לגרום להשבתה ואף לגרום נזק כבד לציוד המכאני.