הנדסת מים

36 מגזין המים הישראלי הנדסת מים מנהלי מט“ש נהרייה התבקשו מספר פעמים לבצע שידרוג, ויש לקוות שהלחץ הציבורי בעקבות זיהום הים יזרזו את התהליך. בנחל נעמן זרמו עודפי קולחים ממט“ש כרמיאל. בנחל הקישון זרמו במהלך החורף שפכים וקולחים ממט“שים של עפולה וכפר מנדא. בנחל הירקון זרמו קולחים ממט“ש דרום השרון, אמנם איכות הקולחים שופרה במידת מה בעקבות הקמת מט“ש חדש, אך היעדר מאגרים גורם להמשך ההזרמה ולהמשך הפגיעה בנחלי האזור. מאגרי מושב תימורים הזרימו קולחים באיכות נמוכה לנחל לכיש. הצורך להזרים את הקולחים נבע ממספר סיבות, שכולן מעידות על כשל מתמשך. מליחות גבוהה של קולחים כתוצאה מהזרמות מפעלי האזור, לא אפשרה להשתמש בהם להשקיה חקלאית. המאגרים לא תוחזקו מזה שנים רבות ולכן היה חשש לקריסתם ומכל לכל ריחף מיעוט נפח אגירה. התוצאה הייתה זיהום נחל לכיש וכעס רב מצד תושבי אשדוד, שהנחל שלהם, שבשיקומו הושקעו כסף רב ומאמצים רבים זוהם וחוף הרחצה נסגר למשך ימים רבים. בנחל שורק זורמים קולחים ממט“ש אשדוד, וקולחי השפד“ן, בכמות קטנה יותר לעומת אשתקד (לאחר שנמצא פתרון ביניים לעודפי הקולחים), אך גם קולחים מירושלים ומישובים אחרים באזור. הקולחים המוזרמים לשורק מזהמים את הגן הלאומי ופוגעים קשות בטבע ובנחל. ההשלכות של ההזרמות לנחלים ישראל נחשבת לאלופה עולמית בהשבת קולחים. מנתוני הסקר הארצי עולה, כי כמות השפכים הכללית 2016 לקולחים של רשות המים מנובמבר 93.5%- מיליון מ“ק. כ 513- בישראל (ביתי, תעשייתי ורפתות) עומד על כ 30%- מיליון מ“ק) מטופלים ומושבים להשקיה חקלאית ומהווים כ 479( ) מיוצרים על-ידי 27%( מיליון מ“ק 120- מכמות המים המשמשים להשקיה. כ מיליון מ“ק בשנה 255- ) על ידי מקורותקולחים ו 16%( מיליון מ“ק 70 , השפד“ן מהשפכים מטופלים במט“שים גדולים 90%- על ידי יצרני קולחים פרטיים. כ והיתרה במט“שים המוגדרים כקטנים. אלא שהזרמת קולחים לנחלים, שלא זורמים בהם מים טבעיים, גורמת לפגיעה קשה במגוון הביולוגי, להתבססות של מינים פולשים ולפגיעה קשה בשיקום, שעלותו גבוהה. הדברים אמורים בשפכים ובקולחים בכל רמת טיהור. אמנם שפכים גולמיים גורמים להרס מידי של הנחל ולפגיעה לעיתים אנושה בחי ובצומח. אך מתברר שגם הזרמה קבועה של קולחים בכל רמת טיפול, פוגעת בסופו של דבר בחיים בנחל. היא פוגעת גם בספורטאי החורף (שייטים וגולשים) שמספרם רק הולך וגדל מדי שנה, ולאכזבה רבה לציבור שחופיו אינם נפתחים לרחצה במועד. חשוב לזכור, הנחלים והים הם משאב חינמי כמעט אחרון הפתוח לציבור רחב. פגיעה בהם משמעותה פגיעה בציבור גדול של אנשים. זאת בנוסף לפגיעה בטבע. הצעדים הנדרשים לתיקון המצב מה צריך לעשות כדי שגם בחורפים הבאים המראות האלה לא יחזרו על עצמם? יש לשדרג את כל המט“שים הגדולים בארץ לפחות לרמה שלישונית, קבעו שכל המט“שים 2011- אם לא למעלה מכך. תקנות ענבר שאושרו ב 10 . כמעט 2015- בארץ צריכים לטפל בשפכיהם לרמה שלישונית עד ל שנים אחר-כך רק כמחצית מהמט“שים משודרגים לרמה שלישונית. גם אלה המשודרגים לא תמיד עומדים באיכות הנדרשת. זאת בשעה שלדעת מומחים רבים, כבר כיום אין מנוס מהעלאת רמת הקולחים לרמה של כמעט מי שתייה, כדי למנוע את הפגיעה בקרקע, ביבולים ובבריאות. מחקרים של השנים האחרונות גילו שאריות של תרופות, הורמונים וננו מזהמים בקולחים שמחזקים דרישה זו. יש להקים מאגרי קולחים נוספים בכל רחבי הארץ שימנעו את המצב האבסורדי שבו קולחים מטופלים זורמים לנחלים. על-פי נתונים שהציגה יוקמו שמונה מאגרים חדשים: בלהב, גת, עין 2019-2020 רשות המים, בין 20 החורש, רמת מנשה, מעברות, רמת השרון וניצנים, בנפח איגום כולל של מלמ“ק. בתכנון נמצאים מאגרים נוספים ביסודות, בפלמחים, עין גדי, חולית, מלמ“ק נוספים. 19 נען, אייל, מבואות ירושלים, הבונים ובית ניר, בנפח של יש לקוות שמאגרים אלה אכן יצאו לפועל, שכן עד היום נתקל רעיון המאגרים המרחביים בלא מעט התנגדות מצד השותפים הפוטנציאלים, שהתקשו לעכל את הרעיון. באם רעיון הספק המרחבי מונע הקמת מאגרים יש לשקול אותו מחדש. בנוסף, יש לשפר את הקישוריות בין המאגרים כך שאם מאגר אחד מתמלא, ניתן יהיה לנייד את המים למאגר אחר. לפתחו של המשרד להגנת הסביבה מוטל האתגר לצמצום מספר התקלות תקלות ידועות ועוד מספר לא ידוע של תקלות לא מדווחות) במערכות 1,000( הטיפול וההולכה. את רוב התקלות ניתן היה למנוע באמצעות אכיפת תקנות צנרת המחייבות טיפול במערכות ההולכה. אכיפת התקנות גם תחייב הפרדה בין מערכות הניקוז והביוב, הגורמות לעומס רב על המט“שים ולהגלשת שפכים לים ולנחלים. לו המשרד להגנת הסביבה היה מעמיד לדין ראש רשות, מנהל תאגיד או מנהל מט“ש, ובית המשפט היה מטיל קנסות כבדים, אין ספק שדבר זה היה מצמצם באחת את מספר התקלות המדווחות והלא מדווחות ואת חדירת הנגר למערכות הביוב. במצב השורר כיום, שבו אין כמעט אכיפה, אין להתפלא על-כך שהזרמה לנחל היא ברירת המחדל המידית, המתקבלת כמעט באדישות. בארץ צפופה ובנויה האתגר העתיד יהיה גדול יותר יש לקוות שההנהגה הבאה של המשרד להגנת הסביבה, תראה בנחלים נושא חשוב מספיק כדי להשקיע בו משאבים לפיקוח ולאכיפה, ושרשות המים תצליח לעמוד ביעד הקמת המאגרים ושיפור האיכות. אסור לשכוח שבניגוד 1.8%- למרבית מדינות המערב, האוכלוסייה בישראל גדלה בכל שנה בכ ואיתה גדלה גם כמות השפכים המיוצרים. במקביל לגידול באוכלוסייה גדל גם השטח המבונה, בעיקר במרכז הארץ. תופעה שתגרום לנדידת החקלאות לאזור הדרום המבונה פחות, לפי שעה. הצמצום בשטח החקלאי והעלייה בכמות האוכלוסייה יגרמו לעודפי קולחים במרכז, תופעה שאת ניצניה אנחנו רואים כיום, והיא תלך ותגדל ככל שמגמות אלה יתרחבו. מציאת פתרון כבר כיום לבעיה מורכבת זו מחייבת כבר עתה לחשוב על פתרונות, ולא נחלי הארץ ימשיכו לסבול מזיהום ואיתם חופי הרחצה, הציבור, בריאותו ואיכות חייו. בסוף החורף זרמו קולחים ממט“ש נהרייה לים בעקבות מחסור בשטחי איגום במאגרי אשר, הקולטים את קולחי העיר שגם הם מטופלים לרמה שניונית בלבד. ההזרמה שהתבצעה באמצעות צינור ישירות לים חייבה את סגירת חוף אכזיב בשל רמתם הנמוכה של הקולחים