הנדסת מים

50 מגזין המים הישראלי הנדסת מים מי הכנרת, ובארות מקומיות שהכילו את החומר, ספקו שני המקורות הללו את מרבית דרישות הצמח. , עם הפעלת מתקן ההתפלה באשקלון, החלה תכנית נרחבת 2005 בשנת להתפלת מים בישראל. עשור לאחר מכן, היא מתבצעת בחמישה מתקנים גדולים לאורך חופי הים התיכון, מאשקלון בדרום ועד לחדרה בצפון. היקף מיליוני מטרים מעוקבים לשנה. 660- הפקת המים המותפלים נאמד ב נמדד היקף צריכה של מים שפירים לכל השימושים של 2015 בשנת מיליון מטרים מעוקבים. מים מותפלים או מעורבבים במים אחרים 1400- כ משמשים כיום להשקיה באזורים שונים בארץ. המים המותפלים אינם מכילים מגנזיום בכלל. זאת לעומת ריכוז של כעשרים חלקים למיליון במי הכנרת. לפיכך, על החקלאים לשקול הוספת מגנזיום למי השתייה. חקר המחסור וסימניו בניסוי שנערך במו“פ רמת נגב נלמדה תגובת עגבנייה לסידן ולמגנזיום במצע מנותק הדל במינרלים. השקיה ברמת מגנזיום גבוהה ובריכוז סידן נמוך פגעה בקליטת הסידן והגבירה את הופעתה של תופעת שחור הפיטם ( פגיעה בחלק המחודד של הפרי). כך אירע גם להיפך: השקיה בריכוז סידן עודף ובריכוזי מגנזיום נמוכים גרמה למחסורי מגנזיום. מחסור במגנזיום מאופיין בהצהבה של עלים מבוגרים בחלקים התחתונים והמרכזיים של הצמח. הצהבת העלים מתחילה בהיקף הטרף ומשם מתפשטת לכל שטחו. בתחילה מופיעים סימני המחסור לרוב בעלים התחתונים ובמרכז הצמח. כאשר הצמחים נושאים יבול כבד- העלים האמצעיים והתחתונים מתחילים להצהיב בין העורקים הנשארים ירוקים. זו תופעה הנקראת כלורוזה בין עורקית. לאחר מכן עלולים סימני המחסור להופיע גם בעלים הצעירים יותר. העלים הבוגרים עשויים לשנות צבעם לצהוב או כתום, כשאזורים נקרוטיים חומים מופיעים בין העורקים. הגורמים למחסור במגנזיום מעלות צלזיוס 17- גורם אחד הוא טמפרטורת קרקע נמוכה הקטנה מ ולכן המחסור נפוץ יותר בסתיו ובחורף. גורם אחר הוא עומס יבול מרבי על הצמחים לפני הקטיף הראשון, היוצר פעילות שורשים נמוכה אשר מעכבת את קליטת המגנזיום. ליקויים במבנה הקרקע או בניקוז המונעים את התפתחות השורשים, גם הם מביאים למחסור. כמו כן הוא נוצר בגלל רמה נמוכה של מגנזיום במי ההשקיה או עודף סידן או אשלגן בקרקע. בנוסף יש לציין שמוליכות חשמלית גבוהה של תמיסת הקרקע, גם כשהיא נגרמת כתוצאה מדישון בכמות גדולה של אשלגן , משחקת תפקיד. כמו כן יש לזכור שזנים מסוימים רגישים יותר מזנים אחרים ולכן יש להעלות בהתאם את ריכוז המגנזיום במקרים של זנים אלו. דרכים להתמודדות עם המחסור בקרקעות דלות במגנזיום יש לדאוג לכך שריכוז המגנזיום במי ההשקיה לא חלקים למיליון מתחילת העונה. יתר על כן, ניתן להגדילו לרמה 25- יקטן מ חלקים למיליון בזנים הרגישים למחסור. כמות הדשן שאותה 33 של עד מוסיפים תיקבע לאחר אנליזה כימית של המים וקבלת מידע על ריכוזו ההתחלתי של המגנזיום במים. הוספת מגנזיום יכולה להתבצע בכמה אופנים. בדישון בתכשירים מורכבים מגנזיום. כאשר מקור המים 0.5% , יש להוסיף תמיד NPK נוזליים המכילים ברובו הוא מי התפלה, אפשר לדשן בתכשירים מורכבים עם אחוז אחד של מגנזיום או יותר. בדשן מסוג מור/אור ובדשן מעין (דומה למור ועל בסיס אשלגן כלורי) כבר מוספים אחוז אחד של מגנזיום ושני אחוזים של סידן. דרך נוספת היא באמצעות מתן דשן המכיל מגנזיום על בסיס חנקת מגנזיום או באמצעות שימוש בדשנים מיוחדים כמו מגניסל ( מוצק), מגנזאון (נוזלי) קלמג (נוזלי) המכיל גם סידן או כזה המכיל סידן ועשוי להכיל גם אשלגן, והזרקתם במשאבה נוספת בעת הדישון. אין לשלב את הדשנים שהוזכרו בדשן המכיל זרחן מאחר ותיווצר שקיעה כימית של חומרי הדישון. במקרה שאין משאבה נוספת, ניתן לדשן בנפרד מגניסל/מגנזון בכמות של קילוגרם עד שני קילוגרם לדונם ולהתחשב בחנקן מהדשן, קילוגרם מגניסל מוסיף גרם מגנזיום. תדירות טיפול זה תיקבע לפי בדיקות קרקע ומים ועל פי 96 סימני המחסור בעלים. בקיץ, כאשר הקרקע חמה וקליטת יסודות ההזנה מיטבית, מומלץ לדשן בדשן המכיל מגנזיום בכמות של קילוגרם לדונם ליום שמשמעותם כמאה גרם מגנזיום לדונם ליום. בחורף, כאשר הטמפרטורות של הקרקע נמוכות, אפשר לדשן בקילוגרם לדונם דשן המכיל מגנזיום מדי כמה שבועות, בתדירות פחותה. עוד דרך להוספת מגנזיום היא באמצעות דשן על בסיס מגנזיום סולפט הידוע גם בשם מגנזיום גופרתי או מלח אנגלי. קילוגרם של דשן זה מוסיף גרם סולפט. מומלץ להרכיב תמיסת אב של 130- גרם מגנזיום ו 97.5 מגנזיום סולפט ( מיהול של עשרים אחוזים של מגנזיום סולפט) ולהזריק באמצעות משאבה נוספת בעת הדישון. אין לשלב בדשנים המכילים זרחן או סידן בגלל החשש לשקיעה כימית. ערבוב עם אשלגן כלורי או עם חנקת אשלגן יגרום לירידה במסיסות של האשלגן עקב היווצרות אשלגן גופרתי. בדישון של העלווה ניתן להשתמש בריסוס באמצעות מגניסל או מגנזאון בריכוז של אחוז או שניים. יש להימנע מריסוס בחומרים אלה בשעות החמות כדי לא לצרוב את העלים. דרך הקרקע ניתן להשתמש בקומפוסט המכיל אחוז אחד של מגנזיום, ויש לבצע אנליזה כימית שלו לפני היישום. באופן כללי ניתן לומר שיישום דרך מים בריכוז נכון נותן מענה למחסור במגנזיום מחסור במגנזיום מאופיין בהצהבה של עלים מבוגרים בחלקים התחתונים והמרכזיים של הצמח. הצהבת העלים מתחילה בהיקף הטרף ומשם מתפשטת לכל שטחו