הנדסת מים

16 מגזין המים הישראלי הנדסת מים לצד מגוון הטכנולוגיות מים המתפתחות בישראל, החלו מכון התקנים וכמה משרדי ממשלה בסיוע בהכנת תקנים בין לאומיים בתחום המים. תקנים כאלו יוכלו לסייע להפצת טכנולוגיות ופתרונות ובהם גם כאלו שהתפתחו בשוק המקומי רקע להקמה האקלים הסמי-ארידי באזור הגיאוגרפי שבו ישראל ממוקמת הביא לכך שמאז הקמתה, המדינה נדרשת להתמודד עם מחסור חמור מים במגזר החקלאי, התעשייתי והביתי. מאז ועד היום, התעשייה הענפהשצמחה בסקטור המים פיתחה דרכים להתמודדות עם המחסור, הכוללים מגוון פתרונות וטכנולוגיות, כגון השקיה בטפטוף, מערכות לסיווג אירועים באיכותמי השתייה, שימוש במקורותמים חלופיים ומערכות בקרה ומחשוב חכמות. שינויי האקליםשאינם פוסחים על מדינות מפותחות ומתפתחות, ביניהםשינויים בדפוסי הגשמים, מביאים למחסור במים באזורים נוספים בעולם, גם מחוץ למזרח התיכון. עלייה בצורך בהתמודדות עם השינויים, לצד התחזקות המחקר והמודעות, אפשר לישראל להפוך את המחסור ליתרון עסקי בעולם – כשהיא מחזיקה ידע וניסיון המקדימים את זמנם במקומות שבהם נדרשים פתרונות להתמודדות עם המשבר. התוכנית לקידום תקינה בין-לאומית בתחום המים שפועלת במכון התקנים הישראלי היא אחת הפלטפורמות לקידום התעשייה הישראלית בחו“ל, הפועלת בשיתוף עם משרד הכלכלה ומשרדי ממשלה נוספים, רשות המים, התעשייה והאקדמיה בישראל. במסגרת זו מזוהים פערי ידע, ניסיון ורגולציה או תחומים שיש בהם פוטנציאל להובלה ישראלית בעולם, ובעקבותיהם מפותחים תקנים בין-לאומיים המסמנים את התעשייה הישראלית כסטנדרט עולמי ובכך מסייעים לה להתפתח גם מחוץ לישראל. כמובן, לצד זאת מועבר הידע והניסיון הישראלי למקומות שבהם הוא נדרש. בעקבות החלטת ממשלת ישראל מספר 2007 התוכנית החלה לפעול בשנת , לקדם את טכנולוגיות המים בישראל, ברמה הארצית 2006 משנת 157 והבין-לאומית, בין היתר באמצעותשימוש בתקינה בתחום המים כפלטפורמה Israel לקידום הנושא. הקמת התוכנית הייתה חלק מהתוכנית הלאומית שהוביל משרד הכלכלה והתעשייה, שמטרתה קידום תעשיות NewTech המים והאנרגייה המתחדשת. תקניםבין-לאומיים, שהתעשייה 13 ועד היוםפותחו במסגרת זו 2007 מאז שנת הישראלית הובילה. ישראל, באמצעות התוכנית במכון התקנים, מובילה היום נציגים ממגזר התעשייה, 250- ועדותתקינה בין-לאומיות, ופעילים בה כ 15- כ הממשלה והאקדמיה בישראל. תחומי הפעילות חלקמהתקניםשהתוכניתהובילה ומובילה עוסקים בהיבטים השונים הכרוכים 90 בהשבת שפכים. כידוע, ישראל היא ממובילות התחום בעולם עם כמעט אחוזים ממי ההשקיה בישראל. בראש הוועדה 50- אחוזי השבה המהווים כ ISO TC הטכנית הראשונה שישראל מובילה בארגון התקינה הבין-לאומי ( ), באמצעות התוכנית במכון התקנים, מכהן מר נתי ברק 282 Water reuse שגם עומד בראש תחום הקיימות בחברת נטפים הוותיקה. במסגרת זו פורסמה לאחרונה סדרת תקנים הכוללת הנחיות לביצוע פרויקט . סדרת תקנים זו משמשת כעת כבסיס לכתיבה ISO 16975 , השבת שפכים של דירקטיבה אירופית בנושא שימוש בקולחים בהשקיה חקלאית, בהשקיית פארקים ומגרשי גולף. בסיס זה יסייע לסחר במוצרי חקלאות בין מדינות שונות. אותה הוועדה תפרסם בקרוב גם תקן לשימוש בקולחים בהשקיה בטפטוף. עוד תקן בין-לאומי לייצור מים המתאימים לשימוש בתעשיית התרופות פורסם בימים האחרונים. נושאים חדשים הנמצאים כעת בפיתוח הם תקנים לצמצום צריכת אנרגיה במתקן לטיפול בשפכים, ביצוע פיילוט של מתקן לטיפול בשפכי תעשיה, לשיטות שונות של חיטוי קולחים ועוד. כל אלה נכתבים תוך שיתוף פעולה עם מדינות אחרות המשפיעות על הזירה הגלובלית בתחום המים כגון סין, יפן, קנדה, צרפת, ספרד ופורטוגל. כל זאת , להגעה לקונצנזוס בין המדינות, שלכל ISO מתוך מחויבות, תחת החוקים של אחת מהן קול אחד ושווה בכל הצבעה. גם בתחום ניהול משק המים, מדינות הסובלות ממחסור במים נושאות עיניהן לישראל, הנחשבת מובילה עם משק מים ריכוזי, רגולטור יחיד ובעלות לאומית על המשאב במחסור. כאן היתרון של ישראל בא לידי ביטוי עם הובלה של כמה מינוף התעשייה הישראלית בשוק הגלובלי באמצעות התוכנית לקידום תקינה בין-לאומית בתחום המים במכון התקנים הישראלי אורית איציק, רכזת התוכנית לקידום תקינה בין-לאומית בתחום המים במכון התקנים הישראלי ירון בן-ארי, ראש התוכנית (התוכנית לקידום תקינה בין-לאומית בתחום המים פועלת במכון התקנים הישראלי מאז בין-לאומיים, שאת הכנתם היא מובילה ISO תקני 13 , ומאז ועד היום פרסמה 2007 שנת בשיתוף עם התעשייה הישראלית, לטובת קידומה בשוק הגלובלי. המאמר מתבסס על דברים שהוצגו בכנס האחרון של האיגוד הישראלי למים) אורית איציק