הנדסת מים

20 מגזין המים הישראלי הנדסת מים מצבם של נחלים ובתי גידול מימיים אחרים בישראל מוסיף להיות קשה, על אף השיפור היחסי של השנים האחרונות. יש לבצע עוד פעולות כדי למנוע זיהום ממקורות שונים, ולשחרר מים לטבע בכל מקום שהדבר אפשרי בתי גידול המימיים בישראל נפגעו ועברו שינויים ניכרים במהלך המאה האחרונה. השינויים והפגיעה היו רב-מערכתיים, עד לכדי היעלמותם המלאה של חלק מבתי הגידול. מעיינות רבים אוחזו ( במבנים וצנרת שמנצלים את מימיהם) והנחלים שאותם הזינו, יבשו או הפכו לדלי זרימה. ביוב, ולאחר מכן קולחים ברמת טיהור משתנה ולא יציבה הוזרמו במקום מי המקור שנתפסו. גם מבנה וצורת הנחלים השתנו לרעה. בנחל טבעי, זרימת המים, הסחף והצמחייה, קובעים את נתיבי הנחל, את המבנה ואת הצורה שלו. סך התהליכים של זרימה, סחף והתפתחות צמחייה, מקנים לו את צורתו הפתלתלה, האופיינית. את מקומו של הנחל הטבעי, תפסו נחלים בעלי צורה מלאכותית. זאת, בעקבות תהליכי הפיתוח, ההגנה מפני שטפונות והעיבוד החקלאי. נחלי המישור והעמקים כיום הם מיושרים, מורחבים, עמוקים ותלולי גדה. פיתוח התשתיות וניצול המים, הביאו גם לפגיעה בקישוריות לאורך הנחלים. סכרים, מפלים מלאכותיים, מעבירי מים צרים וחשוכים, כל אלה פגמו ביכולת הנחל להוליך דרכו חומר, זרעים ואורגניזמים. ס“כ התהליכים שתוארו, הביאו לכך שכלל השטח של בתי הדיגול המימיים הצטמצם ותפקודם של אלו שנותרו, ירוד. תמונת מצב של בתי הגידול המימיים בישראל אבי אוזן, אקולוג בתי גידול לחים, רשות הטבע והגנים בריכת חורף ליד צומת גלילות בחורף האחרון