הנדסת מים

37 מגזין המים הישראלי הנדסת מים בולטת לכך. סדרת השנים השחונות האחרונות פגעה במדינה והדבר היווה גורם בעל משקל רב בהתערערות השלטון ובמלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה. מיליוני פלאחים בסוריה מתקיימים בזכות גשמי החורף. בדומה לישראל, סוריה עברה סדרות של שנים שחונות. החיטה לא גדלה ומרעה כמעט ולא הניב מזון לבקר. כמיליון פלאחים שלא היה להם ולמשפחתם אוכל, נסו לדמשק במטרה למצוא מזון, עבודה ומחסה. כשלא מצאו אף אחד מאלו, החלו במהומות, גניבות והפגנות. המשטר התמוטט והחלה מלחמת אזרחים עקובה מדם. סוריה נהרסה וחצי מיליון מתושביה נהרגו. התפתחות של איום אזורי איראן סובלת מבצורת, אספקת המים בעיראק מאוימת ע“י סכר אטטורק בתורכיה. ירדן שהיא הדלה במשאבי מים מזה שנים, נמצאת במצב קריטי עוד יותר עם כניסת מיליוני פליטים ממלחמות בעיראק ובסוריה. הנילוס שכבר מגיע לגבול היכולת לספק מים לקרוב לחצי מיליארד התושבים באגן ההיקוות, מהווה מקור מים בתחרות בין מצרים למדינות במעלה הזרם. מיליארד מ“ק, נושא המהווה סיכון 60 אתיופיה בונה סכר בקיבולת של למלחמה איזורית ו/או למשבר ורעב במצרים. יש צפי למנוסה של מיליוני איכרים לערים הגדולות במצרים (בדומה למה שקרה בסוריה). התפתחויות אלו מהוות סיכון לשלום האזור ואיום קיומי חמור על ישראל שתהיה מוקפת בעשרות מליוני פליטי רעב. לא ניתן לעצור אנשים חסרי מזון ומים. זו תמונת מצב שהיא מדאיגה לא פחות מאיומים אחרים הזוכים להבלטה תקשורתית. צורך בפעילות להקטנת הסיכון ראיית המצב החמור אכן מפחידה. חובה עלינו ועל העולם לפעול להקטנת הסכנות ולוח הזמנים הוא קצר. גם אם לא נוכל לפתור את כל הבעיות בשנים הקרובות, יש לסמן סיכוי לפתרון, וזאת בהקדם האפשרי. יש הסכמה נרחבת שבריחה של מליוני פליטים מארצות המצויות בסיכון קיומי עם מצוקת רעב וצמא לארצות אחרות, אינו פתרון. חייב להימצא מענה בתוך האזור ובתוך המדינות המצויות בסיכון של בצורת ומחסור במים. חובה על העולם בכללותו ועל ישראל, באמצעות יכולותיה לסייע בפתרונות אלו. אין לנו אפשרות להחזיר את האקלים לשיווי המשקל ששרר בו לפני כמה עשורים, אבל יש לנו אמצעים טכנולוגיים להקל על המחסור בגשם. יש מקום לקוות כי באם אנו, במדינת ישראל, נתחיל בפעילות בתחום זה, יצטרפו אלינו מדינות אחרות, ארגונים בין לאומיים העוסקים בתחום וכן הון פרטי, כדי לאפשר פעילות בהיקף הנדרש. פעלנו בכיוון זה בעבר, בשנות החמישים כשהיינו מדינה עם אמצעים מוגבלים מאד. יש אצלנו ידע ומומחיות בתחומים נדרשים ואנו יכולים ואף חייבים לפעול שוב כיווני פעולה אפשריים . הגדלת היצע המים 1 קיימות אפשרויות קונבנציונאליות להגברת היצע המים, • פיתוח של מקורות מי תהום, כולל מקורות מים פוסיליים המצויים בסיני ובצפון אפריקה (בהמשך לעבודות בנושא של פרופ' אריה איסר) . • ניצול קולחים להשקייה. • אגירת מי גשמים, מאגירה בבתים הבודדים ועד לאגירת איזורית . • התפלת מים, כולל, או בדגש, על טיוב מים מליחים. . חסכון במים. 2 המקור הזמין ביותר, לתוספת מים לשימוש, בוודאי לטווח הזמן הקרוב, הינו חסכון במים. שיטת ההשקיה הנפוצה ביותר בעולם ובאיזור הנדון הינה שיטת ההצפה. יעילותה של שיטת השקיה זו הינה בסדר גודל של מחצית ופחות משיטות השקייה מבוקרות יותר. כן יש מקום לחסכון רב באספקת המים המוניציפאלית. פעילויות נדרשות: • פיתוח, הדגמה, יצור והפצה של מתקני השקייה יעילים. • מערכות טפטוף חדשניות שפותחו בארץ הפועלות ע“י שימוש בטפטפות שאינן דורשות עומד מים גבוה לתפעול ועמידות לסתימות. העומד הנמוך מאפשר שימוש בצנרת דקת דופן וזולה יותר. הפיתוח מצוי בשלב של הפעלת מפעלי חלוץ בקנה מידה משקי בעולם. • הדרכה לשימוש יעיל במים. . פיתוח ומחקר 3 הדגש בפרוייקט המוצע הינו הורדת ידע קיים לשטח, תוך התאמות ושכלולים במידת הצורך. יחד עם זאת, כל עבודת מו“פ המונחית ע“י השיקולים לשיפור המצב באיזורים הסובלים ממחסור במים, חשובה ויש לעודדה. יש מקום ליצור רשימת נושאי מחקר מתאימים ולנסות לתאום המחקרים והחוקרים. . מרכזי הדגמה והדרכה 4 אין ולא נראה פתרון פלא, לשנות בטווח הקצר, את ניהול משק המים בקנה מידה של מדינה או איזור. שינוי כזה מחייב ידע, גיבוי פוליטי, משטר נאות ותמיכה כלכלית בהיקף גבוה מאד. זה בהחלט לא פשוט. אולם, יש סיכוי שהקמה של מרכזים להדגמה לתפעול משק מים יעיל לחקלאות ואף למשקי הבית תהווה גרעין לפיתוח בקנה מידה גדול יותר. באם נגיע למצב משברי שיחייב פעולה, יש סיכוי כי מרכזי ההדגמה יהוו גרעין לשינוי בהיקף גדול יותר. יש הסכמה נרחבת שבריחת מיליוני פליטים מארצות המצויות בסיכון קיומי עם מצוקת רעב וצמא לארצות אחרות, אינו פתרון “חובה עלינו ועל העולם לפעול להקטנת הסכנות ולוח הזמנים הוא קצר“. פרופ' אבימלך