הנדסת מים

17 מגזין המים הישראלי הנדסת מים שנה לאחר חתימת הסכם השלום של 25 ישראל עם ירדן, החלק בהסכם העוסק במים, ממלא תפקיד מרכזי ביחסים בין שתי המדינות. המאמר הבא סוקר את ההיסטוריה של ההסכם , את הישגיו וגם כמה מהקשיים שהתגלו עם השנים. משאב המים במזרח התיכון כמרכיב בסכסוך האזורי עם גידול האוכלוסייה העולמית וצרכיה הרבים בתחילת המאה העשרים ואחת, הולכת וגוברת התחרות על משאבי המים המיועדים לשתייה ולהשקייה. מצב זה ניכר במיוחד במזרח התיכון, בו כמות המים הינה מצומצמת. כתוצאה מכך משחקים המים תפקיד מהותי בתהליכים הפוליטיים והאסטרטגיים ונוטלים חלק בעיצוב ההווה והעתיד של האזור כולו. סוגיה זו תופשת מקום מרכזי בשיחות השלום שהתקיימו בעבר או מתנהלות בהווה בין מדינות האזור. המזרח התיכון הינו אזור בו כמות המים הינה דלה ומועטה ומערכות היחסים בין מדינות האזור מאופיינות במתיחות צבאית ומדינית תמידית. כתוצאה מכך גדול הפיתוי להשתמש במים כאמצעי פוליטי וכמטרה צבאית. בסקירה הבאה אתמקד בסוגיית סעיף המים ביחסי ישראל-ירדן והסכם השלום . אדון בתמורות שחלו ביחסי ירדן- ישראל לאורך 1994 שנחתם ביניהן ביוני השנים ומקומם של הסכמי המים במסגרת תמורות אלו. הכוונה במאמר זה היא לתת סקירה כללית ומתומצתת של יחסי ישראל- ירדן באופן כללי. סקירה מפורטת יותר של מקורות המים המשותפים והשלכותיהם על המדינות השונות. לאחר מכן אתאר את ההסכם המקורי ואעמוד על תמורות שחלו בישומו לאורך השנים. ולבסוף אדון בהשפעתו של גורם המים ביחסי המדינות והשפעתו על בטחון ישראל ביחס לאספקט הירדני. לטובת הניהול המשותף של משאבי המים המשותפים לירדן וישראל מונתה ועדת מים מקצועית משותפת בה חברים שלושה נציגים מכל מדינה והיא כפופה לדרג המדיני. תכליתה לנהל את משק המים המשותף מתוך ראיה מקצועית ארוכת טווח שאינה כפופה לאינטרסים צרים של כל אחת מהמדינות * עודד פורת, מנהל חינוכי מדרשת הגולן. ** תלמיד תואר שלישי בחוג ללימודי ארץ ישראל בבר אילן. (המאמר נכתב במסגרת קורס “תשתיות אזרחיות בבטחון מדינת ישראל“)