הנדסת מים

18 מגזין המים הישראלי הנדסת מים יחסי ישראל וירדן מאז סיום מלחמת העצמאות ועל אף התמשכות המצב המלחמתי ביניהן, היה ערוץ ישיר של הידברות בין ישראל וירדן. לפיכך מיד לאחר הסכמי אוסלו , העזה ירדן סופסוף 1993 שנחתמו בין מדינת ישראל לפלשתינים בשנת להעלות את היחסים שלב ולחתום על הסכם שלום רשמי עם ישראל. נחתם הסכם שלום. הסכם זה הוא ככל הנראה הפשוט ביותר 1994 בשנת מבחינתה של ישראל. הן לאור מהות היחסים שהיו קודם לכן בין המדינות, והן לאור ויתורה של ירדן על שטחי יהודה ושומרון לא נותרה כמעט סוגיה טריטוריאלית. לפיכך הסכם השלום בין המדינות שיקף בעיקר אינטרסים משותפים של פיתוח אזורי. נושא המים הינו אינטרס משותף ראשון במעלה בין המדינות. זאת לאור העובדה שמשק המים הירדני הינו משק מים בעל פוטנציאל מים מוגבל ביותר עד כדי כך שבערב החתימה על הסכם השלום, בעמאן, עיר הבירה הירדנית, היו מים זורמים במשך יום בשבוע בלבד. ההיסטוריה ההידרו פוליטיקה ביחסי ירדן וישראל את מימד ה“מים“ ביחסים בין המדינות, או כמו שהוא מכונה הידרו פוליטיקה ניתן לחלק לשתי תקופות היסטוריות טרום החתימה על הסכם השלום ושתיים מאז החתימה הסכם השלום: )מאופיינת כ'תקופת 1967–1948 התקופה הראשונה, (בערך בשנים העימות והפעילות החד-צדדית'. היחסים בתקופה זו היו בעיקר אנטגוניסטיים, וממוסגרים בסכסוך הערבי-ישראלי. אם כי יש לציין את תכנית ג'ונסטון והסכמה של ישראל וירדן לתכנית זו. שהובילה אף למפגשים טכניים בלתי רשמיים שמטרתם חלוקת המים באזור הירמוך. התקופה השנייה מאופיינת בדרך כלל ב'תיאום שקט' (נמשכה בערך בשנים ). בעקבות המעבר לשליטה ישראלית בגדה הצפונית של נהר 1994–1967 הירמוך וברוב הגדה המערבית של נהר הירדן נדרשה מערכת קשרים שונה בין המדינות, ואכן התנהל תיאום אד-הוק בדרגים נמוכים בנושאי מים, וכך נמנעו עימותים בין המדינות. ) הייתה שונה מקודמותיה, שכן התנהלה 2005–1994( , התקופה השלישית במסגרת רשמית של 'תיאום ושיתוף פעולה' בעקבות הסכם השלום .ההסכם כלל בין היתר סעיפים 1994 שנחתם בין שתי המדינות באוקטובר “שהסדירו את כל ענייני המים“ בין המדינות. נכנסה מדינת ישראל ל“עידן 2005 התקופה הרביעית, החל משנת ההתפלה“ , תהליך שמוציא את ישראל ממשק מים גרעוני למשק מים יציב. כתוצאה מכך פחתה חשיבותו של אגן הירמוך והירדן למשק המים הישראלי וכנובע מכך ישנה השפעה על יכולת העברת מים לירדן. לתהליך זה ישנם גם השפעות על ההידרו פוליטיקה של ישראל עם ירדן שכן הוא מפחית מחשיבות אגן הירמוך והירדן למשק המים הישראלי ומאפשר אספקת מים יציבה לירדן. משק המים המשותף משק המים המשותף לישראל וירדן כולל את מגוון מקורות המים הטבעיים הקיימים: נהר הירמוך והירדן הדרומי, המייצגים את מקור “מי נגר עילי“. אקוות הערבה המייצגת את “מי התהום“, וים סוף המהווה מקור למי ים מותפלים. ק“מ ואגן ההיקוות שלו בגודל של 70- נהר הירמוך- נהר שאורכו של כ מליון מטרים 360 - ק“מ. הממוצע השנתי של שפיעתו היא כ 6,800- כ מעוקבים לשנה. מרבית הזרימה בנחל הינה שטפונית ונוצרת כתוצאה מירידת גשמים שכן מעטים המעיינות הנמצאים לאורך אגן ההיקוות (בניגוד לירדן בו נמצאים מעיינות הדן, מעיין הבניאס ומקורות החצבאני שהינם למעשה מעיינות). לפיכך ניצול מיטבי של המים הינו ע“י יצירת מאגרים שפך הירדן לים המלח. צילום: צפריר רינת