הנדסת מים

24 מגזין המים הישראלי הנדסת מים חקלאיות בעולם, ובמתן פתרון לצו ההגבלה שהוציא משרד החקלאות לשימוש בחממות לייצור אנרגיה סולארית בלבד. המערכת מותקנת לכיוון מזרח מערב כך שבימי החורף הגידולים יחשפו לקרני השמש ואילו בימי הקיץ תווסת המערכת את עוצמת קרני השמש החודרת לחממה. כל זאת בעזרת טכנולוגיה חדשה של לוחות אופטיים מיוחדים הנקראים 'בוסטרים'. הם מווסתים חלק מהקרינה לחממה ומותקנים מול הלוחות הסולאריים ובכך בימי הקיץ. 20%- מוגברת הפקת החשמל הסולארי ב מערכת אקוופוניקה המשלבת שני גידולים על אותו מצע מים שיטת גידול צמחים לצד גידול דגים, בשיטה שנקראת אקוופוניקה. הוקמה על ידי צוות חקלאות המים במו“פ ערבה תיכונה וצפונית ממחזור של חומרים שהם בשימוש בחקלאות הקיימת בערבה. השיטה משלבת שני תחומי גידול חקלאיים, דגים וצמחים, במערכת גידול המנותקת מהקרקע המתבססת על מים, אשר החיבור ביניהם מקנה למערכת הגידול כולה יתרונות חשובים. באחד המחקרים לדוגמא, גידלו יחד חסות ודגי אמנון. בשיטה זו, הדגים מפרישים למים נוטריינטים, אמוניה וחומרים נוספים, תרכובות כימיות החיוניות לצמיחה וגדילה, אשר לא נצרכותעל ידי הדגים עצמם, ומהוותעבורם פסולתשמלכלכת את מי הגידול. הנוטריינטים מהווים דשן אורגני איכותי עבור החסות שגדלות על מצע מי הגידול של הדגים, צורכות את הנוטריינטים וכך גם מנקות עבור הדגים את המים. השיטה האקוופונית מתאפיינת בחיסכון רב במים, דבר שהופך אותה לשיטת גידול חקלאי אידיאלית עבור חקלאי הערבה, הנדרשים כל העת למצוא פתרון למחסור במים שפירים שקיים באזור. כמו כן, המערכת מפיקה את המקסימום מהמים. שכן, בגידולי חקלאות סטנדרטיים, לא כל המים שמשמשים את החקלאי בעת ההשקיה מגיעים למיצוי מקסימאלי ונצרכים על ידי הצמח. חלקם מחלחלים ולא ניתן להשתמש בהם. כיום התחיל השימוש בטכנולוגיה זו להתרחב גם לאזורים עירוניים בישראל, אבל עדיין בקנה מידה מצומצם. מעבדה לחקר מיקרו-אצות התנאים הקיצוניים של הערבה, הבידוד הגיאוגרפי, הניתוק ממערכת מימית טבעית, הקרינה הסולארית המוגברת וימי השמש המרובים, הופכים את האזור המדברי למקום אידיאלי לגידול מיקרו-אצות. החום והשמש התגלו ככלים יעילים למיצוי התכונות המבוקשות אצל המיקרו-אצות, והבידוד הסביבתי מונע זיהום ומבטיח בקרה מקסימלית של החוקרים. חוקרי תחום גידולי המים במו“פ ערבה תיכונה וצפונית, זיהו את הפוטנציאל המחקרי, הרפואי, האנרגטי והכלכלי שטמון בגידול מיקרו-אצות ובימים אלה מוקמים מעבדה חדשה וצוות מחקר ייעודי חדש לחקר הענף. חוקרים ברחבי העולם טוענים, כי אצות מיקרוסקופיות יהוו מקור ייחודי לחומרי גלם נחוצים לייצור פתרונות חדשניים לאיומים המשמעותיים שמרחפים כיום מעל המין האנושי, כגון משבר הסוכר העולמי המתהווה, חומרי גלם טבעיים חדשים לתרופות, או לחלופין הצורך במקור אנרגיה ירוקה וזמינה שתחליף את השימוש בנפט. על פי הממצאים המחקריים, מיקרו-אצות מהוות מקור טבעי חיוני, מציל חיים, המספק חומרי גלם לכל אלה, ולתחומי תעשייה נוספים, למשל קוסמטיקה, תוספי מזון, ביוטכנולוגיה, חקלאות מים ועוד. המחקרים שנעשו עד כה בנושא קובעים, כי מדובר ביצורים עדינים וקשוחים כאחד, אתגר מחקרי לא פשוט מכיוון שהמיקרו-אצות אינן ממהרות לשתף פעולה עם החוקרים, ומצד שני רגישות במיוחד ומושפעות רבות מתנאי שטח הגידול. החקלאות המתקדמת בערבה התיכונה, בה מגדלים מזון בלב המדבר, הינה ההוכחה ליכולות המקצועיות של החקלאים בערבה. לצד הנתון החשוב כי פוטו ביוריאקטור עם אצות- גידול בתוך שקית אקוופוניקה-שיטת גידול המשלבת שני גידולים על אותו מצע מים אחד הפיתוחים באזור הוא שיטה לגידול משולב של דגים וחסות במצע מים. הדגים מפרישים למים נוטרינטים והחסות משתמשות בהן כבסיס לגידול. השיטה חסכונית בכמות המים ומותאמת לתנאי המדבר