הנדסת מים

32 מגזין המים הישראלי הנדסת מים להוראות לשימוש חוזר - טיהור קולחין והשמשתם לטובת צרכנים ייחודיים כגון חקלאות (השקייה בקולחין) וטבע (החזרת מים לנחלים). החלק השני (באגף הימני), קובע כללים המכוונים לתכניות פיתוח לסוגיהן, לניצול נכון ויעיל של משאב המים, ולהגנה עליו. כאן כלולות הוראות בדבר ניהול וממשק נגר עילי לניצול והשהיה והפנייתו לשטחים פתוחים, הוראות להחדרת מים למי התהום, ולהגנה עליהם מפני זיהום. דוגמא לשינויים טכניים - אירגון פרק המים בתמ“א אחת 5 תרשים שפת תכנון מקורית: דוגמאות לשינויים מהותיים: – ביוב כללה ארבעה סיווגים למתקני טיהור שפכים: ''מתקן טיפול 34 תמ''א קיים'', ''מתקן טיפול מוצע'', ''מתקן טיפול קיים שאינו מוצע''. ''מתקן טיפול שאינו מוצע''. במקומם נקבעו בפרק המים בתמ''א אחת שני סיווגים: ''מתקן מ“ק ליום. ''מתקן מקומי'' בו 10,000 אזורי'' בו הספיקה היומית עולה על מ“ק ליום. 10,000 הספיקה היומית עד סימנה בתשריטיה ''אזורי איסוף'' לשפכים. בפרק המים בתמ''א 34 תמ''א אחת בוטלו אזורי האיסוף, לאחר שהתברר כי לא נעשה בהם כל שימוש, וכי מערך האיסוף המתוכנן מתעלם מהם. איגום והחדרה: כללה שני סוגי אתרי איסוף והחדרה למי תהום. 34 תמ''א ''מפעל החדרה'', ''אתר החדרה''. לאחר שלא נמצא כל הבדל בהוראות ביחס לשני הסוגים הללו, אוחדו שניהם תחת המושג ''אתר החדרה''. פרק הנחלים בתמ“א אחת ,34 למרות שנושא הנחלים נכלל בשעתו בסדרת תכניות המים - תמ''א נכללו הנחלים כפרק נפרד, בחטיבת השטחים הפתוחים, לצד שמורות-טבע, יערות וחופי ים. זאת מפני שהנחל באופיו הינו שטח פתוח ורציף, הנושא עימו ערכי טבע, מורשת ותרבות. נחלים וניקוז. בתשריט 3/ /ב 34 פרק “נחלים“ בתמ“א אחת מחליף את תמ“א מופיעה מערכת הנחלים הראשיים ונחלי המשנה, המתווים את קווי הנוף העיקריים ואגני הניקוז. זרימת המים בנחלים (ארעית או קבועה), מקיימת בהם בתי-גידול לחים, הנדירים בנוף הארץ. צירי הנחלים קושרים אתרים ומוקדי עניין, צירי טיול ותיור לאורכה ולרוחבה של הארץ. הנחלים וסביבתם יוצרים אתנחתאות בין הערים - מבנה ארצי של “שלבי סולם“ אשר לאורכם שטחים חקלאיים וטבעיים. מטרת פרק הנחלים להבטיח את קיומם של נחלים וסביבתם בראייה אגנית, תוך הדגשת שלל תפקידיהם: : צירי הנחלים מהווים נתיבי תרבות. טיול ותיור הקושרים אתרים, חברה א. מוקדי עניין ופעילויות פנאי, לאורכה ולרוחבה של הארץ; : ניקוז והולכתמיםתקינהתוך העדפה לזרימתמיםממקורות הידרולוגיה ב. טבעיים, בהתייחס לשימושי הקרקע הגובלים, בקיבולת מתאימה ועל מנת לצמצם נזקי סחף והצפות. : ציר הנחל מחזיק לרוב ערכי טבע, נוף ומורפולוגיה ייחודיים. אקולוגיה ג. הנחל כקו רציף וטבעי, מהווה מסדרון אקולוגי המחבר בין שטחים טבעיים שונים, ומאפשר מעברי חי וצומח ביניהם. : נחלי החוף העיקריים יוצרים שלד המחזיק סביבו מרחבים מבנה ארצי ד. פתוחים ושטחי חייץ בין המערכים הבנויים. פרק הנחלים בתמא אחת כולל הוראות ועקרונות חדשים אשר לא :3/ /ב 34 נכללו בשעתו בתמ“א - תוך ביטוי לערכיהם המיוחדים. התייחסות לאגן ההיקוות שמירת הנחלים והאגן החזותי של הנחל, העדפת שימושים בעלי זיקה לנחל בקירבתו, (בדומה לעקרון בפרק החופים), העדפתשימושים בזיקה לחופי הים והרחקתשימושים שאינם נדרשים לקו המים, אבטחת קיומו של הנחל במופע פתוח, וככל הניתן טבעי - לכל אורכו. - מתן אפשרות להליכה רציפה לאורך הנחל, והמשכיות עיקרון הרציפות המבטים דרך הנחל. שמירתרציפותאקולוגית-מרביתהמסדרונותהאקולוגיים מתקיימים על צירי הנחלים. : השבת נחלים שנאטמו או שהוסדרו בתעלה, הוראות בדבר שיקום נחלים השבת פיתולי הנחל, אמצעי עגינה ומזחים. : תוספת יעוד המייצג אזורים מוצפים לפרקים (שלוליות חורף, “שטחי הצפה“ שרידי ביצות וכדו'). (נבדלים מ''פשטי הצפה''). : נוספה הוראה בדבר הימנעות מהסטת נחל מן התוואי הטבעי, הסטת נחל הטמנתו בקרקע או קירויו. - הנצפה אל הנחל וממנו לרבות מבטים וצירים התייחסות לאגן החזותי פתוחים. התייחסות להשפעות במורד הנחל ובמעלה. - שמירתם וטיפוחם של המעיינות ושפיעתם. מעיינות דגש ניתן לגיוון המקורות, המאפשר את ביזור הייצור וההפקה