הנדסת מים

47 מגזין המים הישראלי הנדסת מים כנס המים בתל חי לפני מספר חודשים נערך בחסות החוג למדעי הסביבה והחוג למדעי מים במכללת תל חי כנס המים השביעי על שם איתן גדליזון, מי שהיה בעבר מנכ“ל החברה להגנת הטבע וגם מנכ“ל מכללת תל חי. השנה צוין בכנס עשור למותו של גדליזון שלו היה חלק חשוב בפעילות המחקרית ופעילות שימור הטבע באזור הכנרת. אחד המושבים בכנס הוקדש לזכרו של ד“ר אלון רימר שהיה חוקר במעבדה לחקר הכנרת והלך בשנה שעברה לעולמו. הכנס בתל חי נותן הזדמנות לחוקרים להציג נקודות מבט שונות על מצב מקורות המים באזור אגן ההיקוות של הכנרת ועל הקשר המורכב בין האדם והטבע. הנה כמה מהנושאים המרכזיים שהוצגו בו. לשלשת העגורים ומצב אגמון החולה שחר רגבשהוא סטודנט לתואר שני הציג מחקר העוסק בניתוחמצבו של אגמון החולה. האגמון הוא כידוע מוקד משיכה לעשרות אלפי עגורים ועופות אחרים ומהווה כיום את אחד מאתרי התיירות המרכזיים בישראל. לנוכחות העופות יכולה להיות השפעה על איכות מי האגם בגלל הזרחן שיש בהפרשותיהם. זרחן זה עלול לגרום לתהליך של אוטרופיקציה( העתרה) שבה יש העשרה בחומרי דשן הגורמת לפריחת אצות. תהליך העתרה עלול לגרום לפגיעה משמעותיתבאטרקטיביותשל האגמון בגללתופעותשל ריח, אסתטיקה וירידה במגוון המינים. לכן יש חשיבות לחקר התופעה. הנחות המחקר שערך רגב היו: . זמינות זרחן באגמון היא המגבילה פריחת אצות. 1 . החומר האורגני בקרקעית מהווה מאגר גדול של זרחן, אך הקרקעית 2 נמצאת ברוויה ואינה יכולה לספוח את הזרחן המוסף ולכן האגמון רגיש לתהליכי העתרה. . לשלשלת העגורים מהווה מקור משמעותי של זרחן כללי וזרחן זמין 3 ליצרנים הראשונים באגמון . היות ויכולת הקרקעית לספוח זרחן היא נמוכה, תוספת זרחן זו עלולה 4 לגרום לפריחת אצות . בנוסף לכך, התהליכים העונתיים שנשלטים על ידי הביוטה המקומית, 5 הם מאד משמעותיים ומקשים על אבחנה של תהליכים רב שנתיים. זמינות הזרחן מושפעת מגורמים שונים ולכן קשה לניתוח. כדי להתמודד עם סוגיות אלו עשה המחקר שימוש בשיטה הנקראת ). זו שיטה המאפשרת ניתוח נתונים SEM מידול משוואת מבניות ( רב משנתי המיועד לאמוד מערכת קשרים מורכבת. הנתונים למחקר שנים והם כוללים 16 נאספו מפרויקט ניטור האגמון המתנהל כבר נתונים כימיים, פיסיקליים, ביולוגיים וספירות עגורים. כמו כן נעשה שימוש בהדמאות לווין להערכת ריכוזי האצות. בנוסף פותח אלגוריתם לחישוב השהיית הזמן של חומרי דשן המגיעים מהכניסות האגמון ועד ליציאה ממנו. המחקר נמצא בעיצומו אך תוצאות מניתוח התהליכים הרב שנתיים מעידות על כך שהעלייה בכמות העגורים המגיעה לאגמון יכולה להסביר את העלייה בזרחן הכללי ועליית הזרחן גורמת לעלייה בצפיפות האצות. במידה וימצא מודל בעל תוקף המסביר את מאזן , ניתן יהיה להשתמש בו ככלי SEM הזרחן באגמון החולה בעזרת עזר לניהול האגמון באמצעות הרצת תרחישים כגון שינויי עומס זרחן ממקורות שונים. האגמים בעולם מפנים מקום לחקלאות ד“ר מיקל ויין ופרופ' יונתן לרון מאוניברסיטת בן גוריון הציגו במהלך הכנס הטבע והאדם באגן ההיקוות של הכנרת צפריר רינת בכנס בנושא מים שנערך לאחרונה במכללת תל חי הוצגו מחקרים המנתחים את מצב מקורות המים באזור אגן ההיקוות של הכנרת. המחקרים חושפים בין השאר את ההשלכות המורכבות של פעילות האדם על אגמון החולה והנחלים הזורמים מהגולן אל הכנרת אחד המחקרים עסק בגורמים להתפשטות מחלת העכברת בנחלי הצפון. החוקרים הגיעו למסקנה ששיטת הניטור הנוכחי לא מאפשרת לזהות זיהום שיכול לגרום להתפשטות המחלה. הם מציעים לפתח כתחליף אמצעי זיהוי גנטי של הזיהום הקשור בהתפשטות המחלה