הנדסת מים

48 מגזין המים הישראלי הנדסת מים מחקר שבדק את שטח האגמים בתקופת האנתרופוקן. זהו השם שניתן על ידי מדענים לתקופתנו בגלל ההשפעה שיש לפעילות האדם על כדור הארץ ותהליכים המתרחשים בו. לאגמים וימות חשיבות מרכזית בניהול מקורות מים, שימור מערכות אקולוגיות ימיות, ביטחון מים ותיירות ונופש. במחקר נבחנו השינויים בשטח של כל האגמים הגדולים ביותר על פני נמצא ששטח האגמים הצטמצם בשיעור 2015 כדור הארץ. נכון לשנת לעומת גודלם ההיסטורי. צמצום זה של שטחם יכול לגרום לירידה 33% של משמעותית באיכות המים ולפגיעה במצבם האקולוגי של האגמים. על פי תוצאות המחקר נראה כי הסיבה העיקרית לירידה בשטח היא הגידול בשטח החקלאי המושקה באגני ניקוז סגורים הנמצאים באזורים יובשניים. מכלל 18%- השטח הכולל של אגני ניקוז התורמים מים לאגמים אלה הינו כ השטח היבשתי של כדור הארץ. כן נמצא שבאזורים רבים השטח החקלאי המושקה הקיים באגני ניקוז אלו יכול להוביל לצמצום נוסף בשטח האגמים. על פי ממצאי המחקר, התחזית היא שבמהלך המאות הבאות ולעיתים אפילו בעשורים הקרובים, שטח האגמים יקטן בצורה משמעותית. הערכה זו מעלה שאלות חשובות לגבי כושר הנשיאה של כדור הארץ ביחס לגודל ומיקום האוכלוסייה האנושית. המחקר הנוכחי הוא אחד התוצרים של עבודה משותפת שנערכה עם אלון רימר על הכנרת ובה הגיעו החוקרים למסקנה שהאגם לא מתייבש בגלל שינויים אקלימיים. הגורם העיקרי הוא פעילות אנושית הכוללת גידול בשטח החקלאי המושקה, בניית מאגרים, שאיבת מי תהום והסטת מקורות מים הזורמים אליו. יש לציין שרשות המים דוחה בתוקף מסקנות אלו. לכן בצעו החוקרים בדיקה של כלל האגמים על פני כדור הארץ. הם סבורים שמהמחקר עולה שהמסקנה לגבי הכנרת, תואמת את תופעת ההתייבשות של האגמים בעולם. עכברת והנחלים הזורמים לכנרת בקייץ של שנה שעבר חלו מספר לא מבוטל של אנשים במחלת העכברת. לאחר בירור פרטני התברר שהחולים בזן האלים של החיידק מחולל המחלה בקרו בבריכת המשושים ובנחלי הזאכי שיש ביניהם קשר הידרולוגי. כתוצאה ממקרים אלו נסגרו רבים מהנחלים בצפון לביקורי מטיילים ובוצעו מספר פעולות לשיפור מצב ובהם הזרמת מים יזומה לנחלים. במהלך הכנס הציגו עמית דולב, רוני קינג, חוה גולדשטיין ודנה מילשטיין מרשות הטבע והגנים את הבחינה שנערכה לגורמים להפצת העכברת והקשר לאיכות המים בנחלים. הבחינה התבצעה באמצעות ניטור ריכוז חיידקי מעיים צואתיים כסמן לאיכות הבקטריאלית של המים. הן בוצעו באופן אינטנסיבי בנחלי הגולן ובעמק החולה. בנוסף, נבדקה עדות לנוכחות חיידקי מים ספציפיים לבקר וחזירים בשיטה גנטית הנקראת שהיא עדיין בפיתוח. MST בירור מקורות התחלואה בעכברת העלה שעדר הבקר שרועה באזור נחל משושים, המשמש מקור מים עיקרי לבקר, היה נגוע בזן של המחלה. נראה שמקור התחלואה באדם היה הפרשות שתן של בעלי חיים נגועים למי הנחל. מאחר וקיים קושי לנטר את העכברת במים, בוצע שימוש בשיטות לניטור חיידקי מעיים צואתיים מתוך הנחה שהם מייצגים את הפתוגנים המגיעים עם הפרשות אל המים. השוואת תוצאות ניטור של קוליפורמים צואתיים בין נחלים ומעיינות שונים בצפון הארץ בתקופה של עשור הראתה שחיידקים קיימים גם בנחלים נקיים שאין בהם רעייה ואין כניסת אנשים למים. קיים דפוס עונתי דומה