הנדסת מים

49 מגזין המים הישראלי הנדסת מים בין נחלים שונים שכלל עלייה בריכוז חיידקים במהלך חודשי הקייץ וירידה בחורף. לא היה הבדל משמעותי בריכוז החיידקים בין נחלים שבהם יש רעיית בקר לבין נחלים שבהם אין רעייה. כמו כן התברר שהוספת מים בחלק מהנחלים לא תרמה לדעיכת החיידקים. בבדיקות באמצעות שיטת נמצאו הבדלים ברורים בסמנים הגנטיים בין נחלים שבהם יש רעייה MST לבין נחלים ללא רעייה. התוצאות מלמדות שהשיטה הרווחת לניטור איכות בקטריאלית של מי נחלים באמצעות חיידקים צואתיים אינה מאפשרת לזהות בצורה ברורה נוכחות של זיהום שמקורו בהפרשות בקר או חיות בר אחרות בנחלים טבעיים. לכן היא לא מתאימה לשמש כלי עיקרי לקביעת ככלי ניטור משמעותי יכול MST הנחיות ממשק של הנחלים. פיתוח שיטת לתרום מאד לגיבוש החלטות ניהוליות בנושא. בכל מקרה, כדי לצמצם את הסיכון בהעברת מחלות, נדרש לצמצם את פעילות חיות המשק בערוצי נחלים ומעיינות ובכך להקטין את הסיכון להעברת פתגונים מהפרשותיהם אל מי נחלים ומעיינות. טיהור מים מתרכובות חנקן באמצעות ביומסה מקובעת תרכובות חנקן הן מקבוצת המזהמים הבולטות והקשות לטיפול בשפכים המכילים ריכוזים גבוהים שלהם כמו שפכי רפתות ובריכות דגים. הן עלולות לגרום לגידול אצות מואץ ולנזק אקולוגי. ברמת הגולן הסכנה ממשית מכיוון שמתקני הטיהור האזוריים מתוכננים לטפל בשפכים ביתיים אך מהשפכים המגיעים אליהם מדי שנה הם שפכי רפתות. איכותם 80% הירודה פוגעת ביעילות התהליכים הביולוגים והפיזיקליים במתקני הטיהור וכתוצאה מכך באיכות הקולחין המיועדים להשקייה. הפתרון המוצע להפחתת תרכובות החנקן הוא לבצע טיפולי ניטריפיקציה ודהניטריפיקציה. תהליך הניטריפיקציה דורש אספקת חמצן ומבוצע על ידי חידקים אירוביים שאינם צורכים חומר אורגני מהסביבה. תהליך הדהניטריפקציה הינו אנאירובי ומבוסס על צריכת חומר אורגני כמקור פחמן. יש תהליכים שונים הפוגעים בשיטות טיפול אלו ובהם רמת הגבה קיצונית או כניסת רעלים. לכן הפתרון המוצע משלב קיבוע ביומסה( הכנסת האורגניזמים לפולימר או קפסולות יחודיות) של תרביות חידקים ספציפיות והעשרה של תרביות אלו במתקני הטיהור. הקיבוע מאפשר שליטה במיקום התרביות ובכמות האורגניזמים והפחתת דילולם במים ונותן הגנה מפני חלק ממשתני הסביבה. בכנס הוצגה עבודה של יובל שלי, איגי ליטאור ואייל קורצבאום ממכון שמיר למחקר ומכללת תל חי ומטרתה תכנון ואיפיון מערכת להעשרה ביולוגית על ידי הוספת ביומסה מקובעת למערכת של ביוריאקטורים על מנת להרחיק תרכובות חנקן משפכים. חיידק חדש ) פותח במעבדת החוקרים מביוריאקטור לפירוק החומר פנול NITROA ( והוא מראה יכולות מבטיחות להסרת תרכובות חנקן בכלל וניטרט בפרט בתהליך הדהניטריפיקציה. העבודה בוחנת את יכולתו לבצע דהניטריפיקציה אנאירובית תוך הפחתת ניטרט ממי שפכים על ידי ביומסה מקובעת. החיידק כבר הוכיח יכולת לבצע גם כמה תהליכים נוספים. בהמשך מתכוונים החוקרים לאפיין את יכולותיו בהרחקת תרכובות חנקן על ידי קיבועו ומיקומו במערכות לטיפול שפכים מסוגים שונים. כמו כן יפותח שלב של תהליך ניטריפיקציה על ידי תרביות חיידקים מקובעות על מנת להאיץ תהליך חמצון אמוניה הנמצאת בשפכים והפיכתה לניטרט אשר בהמשך יעבור תהליך חיזור לחנקן אטמוספירי. בכך תביא המערכת להפחתה יעילה של תרכובות החנקן בשפכים.