הנדסת מים

34 מגזין המים הישראלי הנדסת מים לאחר שמתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ“ש), האלוף יואב מרדכי, שלח עוזר לפגוש את מרכזי תכנית האגן בכדי להבין בצורה טובה יותר את רעיון פינוי השפכים בעמק קדרון. העוזר ביקר באזור ודרש כי תתקיים פגישה בין כלל הצדדים במהלך ביקור באתר, פגישה אשר תתואם על ידי המנהל עובדי מדינה אשר ייצגו 30 האזרחי. הביקור באתר התקיים בנוכחות מעל את המשרדים הממשלתיים השונים, את חברת המים של ירושלים, והמנהל האזרחי אשר חזרו לביתם עם הרושם של הצחנה וההזנחה שהתקיימו תחת השליטה הישראלית. יתרה מכך, העובדים הממשלתיים, אשר היו רגילים לשמוע כי לא קיים פרטנר פלסטינאי, נפגשו עם סולימאן אל-עסא, ראש עיירת עובדייה, והוא דיבר בלהט על השלכות הנחל המזוהם על בוחריו. על מנת להתעלות על דבריו, היועץ הפיננסי של חברת המים הישראלית נתן הופעה מרשימה אף יותר כאשר הציג לנוכחים את המספרים. הוא הראה כי הדרך האפשרית היחידה לסילוק, טיפול ומחזור השפכים של עמק קדרון הינה לפעול בהתאם לתפיסת התכנית הכוללת. מעניין לראות כיצד כסף יכול להחזיר את ההיגיון לתוך המשוואה. לאחר שהושגה ההסכמה, האלוף מרדכי הגיע להסכם עם רשות המים של ישראל וחברת המים של ירושלים בקשר למימון הפרויקט ולאחר מכן נפגש עם ראש הממשלה של הרשות הפלסטינאית לצורך חתימה על מזכר הבנות בקשר עם קידום הפרויקט. אישור התכנית והשתלבות העיר עובדייה הרבה כוסות קפה לאחר מכן, התכנית שפותחה על ידי ועדת האגן, אשר אוספת את השפכים מירושלים והערים הפלסטינאיות הסובבות, מטהרת אותם ומזרימה אל מקומות בהם יוכלו לשמש לצרכי חקלאות אומצה על ידי ועדת המים המשותפת אשר הוקמה בכפוף להסכמי אוסלו. בעת כתיבת שורות אלו, הצדדים למעשה נמצאים בשלבי תכנון הצנרת ומתקני טיהור השפכים לצורך סילוק, טיהור ומחזור השפכים של העמק. המימון של הפרויקט יגיע מחברת המים של ירושלים ומקורות אחרים. חלק, ואולי אף כלל המים אשר יעברו טיהור ישמשו להשקיית חוות התמרים של יריחו. גם אם תיבנה מערכת הביוב, עיירת עובדייה הממוקמת במרכז אגן קדרון לא תוכל ליהנות ממנה. עובדייה ממוקמת בקצה מדבר יהודה, מזרחית לירושלים אלף תושבים והיא פרוסה 12- ובית לחם, מעל נחל קדרון. בעיירה מתגוררים כ אלפי דונם. הבתים מחוברים למערכת מים עירונית, אך 45- על שטח של כ אינם מחוברים למערכת איסוף וטיהור שפכים. הביוב נשפך אל שטחים בקרבת הבתים ומשם מגיע בסופו של דבר אל נחל קדרון, או אף גרוע מכך, מעיינות מנזר מרסבא. לכן הוחלט לבחון שיטה שכן עשויה למנוע את זיהום המים ולאפשר שימוש חוזר בטוח של השפכים המטוהרים. לשם כך הותקנו שתי מערכות טיהור ניסיוניות (פיילוט). מערכת אחת הותקנה בחצר בית ספר ומשמשת כאלף תלמידים. המערכת תשמש את התלמידים בעבודתם המדעית בבחינת איכות המים והשפכים המטוהרים לצרכי הדחת האסלות. המערכת תהווה מודל למתקני טיהור נוספים תוך שימוש בטכנולוגיה לא שגרתית המקודמת בימים אלו באירופה. בנוסף, הושקה תכנית מימון המונים להכשרת שטח נוסף בחלקה הנמוך של עובדייה לצורך טיהור השפכים המגיעים למנזר מרסבא. יישום התכנית: מרכז המדע ותכניות החינוך הסביבתי תשומת הלב אשר ניתנה לאגן קדרון תרמה להעלאת המודעות לפעילויות חינוכיות בנושא. פרויקטים אלו פותחו עקב אהבת מולדת מקומית, לאו דווקא כלפי ממשלה או מפלגה פוליטית, אלא אהבה כלפי המיקום הגאוגרפי והסביבתי. לפני פרויקט תכנית העל, רוב האנשים אפילו לא היו מודעים כי הם חיים בתוך או בסביבת אגן, ואף לא ידעו מה זה אגן. באמצעות הסיוע הכלכלי והליווי המקצועי של צוות תכנית העל, בתי הספר התקינו מערכות איסוף מי גשמים ככלי חינוכי לצורך לימוד נושא מחזור המים וחשיבותו. הוקמו פרויקטים ויוזמות מקומיים המעודדים אנשים, ובעיקר נשים, ליצור תשתיות פיזיות ידידותיות יותר לסביבה ולהרחיב את יכולת האנשים לבצע את השיפור בעצמם. הפרויקטים כוללים גינות קהילתיות, נשים כשומרות על איכות הסביבה, תכנית הדרכת מורים וחינוך סביבתי, תכניות חינוך מדעי מתקדם עבור בנות וכד'. יישום התכנית: פלטפורמת חקר ההשפעות הסוציו-אקונומיות לטווח ארוך והמערכת ) LTSER האקולוגית ( עמק קדרון נבחר כמיקום להקמת אתר חקר ההשפעות הסוציו-אקונומיות לטווח ארוך והמערכות האקולוגיות הראשון בתוך הרשות הפלסטינאית. פרויקט זה מתבסס על הידע הכללי אשר נצבר בתכנית העל של קדרון ומתמקד בהיבטים הסוציו-אקונומיים של אגן קדרון / נאר באמצעות הינה LTSER . המטרה העיקרית של תכניות ה- LTSER השימוש בגישת ה- להבין את התבניות והתהליכים של מערכות סוציו-אקולוגיות המונעות באמצעות כוחות טבע וכוחות אנתרופוגניים והשפעתם על שירותי הסביבה מספקת ידע מדעי ומעשי אודות דינמיקה LTSER האקולוגית. פלטפורמת ארוכת טווח של האינטראקציות בין חברה וטבע, המאפשרת למדענים וקובעי מדיניות לפעול בנוגע לסוגיות הבר קיימא באופן יעיל . בנוסף יקיים ד“ר אנטון חליילה מבית לחם סקר צומח וחי באזור. הוא יזהה ויתעד מינים וייצור בסיס מידע לתחנת מעקב אחר נדידת ציפורים. תחנת המעקב תשמש למחקר ופיתוח ועידוד תיירות אקולוגית בסביבת הנחל. לקחי סיפור הקדרון. הלקח החשוב ביותר מסיפור הקדרון הוא שבמצב של קונפליקט אין די בכוח הרצון. יש צורך גם בפלטפורמה שתסייע לשיחרור האנרגיה החיובית. מבט כולל על אגן נחל יכול לספק פלטפורמה כזו מאחר ורוב הקונפליקטים קשורים בבעלות וטריטוריה. מזרח ירושלים סופחה על ידי ישראל אבל סיפוח זה לא זכה להכרה בין לאומית. כתוצאה מכך, בתי ספר במזרח העיר יכולים לבחור תכנית לימודים ישראלית או כזו שמציעה הרשות הפלסטינית. במהלך הכנת תכנית האב גובשה יוזמה של הכנסת תכנים סביבתיים לתכנית הלימוד בבתי ספר הפלסטינים במזרח העיר. זה נעשה באמצעות הכשרת צוות שילמד על הקדרון כדוגמה לטיפול באגן הידרולוגי. המהלך הזה הביא לכך שבתי ספר החלו לנקוט ביוזמות הקשורות לנחל ולשימור מים. בית ספר אחד אף שלח את תלמידיו לתחרות בין לאומית בנושא מים וזכה בפרס. כל זה לא היה מתרחש ללא המחקר של אגן הקדרון והקשר עם הקהילה. תהליך הכנת תכנית האב לימד את המורים והתלמידים שהם חלק מקהילה , וקהילות הם חלק מאגן הידרולוגי. הוא לימד אותם שבעיות של ניהול משולב של משאבי מים ושימוש מחדש במשאבים אלו קיימות בכל העולם. תשומת הלב אשר ניתנה לאגן קדרון תרמה להעלאת המודעות לפעילויות חינוכיות בנושא. פרויקטים אלו פותחו עקב אהבת מולדת מקומית, לאו דווקא כלפי ממשלה או מפלגה פוליטית, אלא אהבה כלפי המיקום הגאוגרפי והסביבתי